הדף בטעינה

על המילה תָּרוּם

בתשובות באתר

חידון יישובים – פתרונות מלאים והרחבות

WP_Post Object
(
    [ID] => 21442
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-05-28 11:13:24
    [post_date_gmt] => 2017-05-28 08:13:24
    [post_content] => המתעניינים במקורם של שמות יישובים בארץ יכולים למצוא הסברים רבים בסקירה המפורטת של זאב וילנאי שהתפרסמה בכתב העת לשוננו לעם בשנת 1951:
שמות היישובים העבריים, חלק א – לשוננו לעם ב, ו (תשי"א); חלק ב – לשוננו לעם ב, יי (תשי"א).

חלק ראשון: למה נקרא היישוב בשמו?

1. בּוּרְגְּתָה (מושב בשרון)

אפשרות א: מדובר בשם היסטורי של יישוב שהיה במקום בתקופת התלמוד. העיר בורגתא נזכרת בתלמוד הירושלמי (עבודה זרה ה:ד, מד ע"ד). בתלמוד הבבלי המקום נקרא ברקתא. יש המזהים את היישוב הקדום עם בורג' אל־עתות הסמוכה ליישוב בן ימינו. את השם בורגתא יש הקושרים למילה הרומית burgus – 'מבצר', 'מגדל צופים קטן'.

2. בְּנֵי רְאֵם (ליד צומת ראם – מסמיה)

אפשרות ג: היישוב נקרא על שמו הרב אברהם מרדכי (רא"ם) אלתר – האדמו"ר השלישי של חסידות גור. את היישוב הקימה תנועת פועלי אגודת ישראל. הצירוף 'בני ראם' הוא בהשראת הכתוב "וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל, לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים" (תהלים כט, ו).

3. בָּצְרָה (מושב ליד רעננה)

אפשרות ג: היישוב הוא על שם העיר בַּצְרַה שבעיראק שבה לחמו מתיישביו הראשונים כחיילים בצבא הבריטי. צורת השם העברית נקבעה על פי השם המקראי בָּצְרָה – עיר באדום. הקמץ בבי"ת הוא קמץ קטן, כלומר ההגייה התקנית היא בתנועת o. ואולם ההגייה הרווחת היא "בַּצְרָה" – בתנועת a.

4. הוֹדִיָּה (מושב ליד אשקלון)

אפשרות א: היישוב נקרא על שם הודו – ארץ מוצאם של מתיישביו הראשונים. הניקוד הוא על פי השם הפרטי המקראי הוֹדִיָּה – מצאצאי כלב בן יפונה.

5. הַר אֲדָר (בהרי ירושלים)

אפשרות ב: היישוב נקרא על שם גבעת הרָדאר שעליה הוא הוקם. הגבעה נקראה בטעות גבעת הרדאר בגלל תחנת ממסר שהייתה בה בימי הבריטים ודמתה למכ"ם (רדאר).

6. טְבֶרְיָה

אפשרות א: העיר נקראת על שם טיבריוס קיסר רומי. שני ההסברים האחרים שהובאו בחידון הם מדרשים של חז"ל על שם המקום: "ולמה נקרא שמה טבריא? שיושבת בטבורה של ארץ ישראל. רבא אמר: רקת שמה, ולמה נקרא שמה טבריא? שטובה ראייתה" (בבלי מגילה ו ע"א).

7. יָגוּר (קיבוץ ליד חיפה)

אפשרות ג: מדובר במתן צורה עברית לשמו הערבי של המקום – יאג'ור.

8. מִגְדַּל הָעֵמֶק

אפשרות ב: שם העיר הוא חיבור של השם הערבי אל־מוג'ידל עם 'העמק' – הוא עמק יזרעאל. יש גרעין של אמת גם בתשובות האחרות – שכן העיר שוכנת על גבעה גבוהה ונראית ממקומות רבים בעמק. כמו כן כעשרים שנה אחרי ייסודה הוקם בה מגדל גבוה הנשקף מכל הסביבה, והוא אף שולב בסמל העיר.

9. מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל (בית ספר חקלאי ליד חולון)

אפשרות א: השם ניתן למקום בעקבות דברי הנביא ירמיהו "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה". מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הוא כינוי לאלוהי ישראל המביע את היותו מקור התקווה של העם. הצירוף מופיע פעמיים בספר ירמיהו: "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מוֹשִׁיעוֹ בְּעֵת צָרָה" (יד, ח); "מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל ה', כָּל עֹזְבֶיךָ יֵבֹשׁוּ וְסוּרַי בָּאָרֶץ יִכָּתֵבוּ כִּי עָזְבוּ מְקוֹר מַיִם חַיִּים אֶת ה'" (יז, יג). בפסוק השני יש משחק במשמעות הכפולה של המילה 'מקווה' – תקווה וגם מקור מים. בדומה למקווה ישראל (הוקם בשנת 1870), גם שם המושבה פתח תקווה (הוקמה ב־1878)) הוא צירוף מקראי המבטא תקווה: "וְנָתַתִּי לָהּ אֶת כְּרָמֶיהָ מִשָּׁם וְאֶת עֵמֶק עָכוֹר לְפֶתַח תִּקְוָה וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (הושע ב, יז).

10. קִרְיַת מַלְאָכִי

אפשרות ג: שמה של העיר הוא מחווה לעיר האמריקנית לוס אנג'לס. הקהילה היהודית בלוס אנג'לס תרמה רבות להקמת העיר. בדומה לכך שם היישוב מֵי עַמִּי שבאזור נחל עירון הוא מחווה לקהילה היהודית במיאמי שתרמה להקמת המקום.

11. רְחוֹבוֹת

אפשרות ג: העיר נקראת כשם אחת הבארות שחפר יצחק ככתוב: "וַיַּחְפֹּר בְּאֵר אַחֶרֶת... וַיִּקְרָא שְׁמָהּ רְחֹבוֹת וַיֹּאמֶר כִּי עַתָּה הִרְחִיב ה' לָנוּ וּפָרִינוּ בָאָרֶץ". עדות מלבבת על האספה שבה נבחר שם המושבה התפרסמה בספר הזיכרונות של איש העלייה הראשונה יחיאל מיכל פוחצ'בסקי – ראו כאן (מתוך הספר מהתם להכא – סיפור חיים של עובד אחד, בעריכת אסנת ארבל, ירושלים תשע"ג. אנחנו מודים להוצאת יד בן־צבי על מתן הרשות לפרסם את הקטע).

12. רַהַט

אפשרות א: העיר נקראת רַהַט – שוקת להשקיית הצאן – על שום עדרי הצאן של המתיישבים הבדואים.

13. רִשְׁפּוֹן (ליד הרצלייה)

כל האפשרויות נכונות: השם הערבי ארסוף משמר שם של יישוב קדום שנקרא על שם האל הכנעני רֶשֶׁף. בתקופה ההלניסטית שונה שם המקום לאפולוניה – על שם האל היווני אפולו (אפולון) המקביל בתכונותיו לאל הכנעני הזה. היישוב רשפון נקרא על שם כל אלו.

14. שְׁלוֹמִי

אפשרות ב: היישוב, המצוי בנחלת אשר, קרוי על שם אביו של נשיא שבט אשר (במדבר לד, כז). הפסוק: "וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי". במקום אחר בנחלת אשר הקדומה הוקם באותה השנה – 1950 – מושב העובדים אחיהוד, ועל שמו גם צומת אחיהוד.

15. תְּאַשּׁוּר (מושב מצפון לאופקים)

אפשרות א: השם ניתן על פי פסוק מישעיהו: "...אָשִׂים בָּעֲרָבָה בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר יַחְדָּו" (מא, יט). שמות היישובים הסמוכים – ברוש ותדהר – לקוחים גם הם מפסוק זה, ואת שלושתם מכנים "מושבי יחדיו" בעקבות הפסוק. שלושה יישובים אחרים באזור – גִּילַת, תִּפְרַח ורַנֵּן – קרויים גם הם על פי פסוק מישעיהו: "פָּרֹחַ תִּפְרַח וְתָגֵל, אַף גִּילַת וְרַנֵּן" (לה, ב).

