הדף בטעינה

על המילה תָּמִים

במילון

 (ללא ניקוד: תמים)
חלק דיברשם תואר
שורשתמם
נטייהתְּמִימָה

הגדרה

  • שמתנהג בכֵנות ובלי תחבולות ונוטה להאמין לאחרים, לא ערמומי (בלועזית: נָאִיבִי)
  • שָלֵם, כגון 'יום תמים', 'שנה תמימה' (בלשון המקרא גם: ישר; בלי מום)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

כיתוב: מטבע לשון בכל יום – אין בו מתום

אֵין בּוֹ מְתֹם

WP_Post Object
(
    [ID] => 32220
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-12-05 11:36:25
    [post_date_gmt] => 2018-12-05 09:36:25
    [post_content] => פירוש הביטוי: 'פצוע וחבול', 'שכולו פגמים'.
דוגמה: עור ידיו היה סדוק ופצוע ללא מתום.

המילה מתֹם מופיעה בתנ"ך בהקשר שלילי: "מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן" (ישעיהו א, ו); "אֵין מְתֹם בִּבְשָׂרִי" (תהלים לח פס' ד, ח). מתום הוא מקום שלם ובריא בגוף. שורש המילה הוא תמ"ם – והוא מציין שלמות, כמו המילים תֹּם, תמים.

כיום יש המשתמשים בטעות במטבע הלשון 'אין בו מתום' או 'ללא מתום' במשמעות 'אין בו פגם', 'ללא רבב', ואולם המשמעות הנכונה היא הפוכה: אין בו איבר שלם, פצוע לגמרי, ומכאן 'שכולו פגמים'.

[post_title] => אֵין בּוֹ מְתֹם [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%99%d7%9f-%d7%91%d7%95-%d7%9e%d7%aa%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 15:32:37 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 12:32:37 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=32220 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של מרווה דגולה, חוטמית מאוצבעת, גזר קיפח ולחך אזמלני

צמחים יפי תואר

WP_Post Object
(
    [ID] => 10249
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2013-02-01 15:49:19
    [post_date_gmt] => 2013-02-01 13:49:19
    [post_content] => [slideshow_deploy id='10213']

המצגת היא פרי שיתוף פעולה עם הבוטנאי פרופ' אבינעם דנין. פרופ' דנין היה חבר הוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל שפעלה באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשס"ג (1993–2002), וסיפק לוועדה את רשימת המצע על פי מגדיר פיינברון–דנין. גם לאחר סיום עבודת הוועדה סייע פרופ' דנין לאקדמיה במתן תשובות לשאלות הציבור בעניין צמחים, ומצדו נועץ באקדמיה בנוגע לשמות לצמחים שהתגלו בארץ ובהם גם צמחים חדשים למדע.
באתר האקדמיה אפשר למצוא כמה מתצלומי הצמחים שצילם ברשימות שפרסמנו. את התצלומים נתן לנו בנפש חפצה מן האתר "צמחיית ישראל ברשת" שהקים וניהל.
בשנת תשע"ו (2015) הלך פרופ' אבינעם דנין לעולמו, והאקדמיה איבדה ידיד יקר.
    [post_title] => צמחים יפי תואר
    [post_excerpt] => בשמות מינים רבים של צמחים יש שמות תואר מיוחדים ומסקרנים. במצגת תוכלו ללמוד על משמעותם של שמות התואר הללו ולראות דוגמאות בתצלומים מרהיבים.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a6%d7%9e%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%a4%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%90%d7%a8
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-09-08 23:00:15
    [post_modified_gmt] => 2022-09-08 20:00:15
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=10249
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בשמות מינים רבים של צמחים יש שמות תואר מיוחדים ומסקרנים. במצגת תוכלו ללמוד על משמעותם של שמות התואר הללו ולראות דוגמאות בתצלומים מרהיבים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


תָּמִים
לרשימה המלאה
ספרות (תרצ"ו, 1936)
שִׁירָה תְּמִימָה*
* במילון המקורי כתוב: שִׁירָה תְמִימָה
בוטניקה (תשס"ג, 2003)
בַּאֲשָׁן תָּמִים משפחת הצלפיים; שם הלוואי שְׁלוֹש-הָעוֹרְקִים הוחלף, ראו בַּאְשָׁן תִּלְתָּנִי. ראו הערה לשם הסוג במונח בַּאֲשָׁן

במבט היסטורי

שכיחות הערך תָּמִים ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>