הדף בטעינה

על המילה תַּעֲמוּלָה

במילון

 (ללא ניקוד: תעמולה)
מיןנקבה
שורשעמל

הגדרה

  • פעילות המכוונת להשפיע על קהל רחב לאמץ עמדות מסוימות, להתנהג בדרך מסוימת ולתמוך במפלגה או בתנועה מסוימת  (בלועזית: פְּרוֹפָּגַנְדָּה)
  • מכאן: תַּעֲמוּלָתִי
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

תעמולה

המילה תעמולה חודשה כנראה בסוף המאה התשע־עשרה מן השורש עמ"ל – המציין פעילות, מאמץ והשתדלות.
המשך קריאה >>
איור של מליאת הכנסת

לקראת הבחירות

WP_Post Object
(
    [ID] => 5467
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-01-20 09:31:59
    [post_date_gmt] => 2013-01-20 07:31:59
    [post_content] => 

יחדה ונגדה, שדולה, מצע, אחריות דיווח

יַחְדָּה ונֶגְדָּה (קואליציה ואופוזיציה)

יחדה – מן המילה יַחַד – מציינת את המפלגות המקימות יחד את הממשלה (קואליציה). נגדה – מן המילה נֶגֶד – מציינת את המפלגות המתנגדות לממשלה (אופוזיציה). המונחים יחדה ונגדה מצטרפים אל מונחים רבים בתחום הממשל והשלטון שהם על טהרת העברית: ממשלה, שר, משרד (ממשלתי), לשכה, נשיא, נגיד, כנסת, מפלגה, סיעה, חקיקה, חוקה, תקנות, רָשות, משטר, מִנהל, בחירות, תעמולה, הצבעה, כהונה, מינוי, מדיניות, ריבונות, אזרחות ועוד. את המונחים יחדה ונגדה קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשס"ו (2006).

שְׁדֻלָּה (לובי)

שדולה היא קבוצת אנשים המשדלת בעלי תפקידים ואנשי ציבור, כגון בכנסת ובממשלה, לתמוך ולסייע בקידום עניין מסוים או גוף מסוים. שדולה של חברי כנסת היא שדולת בית או שדולת פְּנִים (caucus). חבר בשדולה הוא שַׁדְלָן (לוביסט). הפועל שִׁדֵּל מוכר מספרות חז"ל: "גלוי וידוע היה לפני מי שאמר והיה העולם שאדם מכבד את אמו יותר מאביו. מפני שהיא משדלתו בדברים..." (מכילתא דרבי ישמעאל). 'משדלתו' – מפתה אותו ומדברת על לבו. פועל נוסף, גם הוא מספרות חז"ל, הוא הִשְׁתַּדֵּל – טרח ועמל להשגת הדבר (חוקרים סבורים שאינו קשור ביסודו אל שִׁדֵּל). פועל זה הוליד את השתדלנים – עסקנים שהיו משתדלים אצל בעלי שררה לטובת שולחיהם בקהילות ישראל בגולה. במונחים שדולה ושדלן חברו יחד שתי המשמעויות: השידול וההשתדלות. את המונחים שדולה ושדלן קבעה האקדמיה ללשון העברית בשנת תשמ"א (1981).

מַצָּע

מצע של מפלגה מציע את עקרונותיה ואת הפעולות שבכוונתה לקדם בתחומים שונים, כגון חינוך, כלכלה, מדיניות חוץ וביטחון. המילה מצע מתועדת במשמעות זו משנות העשרים של המאה העשרים. מצע ביסודו הוא דבר שפורסים כדי להשתרע עליו: "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ" (ישעיהו כח, כ). מכאן מצעים במשמעות כלי מיטה (בספרות חז"ל: מצעות). מצע הוא גם שכבה המשמשת בסיס בבנייה (bedding) כגון מצע חול בסלילת כביש. המילה מצע בהקשר הפוליטי מתאימה לשתי המילים המקבילות בלשונות אירופה: פלטפורמה ופרוגרמה. פלטפורמה היא תשתית ובסיס כמשמעות היסודית של מצע, ופרוגרמה היא תכנית או הַצָּעָה (הגזורה מאותו השורש של מצע).

אַחְרָיוּת דִּוּוּחַ (accountability)

אחריות דיווח היא חובתם של בעלי תפקידים, בעיקר במוסדות השלטון, לתת לציבור דין וחשבון על פעולותיהם ולשאת באחריות לתוצאות הפעולות האלה. רבים משתמשים למשמעות זו בחידוש אַחְרָיוּתִיּוּת (שבו גובבה הסיומת ־יוּת פעמיים), ואולם חסר בו רכיב הדיווח שהוא עיקר העניין. בצירוף אחריות דיווח חברו שתי מילים – ותיקה וחדשה. אחריות היא מילה מלשון חז"ל: השם המופשט מן אַחְרַאי, וקושרים אותה למילה אַחַר: "כי האחראי כמו עומד מאחרי האיש או הדבר שאחריותו עליו" (בן־יהודה). המילה המחודשת דיווח נוצרה מראשי התיבות דּוּ"חַ (או דּוּחַ) – קיצור של הצירוף דִּין וְחֶשְׁבּוֹן הלקוח מלשון חז"ל: "דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון" (משנה אבות ג, א). הצירוף אחריות דיווח אושר במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"ה (1995). מליאת הכנסת [post_title] => לקראת הבחירות [post_excerpt] => זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%a7%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a8%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:02:56 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:02:56 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5467 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

זכרו: מי שמצביע – משפיע! ומי שבוחר בחלופות עבריות במקום המילים הלועזיות גם הוא משפיע – על העברית! על המונחים יחדה ונגדה, שדולה, מצע ואחריות דיווח.
המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך תַּעֲמוּלָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>