16. תֵּל אָבִיב

אפשרות ב: בצירוף המקראי 'תל אביב' השתמש נחום סוקולוב לתרגום שם ספרו של הרצל 'אלטנוילנד'. בעקבות זאת נבחר צירוף זה, המשלב ישן וחדש, לשמה של העיר העברית הראשונה. פירוש השם 'אלטנוילנד' הוא 'ארץ ישנה חדשה'. נחום סוקולוב תרגם זאת בצירוף המקראי תֵּל אָבִיב – 'תל' מסמל דבר ישן ו'אביב' מסמל חידוש ורעננות. תֵּל אָבִיב המקראית היא מקום בבבל שאליו הגיעו גולים מיהודה: "וָאָבוֹא אֶל הַגּוֹלָה תֵּל אָבִיב הַיֹּשְׁבִים אֶל נְהַר כְּבָר" (יחזקאל ג, טו).

חלק שני: מה ההגייה הנכונה?

חוֹלוֹן

העיר קרויה בשמה של עיר בנחלת שבט יהודה הנזכרת בספר יהושע, כגון: "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן נָתְנוּ… וְאֶת חֹלֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ" (כא, יג–טו). שם עתיק זה ניתן לעיר השוכנת מדרום לתל אביב שנבנתה על שטח של חוֹלוֹת נודדים. שם זה דומה לשם העיר רַמְלָה, שם ערבי הגזור מן רַמְל, חול בערבית.

חֵיפָה

העיר חיפה נזכרת בספרות חז"ל (למשל בבלי שבת כו ע"א). ההגייה המקובלת במסורות הידועות לנו היא חֵיפָה בצירי, ולכן זו ההגייה התקנית גם בעברית בת ימינו. חַיְפָה הוא השם הערבי של העיר.

יְהוּד

מקור השם בתיאור נחלת דן בספר יהושע: "וִיהֻד וּבְנֵי בְרַק וְגַת רִמּוֹן" (יהושע יט, מה). ואכן יהוד שוכנת בגוש דן בסמוך לבני ברק, ואף יש יישוב בשם גת רימון באזור זה. הניקוד וִיהֻד מלמד שהיו"ד מנוקדת בשווא. כך גם הניקוד וִירושלים.

יָטְבָתָה

מקור השם בתנ"ך: "מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם" (דברים י, ז). שם המקום הנזכר בפסוק זה הוא ככל הנראה יָטְבַת, והוא בא כאן בתוספת ה"א המגמה (כמו מצרימָה = למצרים). על כן הגיית השם התקנית היא בהטעמת מלעיל (בהברה "בָ").  הקמץ ביו"ד הוא קמץ קטן, כלומר הוא נהגה בתנועת o.

יְסוּד הַמַּעֲלָה

מקור השם בתנ"ך: "כִּי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן הוּא יְסֻד הַמַּעֲלָה מִבָּבֶל..." (עזרא ז, ט) – כלומר זמן תחילת העלייה מבבל.

יְרֹחָם

העיר נזכרת ברשימת הערים שכבש שישק מלך מצרים, ושמה השתמר בשמות הערביים 'תל רחמה' ו'ביר רחמה'. הניקוד נקבע על פי השם הפרטי יְרֹחָם הנזכר בתנ"ך כמה פעמים.

כְּפַר סָבָא

העיר נקראת על שם יישוב הנזכר בספרות חז"ל (תוספתא נידה ח, ה; בבלי נידה סא ע"א). המילה סָבָא שבשם הקדום היא מילה ארמית המוטעמת בהברתה האחרונה, ופירושה 'הסב'. השם אף נזכר בכתביו היווניים של יוסף בן מתתיהו בכתיב Καφαρσαβα – בלא הכפלת האות בטא (β). המילה סָבָא נהגית במלרע (ההטעמה בבי"ת).

מִכְמָשׂ

מקור השם בתנ"ך: "וּפְלִשְׁתִּים נֶאֶסְפוּ לְהִלָּחֵם עִם יִשְׂרָאֵל... וַיַּחֲנוּ בְמִכְמָשׂ קִדְמַת בֵּית אָוֶן" (שמואל א יג, ה). יש הקושרים את שם המקום לשורש כמ"שׂ / כמ"ס המציין מסתור (כמו שם התואר כָּמוּס).

