הדף בטעינה

על המילה תָּמִיד

במילון

 (ללא ניקוד: תמיד)
חלק דיברתואר הפועל
שורשתמד

הגדרה

  • כל הזמן
  • מכאן: תְּמִידוּת

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

פיזיקה עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5503
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-11-18 10:35:41
    [post_date_gmt] => 2012-11-18 08:35:41
    [post_content] => 

הֶתמד, תֶּנַע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה)

התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה מן הפועל הִתְמִיד. פועל זה גזור מן המילה המקראית תָּמִיד, והוא מופיע לראשונה בטקסטים עבריים מראשית ימי הביניים. המונח התמד כלול ב"מִלּוֹן למֻנְּחֵי התכניקה" משנת תרפ"ט (1929). בספר שעניינו מבוא לפיזיקה מראשית המאה הי"ט השתמש המחבר במילה עַצְלוּת במשמעות אינרצייה על פי מונח מקביל בגרמנית: "הסגולה ההיא אשר לכל גשם [=גוף], דהיינו שלא ישנה לעולם מעמדו אם לא יהיה דבר אחר חוצה לו המכריחו לשנות, נקרא בפי חכמי הטבע העצלות (דיא טרעגהייט) והוא עצמותי לגשם ובו הסבה שכל גשם נח במקום אשר ינוח, ויתנועע באותו מהירות התנועה, עד בא יבא כח אחר המכריחו לשנות מעמדו" (ברוך לינדא "ראשית לימודים" ב, 1810). physics עוד חלופה עברית ששימשה תמורת אינרצייה: פַּגְרוּת, מתוך "קסמוגרפיאה" מאת חיים אריה חזן, תרפ"ח.

תֶּנַע (מומֶנטום)

תנע בפיזיקה הוא מונח המתאר את עצמת התנועה של גוף מסוים: מכפלת מסת הגוף במהירותו. בשימוש הכללי אפשר לנקוט במקום 'מומנטום' מילים כמו 'תנופה' או 'תאוצה'. המילה תֶּנַע נגזרה מן המילה תְּנוּעָה. בעוד שבמילה תנועה התי"ו שייכת למשקל – בדומה למילים תְּזוּזָה (מן השורש זו"ז), תְּעוּפָה (מן השורש עו"ף), במילה תֶּנַע התי"ו הפכה לשורשית. כך קרה גם במילים הִתְנִיעַ, הַתְנָעָה, מַתְנֵעַ (סטרטר). המילה תנע כלולה במילון לחוזק חומרים שפרסמה האקדמיה בשנת תשכ"ח (1968).

תּוֹצָא (אֵפֵקְט)

תוצא הוא השפעה פיזיקלית של פעולה או של כוח, בייחוד השפעה שאפשר למדוד אותה כמותית. לדוגמה: תוצא החממה, תוצא דופלר. המילה תּוֹצָא קרובה אל המילה תּוֹצָאָה, ושתיהן גזורות מן השורש יצ"א. משקל המילה תּוֹצָא כמשקלן של המילים תּוֹצָר, תּוֹסָף. המילה תוצא כלולה במילון לחוזק חומרים משנת תשכ"ח (1968).

מִנְסָרָה (פְּריזמה)

מנסרהמנסרה היא גוף ששני בסיסיו הם מצולעים זהים ומקבילים. מנסרות העשויות זכוכית או חומר שקוף משמשות בתחום האופטיקה לשבירה או להחזרה של קרני האור. המילה מנסרה נגזרה מן השורש נס"ר בהשראת המילה פריזמה – שהתגלגלה ממילה יוונית שמשמעה המקורי נסורת. המילה מנסרה מתועדת במילונים העבריים משנות העשרים של המאה העשרים, וכלולה במִלּוֹן לְמֻנְּחֵי מָתֵמָטִיקָה של ועד הלשון משנת ת"ש (1940).

סַחְרִיר (סְפִּין)

המונח סחריר נקבע בתחום הפיזיקה. מדובר בתכונה של חלקיקים תת־אטומיים שאפשר להסבירה כסיבוב של החלקיק סביב צירו. מתחום הפיזיקה נשאלה המילה לעולם התקשורת: סחרור מילולי שנועד להוליך שולל ולהעלים את האמת. אם כן הספין התקשורתי הוא סַחְרִיר. המילה קשורה לשורש סח"ר המציין תנועה סיבובית, למשל בביטוי 'סחור־סחור'. גם הסוחר של העבר היה הולך וסובב כדי למכור את מרכולתו. מן השורש הזה נגזרו צורות בהכפלת האות או האותיות האחרונות: סְחַרְחֹרֶת, סְחַרְחֵרָה (קרוסלה), סִחְרוּר ועתה גם סַחְרִיר. את המונח סחריר הציע חבר האקדמיה המשורר והפרופסור לכימיה אבנר טריינין ז"ל, ומליאת האקדמיה אישרה אותו בשנת תשס"ה (2005). [post_title] => פיזיקה עברית [post_excerpt] => איך אומרים מומנטום ופריזמה בעברית? מהם הֶתמד ותוצא? והאם הקשר בין פיזיקה לתקשורת אינו אלא סחריר? מונחי פיזיקה עבריים [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-19 20:35:16 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 17:35:16 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5503 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים מומנטום ופריזמה בעברית? מהם הֶתמד ותוצא? והאם הקשר בין פיזיקה לתקשורת אינו אלא סחריר? מונחי פיזיקה עבריים
המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך תָּמִיד ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>