הדף בטעינה

על המילה תַּצְלִיל

לנושא הדקדוקי תצליל (אונומטופאה)

במילון

 (ללא ניקוד: תצליל)
מיןזכר
שורשצלל
נטייהתצלילים

הגדרה

  • צירוף של שלושה צלילים או יותר בעת ובעונה אחת (בלועזית: אָקוֹרְד)
  • מילה או צירוף מילים שצלילם מזכיר את הדבר שהם מסמנים, כגון בקבוק (מחקה את צליל היציאה של הנוזל מן הבקבוק); רִשְׁרֵשׁ (מחקה את הקול הנשמע למשל כאשר רוח עוברת בעלים) (בלועזית: אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מוזיקה עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5365
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-06-02 10:35:59
    [post_date_gmt] => 2013-06-02 07:35:59
    [post_content] => 

אקדמה, פעמן, מִפְעָם, תכליל, חדשיר

דוגמה לתווים (קטע מ"שיר לערב חג")

אַקְדָּמָה (פְּרֵלוּד)

אקדמה היא קטע נגינה המשמש מבוא ליצירה מוזיקלית, וכן קטע קצר ועצמאי לכלי יחיד, בעיקר פסנתר. המילה אַקְדָּמָה (באל"ף) קרובה למילה הכללית הַקְדָּמָה, בדומה לזוגות אַזְעָקָה לעומת הַזְעָקָה, אַבְחָנָה לעומת הַבְחָנָה ועוד. הצורה אַקְדָּמָה היא על דרך הארמית. המילה מוכרת בצורת הנסמך שלה אַקְדָּמוּת מן הפיוט הארמי "אַקְדָּמוּת מִלִּין" (=ראשית מילים) הנאמר בתפילת חג השבועות.

פַּעֲמָן (מטרונום)

פעמןפעמן הוא מכשיר המודד את הפְּעָמוֹת, כלומר את יחידות הקצב הבסיסיות , בנגינה או בזמרה. הפַּעֲמָה (צורת היחיד של פְּעָמוֹת) והפַּעֲמָן נגזרו מן המילה פַּעַם – שמשמעה הבסיסי הוא צעד, מכת הרגל. למשמעות זו מתקשרת גם המילה פְּעִימָה – נקישה, דפיקה – המוכרת למשל מפעילות הלב. המונח פעמן אושר באקדמיה ללשון העברית בשנת תש"ס (2000).

מִפְעָם (טמפו)

מפעם הוא המהירות שבה מבוצעת מנגינה, כגון לְאַט או אִטִּי (אדג'ו), בִּמְתִינוּת או מָתוּן (מוֹדֵרָטוֹ), בְּעֵרָנוּת או עֵרָנִי (אָלֶגְרוֹ). מונחים קרובים הם: מִקְצָב (ריתמוס) – מערך היחסים בין משכֵי הצלילים; מִשְׁקָל – ארגון הפְּעָמוֹת (יחידות הקצב הבסיסיות) לפי מחזוריות קבועה של פעמות מוטעמות ולא־מוטעמות.

תַּכְלִיל (פרטיטורה)

תכליל הוא ספר תווים של יצירה מוזיקלית רבת משתתפים, ובו תווים של כלל המשתתפים. המילה תַּכְלִיל מן השורש כל"ל מצטרפת לרשימה של מילים במשקל זה הקשורות לעולם האומנות: תַּבְלִיט, תַּחְרִיט, תַּמְשִׁיחַ (פרסקו), תַּצְלִיל (אקורד), תַּקְלִיט ותַמְלִיל.

חַדְשִׁיר (סינגל)

חדשיר הוא תקליט בן שיר אחד (או שיר מרכזי ושיר נוסף), בעיקר מתוך תקליט העומד לצאת לאור. את החדשיר נוהגים לתת לשדרים להשמעה ברדיו, ולכן יש הקוראים לו 'תקליט שדרים'. המילה חדשיר נוצרה מהלחמה של הרכיב חַד (=אחד) ושל המילה שִׁיר, וכן יש בה רמז למילה חָדָשׁ. המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ח (1998). [post_title] => מוזיקה עברית [post_excerpt] => מהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין "תקליט שדרים" לחדשיר? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-2 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:12:46 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:12:46 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5365 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין "תקליט שדרים" לחדשיר?
המשך קריאה >>

ספרות עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5508
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-11-11 10:55:26
    [post_date_gmt] => 2012-11-11 08:55:26
    [post_content] => 

מונחים מן המילון למונחי ספרות, תשס"ח (2008)

הרמז, ניב נגודים, תצליל, תעקיף, מילה מתהפכת

הֶרְמֵז (אָלוּזְיָה)

הרמז הוא רמיזה גלויה או מוסווית אל יצירות אחרות של ספרות ותרבות. ההרמז משולב בתוך יצירה ספרותית ויוצר השוואה בינה ובין היצירה הנרמזת. ביצירות ספרות עבריות רבות היוצרים משלבים חלקי פסוקים וכך קושרים בין יצירתם לסיפור המקראי. המילה הֶרְמֵז שקולה במשקלן של מילים כמו הֶסְבֵּר, הֶקְשֵׁר. מילה נוספת שחודשה בתחום הספרות במשקל זה היא הֶשְׁמֵט (אליפסיס) – השמטה של מילה אחת או יותר שאפשר להשלים על פי ההקשר, כגון "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ, וַחֲמוֹר [יָדַע] אֵבוּס בְּעָלָיו" (ישעיהו א, ג).