מַעֲלֵה אֲדֻמִּים

מקור השם בתנ"ך: "וְעָלָה הַגְּבוּל דְּבִרָה מֵעֵמֶק עָכוֹר וְצָפוֹנָה פֹּנֶה אֶל הַגִּלְגָּל אֲשֶׁר נֹכַח לְמַעֲלֵה אֲדֻמִּים אֲשֶׁר מִנֶּגֶב לַנָּחַל" (יהושע טו, ז). ככל הנראה מקור השם בצבען האדום־בהיר של האבנים במקום. אין לשם המקום שום קשר לאֱדוֹם.

נָצְרַת

שמה הרשמי של העיר הוא נָצְרַת, וכך גם נָצְרַת עִלִּית (בשנת תשע"ט שונה שמה לנוֹף הַגָּלִיל). על פי המתועד בעברית, ובפרט בפיוט הארץ־ישראלי הקדום, מקובל לשקול את שם העיר נָצְרַת במשקל השמות צָרְפַת, אָסְנַת, בָּשְׂמַת (בקמץ גדול ובשווא נע). כך המליץ ועד הלשון וכך ממליצה האקדמיה. מכל מקום גם להגייה נָצֶרֶת יש יסודות קדומים.

קִרְיַת שְׁמוֹנָה

העיר נקראת על שמם של שְׁמוֹנָה אנשים, יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו שנפלו בהתקפות על תל־חי הסמוכה, רובם בהתקפה בי"א באדר תר"ף (1920).

שְׂדֵרוֹת

שׂדרות נוסדה כמַעְבֶּרֶת עולים בשנת תשט"ו (1955), ונקראה כך על שם מפעל נטיעה של שׂדרות אילנות לאורך הכבישים בסביבות העיר ובמקומות נוספים. המילה שְׂדֵרָה נהגית בשׂי"ן שמאלית, והיא קשורה למילה סֵדֶר (להרחבה).

תָּרוּם

היישוב תרום והיישוב הסמוך לו תעוז קיבלו את שמם מן הכתוב: "לְךָ זְרוֹעַ עִם גְּבוּרָה, תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ" (תהלים פט, יד). ההגייה הרווחת "תָּרוֹם" נוצרה מן הסתם בשפעת "תָּעֹז". חזרה לחידון [post_title] => חידון יישובים - פתרונות מלאים והרחבות [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%99%d7%93%d7%95%d7%9f-%d7%99%d7%99%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%a8%d7%97%d7%91%d7%95%d7%aa-3 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-12-24 12:16:05 [post_modified_gmt] => 2020-12-24 10:16:05 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=21442 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור שלט חדר עם כיתוב "החדר של: רמון" ותחתיו הכיתוב "שמות ומשמעויות"

רמון

WP_Post Object
(
    [ID] => 34231
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-03-26 14:58:57
    [post_date_gmt] => 2019-03-26 12:58:57
    [post_content] => השם רָמוֹן הוא שם המכתש הגדול והדרומי בנגב. ממנו ניתן ליישוב הצופה על המכתש השם מִצְפֵּה רָמוֹן; ממנו נטלו אנשים שונים את שם משפחתם העברי, ומעטים אף קיבלו בזכותו את שמם הפרטי. כיום יש גם שדה תעופה רמון, שדה התעופה החדש של אילת, על שם הטייס וטייס הֶחלל אילן רמון ובנו הטייס אסף רמון ז"ל.

