הדף בטעינה

על המילה תֹּקֶף

במילון

 (ללא ניקוד: תוקף)
מיןזכר
שורשתקף
נטייהתוֹקפּו, תוֹקפּה לכל הנטיות

הגדרה

  • חוזק, כוח
  • קיום, חָלוּת (של חוק וכדומה)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

אם פג נולד לפני הזמן אז למה פג תוקף= עבר זמנו?

פג תוקף

WP_Post Object
(
    [ID] => 83509
    [post_author] => 49
    [post_date] => 2023-09-06 09:34:05
    [post_date_gmt] => 2023-09-06 06:34:05
    [post_content] => בעברית שבפינו הפועל פָּג בא לרוב לצד המילה תֹּקֶף במובן (validity), בדרך כלל בהקשר של מצרכי מזון או תרופות שחלף המועד המומלץ לשימוש בהם.

בצירוף פג תוקף מתהווה לנגד עינינו בעברית החדשה שינוי מפתיע. במקורו פג מוסב על שם העצם תוקף, ולכן הפועל אמור להיות תמיד בזכר־יחיד: פג התוקף של החלב או פג התוקף של התרופה. ואולם בלשונם של רבים, ואפילו בלשון הפרסומים והעיתונות, פג תוקף נתפס צירוף כבול, המשמש כצירוף סמיכות במבנה של שם תואר ושם עצם. כך למשל אפשר לשמוע: "מזון פג תוקף", "תרופה פגת תוקף", "גבינות פגות תוקף", "חיסונים פגי התוקף" (במקום 'מזון שפג תוקפו', 'סיסמה שפג תוקפה' וכו').

מבנה הצירוף פג תוקף כפי שהוא משמש דומה למעשה לצירוף 'סר טעם' (שטעמו סר; במשמע חסר טעם, גס) – דוגמת 'בדיחה סרת טעם', ועל כן ספק אם יש טעם לפסול אותו. עם זאת ניסוחים רווחים כגון "תרופה פג תוקף" (בלי להקפיד על ההתאם הדקדוקי) או "תרופה פגה תוקף" (בלי להקפיד על מבנה הסמיכות) – שגויים לחלוטין.

הפועל פָּג

מה משמעותה של המילה פָּג בצירוף זה ומניין היא לנו? הפועל פָּג (בבניין קל, בעתיד יָפוּג) מופיע פעמים אחדות במקרא, ולצידו מילים נוספות מאותו השורש. הוראתו המדויקת של הפועל לא הובררה דייה, והוצעו לו כמה פירושים. בסוף ספר בראשית מסופר כי בַּערוב ימיו התבשר יעקב בבשורה משמחת: "וַיַּגִּדוּ לוֹ לֵאמֹר עוֹד יוֹסֵף חַי וְכִי הוּא מֹשֵׁל בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם" ותגובתו שלא איחרה לבוא: "וַיָּפָג לִבּוֹ כִּי לֹא הֶאֱמִין לָהֶם" (מה, כו). יש מן הפרשנים שביארו כי הוראת הפועל פג היא הפסקה ומנוחה, כמו שעולה משתי מילים יחידאיות במקרא בשורש פו"ג – שתיהן ממגילת איכה: "עֵינִי נִגְּרָה וְלֹא תִדְמֶה מֵאֵין הֲפֻגוֹת" (ג, מט), כלומר 'הבכי נמשך מבלי לחדול'; "הוֹרִידִי כַנַּחַל דִּמְעָה יוֹמָם וָלַיְלָה, אַל תִּתְּנִי פוּגַת לָךְ אַל תִּדֹּם בַּת עֵינֵךְ" (ב, יח).[1] המילה פּוּגָה (ואולי פּוּגַת), שאינה בשימוש בימינו, משובצת גם היא בפסוק שעוסק בבכי ללא הפסקה. הצירוף פג ליבו עשוי אפוא להתפרש כ'התרגש עד מאוד עד שליבו פסק לפעום', אולי בדומה ל"החסיר פעימה" מן העברית החדשה. אחרים הסבירו כי הפועל פג מורה על חולשה ורפיון, בדומה להוראת הפועל נָפוֹג בבניין נפעל: "נְפוּגוֹתִי וְנִדְכֵּיתִי עַד מְאֹד, שָׁאַגְתִּי מִנַּהֲמַת לִבִּי" (תהלים לח, ט). מן ההקשר והסמיכות של נָפוֹג לפועל נִדְכֶּה, היינו 'שבור ורצוץ', הפירוש מסתבר. לפי זה יעקב הוכה בתדהמה והכתוב מתאר זאת כמי שליבו "נחלש". גם בארמית משמש הפועל פָּג, ונראה שמשמעו דומה: כך עולה מן התרגום הארמי לפסוק "עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר" (ירמיהו מח, יא) – "וְרֵיחֵיהּ לָא פָג", כלומר לא נחלש. רש"י הלך בכיוון מעט שונה – פג פירושו 'עבר', 'חלף', כמו שעולה מפסוק אחר שבו נקרה הפועל פג: "עַל כֵּן תָּפוּג תּוֹרָה וְלֹא יֵצֵא לָנֶצַח מִשְׁפָּט" (חבקוק א, ד), כלומר התורה תחלוף ותיעלם. לדעתו גם פג בארמית תמורת "נָמָר" בירמיהו מתאים לכאן, במובן 'השתנה (לרעה)'. לפי זה ליבו של יעקב פנה מן הבשורה, לא היה מוכן לקבלהּ.