נִיב נִגּוּדִים (אוקסימורון)

ניב ניגודים הוא צירוף של מילים הסותרות זו את זו ויוצרות בחיבורן ניגוד חריף, כגון 'שתיקה רועמת', 'סוד גלוי'. המילה 'ניב' מקורה בתנ"ך. ככל הנראה היא קרובה למילה 'תנובה' ומציינת ביסודה פרי. בישעיהו נז, יט נזכר הצירוף "ניב שפתים" במשמעות 'פרי השפתיים', מה שהשפתיים מניבות. מכאן קיבלה המילה 'ניב' משמעות של ביטוי וצירוף מילים. לצד משמעות זו ניב משמש גם חלופה עברית ל'דיאלקט' (לצד לַהַג) – צורת לשון האופיינית לקבוצה מסוימת או לאזור מסוים. (אין קשר בין ניב במשמעויות אלו לניב במשמעות שֵׁן.)

תַּצְלִיל (אונומטופֵּאה)

תצליל הוא מילה או צירוף מילים שצלילם מזכיר את הדבר שהם מסמנים. למשל: המילה בקבוק מחקה את צליל היציאה של הנוזל מן הבקבוק; הפועל רִשְׁרֵשׁ מחקה את הקול הנשמע למשל כאשר רוח עוברת בעלים. תצליל יש לעתים ברצף של מילים – כאשר צליל חוזר משקף את תוכן הדברים, כגון בפסוק: "כֶּאֱכֹל קַשׁ לְשׁוֹן אֵשׁ וַחֲשַׁשׁ לֶהָבָה יִרְפֶּה" (ישעיהו ה, כד) – בשי"ן החוזרת יש משום חיקוי לרחש האש. מונחים קרובים הם מצלול (הגדרתו: הארגון הצלילי של שיר או של חלק משיר) והישנות צלילים (אליטרציה, חזרה על צליל – בעיקר בתחילת מילים).

תעקיף (פֵּרִיפְרָזָה)

תעקיף הוא עקיפה בניסוח: במקום לומר את הדבר ישירות, מנסחים ניסוח עקיף שמתוכו אפשר ללמוד את הדבר. משתמשים בתעקיף למשל כשמעדיפים לשון נקייה או כדי להוסיף נופך של מסתורין ליצירה. למילה פריפרזה במשמעות של התבטאות באריכות יתר נקבעה החלופה הֶכְבֵּר. המילה תעקיף מצטרפת למילים אחרות במשקל זה הקשורות לטקסט: תַּמְלִיל, תַּמְסִיר, תַּסְרִיט, תַּזְכִּיר, תַּסְקִיר, תַּצְהִיר.

מִלָּה מִתְהַפֶּכֶת (פָּלִינְדְרוֹם)

מילה מתהפכת היא מילה הנקראת ישר והפוך, כגון 'שמש', 'טיט', 'הצצה'. כפי שיש מילה מתהפכת, יש גם משפט מתהפך, כגון המשפט שחיבר ר' אברהם אבן־עזרא: "אבי אל חי שמך למה המלך משיח לא יבא". ויש גם מספר מתהפך, כגון 2002. המילה הלועזית פלינדרום מקורה במילה היוונית palindromos, שפירושה 'ריצה לאחור', 'הישָנוּת'. הצירוף מילה מתהפכת נוצר על פי שימוש מימי הביניים: בספר 'מחברות איתיאל' (תרגום של יהודה אלחריזי ליצירותיו של המשורר הערבי אל חרירי) נקראת אחת המחברות "מחברת האותיות המתהפכות", ובה מתוארת חבורה המשתעשעת בהמצאת פלינדרומים, וכלשון המחבר: "וחשבנו לחבר מליצות מתהפכות". הצירוף מילה מתהפכת אושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011). [post_title] => ספרות עברית [post_excerpt] => מהם הֶרְמֵז, תעקיף וניב ניגודים? מה שמה של התופעה המשותפת למילים שמש, טיט והצצה, ומה שמה של התופעה המאפיינת את המילה בקבוק? מונחי ספרות עבריים [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-19 20:31:32 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 17:31:32 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5508 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהם הֶרְמֵז, תעקיף וניב ניגודים? מה שמה של התופעה המשותפת למילים שמש, טיט והצצה, ומה שמה של התופעה המאפיינת את המילה בקבוק? מונחי ספרות עבריים
המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


תַּצְלִיל
לרשימה המלאה
ספרות (תשס"ט, 2009)
תַּצְלִיל , אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה שימוש במילים או בצירוף מילים שצלילם מזכיר את הוראתם. במובן המצומצם: מילים שצלילן מזכיר את צליל המסומן, כגון "זִמְזֵם"; במובן הרחב: מילים המממשות בעקיפין גם תכונות אחרות של המסומן
חלופות תקניות : אוֹנוֹמָטוֹפֵּאָה
מוסיקה (תשט"ו, 1955)
מוסיקה (תשט"ו, 1955)
תַּצְלִיל הַגָּבֵר ע"ע גבר, גבר משני