הדף בטעינה

על המילה תֻּכִּי

במילון

 (ללא ניקוד: תוכי)
מיןזכר
נטייהתוכִּים (במקרא תֻּכִּיִּים)

הגדרה

  • עוף בעל מַקור עבה המשמש לפיצוח פירות וזרעים קשים, תוכים רבים ידועים בצִבעֵיהם הבולטים ובכישרונם לחַקות קולות
  • משל למי שחוזר על דברים שלָמַד בעל פֶה בלי שהבין אותם
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

ברבורים ותוכיים: שמות מוטעים שהתקבעו בעברית בת ימינו

WP_Post Object
(
    [ID] => 32517
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-12-12 13:01:38
    [post_date_gmt] => 2018-12-12 11:01:38
    [post_content] => לקריאת המאמר

הברבור והתוכי, שני עופות שנזכרו במקרא בהקשרו של שלמה המלך ובמידה רבה באו להעיד על עושרו המופלג, נזכרים בספר מלכים לצד בעלי חיים נוספים, ושניהם במשמעותם המקורית נחשבו לעופות הכשרים למאכל. המכנה המשותף ביניהם הוא הדרך שבה התקבע שמם בלשון הדיבור. נראה שבתחילה עברה מסורת הזיהוי שלהם והשתלשלה מדור אל דור בהדרגה ובהתמדה מבלי מפריע, עד לעת החדשה.

בעת החדשה פורסמו פרשנויות מודרניות שלא היה להן סעד בפרשנויות הקדומות, ובגלל צירוף ארעי של מקרים או משום העדפת זיהוי חדש מצד חוקרים ומילונאים חשובים, גברו הפרשנויות המודרניות על מסורות הזיהוי המקוריות המבוססות.
    [post_title] => ברבורים ותוכיים: שמות מוטעים שהתקבעו בעברית בת ימינו
    [post_excerpt] => הברבור והתוכי נזכרו במקרא בהקשרו של שלמה המלך, ושניהם במשמעותם המקורית נחשבו לעופות הכשרים למאכל. בתחילה עברה מסורת הזיהוי שלהם והשתלשלה מדור אל דור בהדרגה ובהתמדה מבלי מפריע, עד לעת החדשה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%a8%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%98%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%a7%d7%91%d7%a2%d7%95
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2019-08-02 12:08:18
    [post_modified_gmt] => 2019-08-02 09:08:18
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=32517
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

הברבור והתוכי נזכרו במקרא בהקשרו של שלמה המלך, ושניהם במשמעותם המקורית נחשבו לעופות הכשרים למאכל. בתחילה עברה מסורת הזיהוי שלהם והשתלשלה מדור אל דור בהדרגה ובהתמדה מבלי מפריע, עד לעת החדשה. המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 10

אקדם 10

WP_Post Object
(
    [ID] => 7959
    [post_author] => 5
    [post_date] => 1996-12-14 15:45:37
    [post_date_gmt] => 1996-12-14 13:45:37
    [post_content] => תוכן העניינים
  • נשיא המדינה (עזר ויצמן) בביקורו באקדמיה: "לעברית חשיבות עצומה בעיצוב החברה בישראל", עמ' 1
  • פרופ' חיים רבין ז"ל, עמ' 2
  • מילים הודיות בעברית מאת חיים רבין, עמ' 2 נָדָן, כרכום, נֵרְדְּ, אָהָל, קינמון, אֲנָךְ, בְּדִיל, סַפִּיר, פִּטְדָה, אזמרגד, בָּרֶקֶת, כַּרְפַּס (בד), קוֹף, תוכי, טווס
  • ההרצאות במכון מזי"א – אביב תשנ"ו, עמ' 3
  • מדור הפיוט (על המילה 'ערך' בלשון הפיוט) מאת בנימין לפלר, עמ' 3
  • פרסום חדש: הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה, עמ' 4
  • האקדמיה ללשון הערבית בקהיר – מסורת מול שינוי מאת שלומית שרייבום שבטיאל, עמ' 5
  • הצצה ללשונם של סופרים מאת מנחם צבי קדרי, עמ' 6
  • תעודה: מכתב מהבנק של חברת אנגלו־פלשתינה לוועד הלשון, עמ' 8
[post_title] => אקדם 10 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-10 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-03-06 09:04:34 [post_modified_gmt] => 2020-03-06 07:04:34 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7959 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים נשיא המדינה (עזר ויצמן) בביקורו באקדמיה: "לעברית חשיבות עצומה בעיצוב החברה בישראל", עמ' 1 פרופ' חיים רבין ז"ל, עמ' 2 מילים הודיות בעברית מאת חיים רבין, עמ' 2 נָדָן, כרכום, נֵרְדְּ, אָהָל, קינמון, המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


תֻּכִּי (שם תואר)
לרשימה המלאה
בעלי חיים (תשע"ב, 2012)
תֻּכִּינוּן תֻּכִּי משפחת התוכינוניים

תֻּכִּי (שם עוף)
לרשימה המלאה
בעלי חיים (תשל"ב, 1972)
תֻּכִּי אִזְמַרְגָּדִי* משפחת התוכיים
* במילון המקורי כתוב: תֻּכִּי אִזְמָרַגְדִּי

במבט היסטורי

שכיחות הערך תֻּכִּי ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>