הֵפִיג והֲפָגָה

בלשון חכמים מוצאים את השורש פו"ג בבניין הפעיל – הֵפִיג – כמו בתיאור המפורסם של סדר עבודת כהן גדול ביום הכיפורים במסכת יומא: "ביקש [הכהן הגדול] להתנמנם, פרחי לויה מכים לפניו באצבע צרדה ואומרין לו: 'אישי כהן גדול, עמוד והפג [את התנומה], [רגל] אחת על הרצפה,[2] ומעסיקין אותו עד שמגיע זמן השחיטה" (א, ז). בספרות חז"ל גם שיכור מפיג את היין, וכן מפיגים את הצינה (באמצעות חימום) או את טעמו של התבשיל או של המשקה. בימינו משמש שם הפעולה של הפיג –  הֲפָגָה – לציון פעילות שמפסיקה את מרוצת היום־יום, בעיקר לצורך מנוחה וחידוש כוחות, וכן פעילות המיועדת להפיג מתח ששרויים בו (כגון בזמן שהייה במקלטים). בלשון הפיוט, וביתר שאת בלשון ימינו, משמש התפוגג בבניין התפעל (התפולל), בגיוון קל של ההוראה, 'חדל מהתקיים בהדרגה, פסק אט אט'.

פָּג ופַג

בסיום – נסב את תשומת הלב להבדל שבין פָּג בקמץ ובין פַּג בפתח: פָּג מן השורש פו"ג הוא פועל שמובנו 'חלף', 'בטל', 'התנדף', ואילו פַּג מן השורש פג"ג הוא שם עצם שמובנו 'פרי לא בשל' כמו "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ" (שיר השירים ב, יג) ובעברית החדשה גם בהשאלה לציון 'ולד שנולד לפני המועד' (להרחבה – ראו כאן). אין קשר של גיזרון בין בין פג זה לפג זה, ומכאן מענה לכל מי שתמה כיצד זה מילה אחת מביעה לכאורה דבר והיפוכו (מתוך תפיסה שלפיה פַּג הוא דבר שהקדים את זמנו ואילו פָּג הוא דבר שעבר זמנו).

[1] וכן הפועל לפוג עצמו בתהלים: "בְּיוֹם צָרָתִי אֲדֹנָי דָּרָשְׁתִּי יָדִי לַיְלָה נִגְּרָה וְלֹא תָפוּג מֵאֲנָה הִנָּחֵם נַפְשִׁי" (תהלים עז, ג).

[2] אולי ברקיעה ואולי בהנחת רגל יחפה על רצפה קרה.

[post_title] => פג תוקף [post_excerpt] => פג תוקפהּ של הסיסמה – מכאן שהסיסמה "פגת תוקף"? על הפועל המקראי פָּג והשאלות שהוא מעורר בלשון ימינו. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%92-%d7%aa%d7%95%d7%a7%d7%a3 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-09-12 11:41:38 [post_modified_gmt] => 2023-09-12 08:41:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=83509 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

פג תוקפהּ של הסיסמה – מכאן שהסיסמה "פגת תוקף"? על הפועל המקראי פָּג והשאלות שהוא מעורר בלשון ימינו.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך תֹּקֶף ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>