[caption id="attachment_34472" align="alignleft" width="201"]סריקה מתוך הרשימון של הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב משנת 1951 מספר התיק מארכיון המדינה:
ISA-PMO-GovNamesCommittee-000dgna[/caption] אך על שום מה נקרא כך המכתש? בשונה משמות מקומות רבים בארץ השם רמון אינו נזכר בתנ"ך או במקור ממקורותיה של העברית. המילה רמון היא יצירה חדשה. את שמו העניקה לו הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב שמינה ראש הממשלה בן־גוריון. הוועדה התכנסה בירושלים בין יולי 1949 לסוף מאי 1950 לקביעת שמות עבריים לכל ההרים, העמקים, הנחלים, המעיינות והדרכים מאילת בדרום ועד קו עין גדי–עזה בצפון. חיפוש בארכיון המדינה העלה כי השמות מכתש רמון והר רמון התקבלו בישיבה 19 של הוועדה בפברואר 1950 (י"ד בשבט תש"י, 1.2.1950). את פרי עבודתה פרסמה בתשי"א ב"רשימון", ובו ניתן השם העברי לצד שמו הקודם – השם בערבית. מתברר כי השם רמון ניתן למכתש על פי השם הערבי של הנחל העובר בו – ואדי רַאמַאן (או רמאן)[1] – שיש סבורים כי הוא משמר דווקא את זכר הרומאים. בוואדי זה עברה דרך הבשׂמים הקדומה מלבוא הערבה ועד הים הגדול. שיא הפעילות בה היה בימי הרומאים עם גְּבור הביקוש בעולם העתיק למור ולבונה. בידיעה שהתפרסמה בעיתון דבר ביום 23 בדצמבר 1952 נאמר כי 200,000 לירות נוספות הוקצבו לפריצת הדרך למכתש רמון (ואדי ראמאן) למען סלילת דרך טובה לתנועת מכוניות רגילות. בידיעה נוספת בעיתון זה מיום חמישי, ראש חודש אייר תשי"ג (16 באפריל 1953) התבשר העם על שי שמגיש לו חיל ההנדסה של צה"ל ליום העצמאות החמישי – פתיחת קטע הכביש המגיע אל קרקעית מכתש רמון וקרוי עד היום "מעלה עצמאות". זה הכביש העובר דרך המכתש לנוסעים מבאר שבע בואכה אילת. ר(א)מַאן היה בעברית לרמון כמו שסַלַאם בערבית מקביל לשלום. בעברית רגילים שמות הנראים כך להיגזר משורשי ל"י: רָצוֹן קשור אל הפועל רָצָה, חזון אל חָזָה, גאון אל גָּאָה, רזון אל רָזָה, המון אל הָמָה ועוד. אולם השם רָמוֹן שקול במשקל מילים כגון שָׂשׂוֹן, לָצוֹן משורשי ע"ו. שורש השם רָמוֹן הוא אפוא רו"ם. רָם הוא 'גבוה' ו'נישא', ואומנם מצפה רמון הוא מן היישובים הרמים בארץ, והר רמון – בערבית ראס ר(א)מאן, כלומר ראש רמון[2] – מעל הפינה הדרומית־מערבית של המכתש, מתנשא לגובה 1037 מטרים מעל פני הים, והוא ההר הגבוה ביותר בנגב. משמעות השורש רו"ם היא בעיקרה חיובית מאוד. משורש זה נָהגו למשל בלשון המקרא להרים תרומה, ומאחר שקֶרֶן היא גם סמל לעוז ולכוח, קרן רמה היא כוח רב והרמת קרן מציינת חיזוק והַעצמה, למשל "קַרְנוֹ תָּרוּם בְּכָבוֹד" (תהלים קיב, ט) או "הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם, וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ" (תהלים קמח, יג–יד). רם ונישא הוא אחד מכינויי אלוהים בישעיהו: "כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא, שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ" (נז, טו). המשכו של הפסוק הוא "מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן", כלומר 'משכני רם וקדוש' או 'במרום אשכון', אבל בעקבותיו גם מרום וקדוש היה לכינוי לאלוהים, כמו בשחרית ליום כיפור "סְלַח לְגוֹי קָדוֹשׁ בְּיוֹם קָדוֹשׁ, מָרוֹם וְקָדוֹשׁ"; ב"עיט צבוע" לאברהם מאפו הוא מספר על איש ושמו חמוּל אשר "נשא עתה עיניו אל מרום וקדוש". כינויים אחרים לאלוהים שבהם מרום הוא אחד הרכיבים הם שוכן מרום או שוכן מרומים, יושב מרום ואדיר במרום. לא נתמה אפוא כי גם משורש חיובי זה נוצרו בעברית – ולא רק בה – שמות פרטיים רבים וחשובים: ראש וראשון בהם הוא שמו של אבי האומה אברם שהיה בדבר האל לאברהם. גם שמות אחרים מסתיימים ביסוד ־רם, ובהם עמרם, אבירם, אחירם ויהורם; רָם היה נכדו של פרץ, מאבותיו של דוד; ובספר דברי הימים אחד מבני הֵימָן קרוי רוֹמַמְתִּי עֶזֶר. ייתכן שגם שם הנביא יִרְמְיָהוּ נגזר משורש זה ולא מן השורש רמ"י. רָם – או רָמִי בימינו – שם עצמאי הוא, אך רמי הוא גם כינויָם של אנשים ששמם המלא הוא אברהם. לבָנות ניתן בעבר הקרוב יותר השם רָמָה: רם ורמה בדומה לצמד דן ודנה. שמות חדשים יותר הם ירוּם או ירוֹם לְבן, רוֹם – אף הוא לְבן – ורוֹמִי לבת, שם המחזיר אותנו בצלילו לתקופת הרומאים. כמובן גם שמות מקומות אחרים – בעבר ובהווה – קשורים לשורש רו"ם: ביתו של שמואל היה בָּרָמָה (מזוהה עם א־ראם של היום), והיו גם ערים אחרות בנחלות השבטים אשר ונפתלי שנקראו בשם זה. על אלקנה, אביו של שמואל, אנו יודעים כי בא מן הָרָמָתַיִם צוֹפִים, ויש סבורים שרמה של שמואל ורמתיים של אלקנה – מקום אחד הן. כיום שמות יישובים רבים פותחים בצורת הנסמך רָמַת־ או רָמוֹת־, ובהם רמת גן, רמת השופט, רמת רחל, רמת מגשימים, רמות השבים ורמות מאיר. לשמות אלה אפשר לצרף מן השורש רו"ם את המושב תָּרוּם במטה יהודה – הסמוך למושב תָּעֹז (על פי "תָּעֹז יָדְךָ תָּרוּם יְמִינֶךָ" בתהלים פט, יד); וכן את השכונה בירושלים רוֹמֵמָה (במלרע; על פי "יְמִין ה' רוֹמֵמָה" בתהלים קיח, טז) ואת קיבוץ מְרוֹם גּוֹלָן – ברמה, שבצפונה נמצאת גם הבריכה הרמה בריכת רם. ואם הזכרנו את השם הערבי א־ראם, המשמר אולי שם עברי קדום, נזכיר מסביבתנו גם את רמאללה (בערבית: ראם אללה) וגם את ואדי רם בממלכת ירדן. נסיים בשם גבעת רָם, שבה בעיר ירושלים יושבת האקדמיה ללשון העברית. שמה נוצר ככל הידוע עובר למלחמת העצמאות או במלחמת העצמאות עצמה כראשי תיבות; יש אומרים ראשי תיבות של 'ריכוז מפקדים', ויש אומרים ראשי תיבות של 'רמת מגויסים'. כך או כך בתחילה נכתב השם בגרשיים (גבעת ר"ם) עד שנשתכח מקורם. מתוך הרצאתו של ברק דן במעמד קבלת הפרס על שם עוזי רמון. _______________________________

[1] ב"רשימון" (מס' 146) נכתב השם כך: וָדִי רָמָן; באנציקלופדיה שערך ישעיהו פְּרֶס (ארץ־ישראל: אנציקלופדיה טופוגרפית־היסטורית, ירושלים 1952, כרך שלישי, עמ' 574) נכתב וָדִי א־רָּמָן, ולצד שלושת הקמצים – מתג. קמץ ומתג בצידו מורים אצלו על "פתחה ואליף בערבית באמצע המילה ומוטעמת כמו a ארוכה" (כרך א, עמ' פא). עם זאת יש לציין שבמרשתת נכתב השם באליף אחת (אחרי המִים): وادي الرمان.

[2] ברשימון של שמות המקומות בנגב הַר רָמוֹן (מס' 132) = רָס רָמָן.

[post_title] => רמון [post_excerpt] => בשונה משמות מקומות רבים בארץ השם רמון אינו נזכר בתנ"ך או במקור ממקורותיה של העברית. המילה רמון היא יצירה חדשה של הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב שמינה בן־גוריון. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 09:43:34 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 06:43:34 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=34231 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בשונה משמות מקומות רבים בארץ השם רמון אינו נזכר בתנ"ך או במקור ממקורותיה של העברית. המילה רמון היא יצירה חדשה של הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב שמינה בן־גוריון.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>