הדף בטעינה

על המילה תַּסְכִּית

במילון

 (ללא ניקוד: תסכית)
מיןזכר
שורשסכת
נטייהתסכיתים

הגדרה

  • מַחֲזֶה מעוּבּד למִשדַר רדיו
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

אדם עם מיקרופון והכיתוב: פודקאסט! ובעברית?

פודקאסט – הֶסְכֵּת!

WP_Post Object
(
    [ID] => 26053
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2017-12-28 13:57:19
    [post_date_gmt] => 2017-12-28 11:57:19
    [post_content] => מילה עברית חדשה נולדה – הֶסְכֵּת במקום פודקאסט. המילה נבחרה בתום תהליך שיזם תאגיד השידור הישראלי בליווי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ובהשתתפות הציבור.

בשנת תשע"ח (2017) פורסמה מטעם תאגיד השידור פנייה לציבור בבקשה למצוא חלופה עברית למילה פודקאסט. יותר מ־1,200 אנשים נענו לפנייה ושלחו את הצעותיהם לחלופה עברית.

המילה נבחרה בוועדת שיפוט בהשתתפות נציגי האקדמיה ללשון העברית ונציגי חטיבת הרדיו של תאגיד השידור שהתכנסה ינואר 2018. את הציבור ייצגה בוועדה אשת התקשורת והשחקנית רבקה מיכאלי.

"פודקאסט" הוא תוכנית שמע (אודיו) שאפשר להאזין לה בכל זמן ובכל מקום. התוכניות אינן כפופות ללוחות זמנים של שידור כברדיו, ועשויות להיות באורכים משתנים לפי התוכן; הן מגוונות בנושאיהן ובתחומיהן – מעניינים שברומו של עולם ועד עניינים שבשוליים.

המילה podcast מקורה בשם מסחרי של חברת Apple. המילה בנויה על פי המילה broadcast (שידור), ובמקום הרכיב broad בא הרכיב pod שמשמעו המקורי תרמיל של קטניות, תא ועוד.

את המילה הֶסְכֵּת הציעו שישה: אלקנה איצקוביץ', מרדכי ביסטרי, אורי להב, אילן לוקאץ' (כתב חדשות 2), מרגלית נאה ואפרת קמפינסקי. המילה גברה על מילים אחרות שהגיעו לשלב הגמר כמו שְִמיעוֹן, תא-שמע, תסכית ותַסְכִּיס. המילה הֶסְכֵּת נבחרה בזכות שורשה סכ"ת המציין האזנה ושמיעה, והיא מתחברת למילה הוותיקה המוכרת לרבים תַּסְכִּית (מחזה רדיו).

בעקבות ההחלטה יטמיע תאגיד השידור בשידוריו ובפרסומיו את השימוש במילה החדשה הֶסְכֵּת.

עדכון: המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תש"ף.

  [post_title] => פודקאסט – הֶסְכֵּת! [post_excerpt] => מילה עברית חדשה נולדה: הֶסְכֵּת, במקום פודקאסט. המילה נבחרה בתום תהליך שיזם תאגיד השידור הישראלי בליווי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ובהשתתפות הציבור. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%95%d7%93%d7%a7%d7%90%d7%a1%d7%98-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-01-29 11:32:34 [post_modified_gmt] => 2020-01-29 09:32:34 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=26053 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מילה עברית חדשה נולדה: הֶסְכֵּת, במקום פודקאסט. המילה נבחרה בתום תהליך שיזם תאגיד השידור הישראלי בליווי המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית ובהשתתפות הציבור.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מילים לרפואה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5592
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-06-10 09:51:50
    [post_date_gmt] => 2012-06-10 06:51:50
    [post_content] => 

דימות, מְסַעֵד, רופא צוער, מַסְכֵּת, נלווה־רפואה

דִּמּוּת (imaging)

בלי ניקוד: דימות. המילה דימות מציינת פעולה שבה מפיקים דְּמוּת באמצעים אקוסטיים, אלקטרוניים ועוד. פעולה זו מקובלת מאוד באבחנה רפואית: מכשיר הגלים העל־שמעיים (ultra-sound) מְדַמֵּת את תנוחת העובר ברחם; הטומוגרפיה הממוחשבת (CT) יוצרת דימות תלת־ממדי של חלקי גוף באמצעות קרני רנטגן; המכשיר המכונה MRI מְדַמֵּת איברים פנימיים באמצעות תהודה מגנטית. גם פעולתם של אמצעים לראיית לילה המבוססים על חום נקראת דימות. יש להבחין בין הַדְמָיָה – החלופה העברית לסימולציה – ובין דימות. השם הנכון למכון במרכז רפואי שבו נעשים אבחונים באמצעות רנטגן, CT וכדומה הוא 'מכון דימות' ולא 'מכון הדמיה'.

מְסַעֵד

מסעד הוא עובד שמקצועו לסעוד אדם הזקוק לטיפול בביתו מפאת זִקְנָה או מחלה. מסעדים רבים הם עובדים זרים המתגוררים בבתיהם של הזקוקים לטיפולם. המילה מְסַעֵד (צורת בינוני של בניין פיעל) קשורה למילים 'סיעוד' ו'סיעודי' בדומה לקשר שבין מְטַפֵּל למילים 'טיפול' ו'טיפולי'. ואולם הפועל הרגיל הוא בבניין קל: סָעַד, ומשמעותו היא 'תמך', 'עזר'. גם מילים אחרות מן השורש הזה קשורות לתמיכה וסיוע: סַעַד כגון 'סעד משפטי' ובעבר 'משרד הסעד', מִסְעָד (גב של כיסא וגם תמיכה ומִשְׁעָן), וכן המילים סעודה והַסְעָדָה (קייטרינג) שכן האוכל תומך במי שאוכל אותו. את המילה מְסַעֵד הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ו (2006).

רוֹפֵא צוֹעֵר, צוֹעֵר (סטז'ר)

רופא צוער הוא רופא המשלים את לימודיו העיוניים בעבודה מעשית במחלקות בית החולים במשך כשנה. הוא נבדל מרופא מתמחה המשלים את הכשרתו המקצועית בתחום מסוים ברפואה לאחר תקופת הצוערות. המילה צוער באה פעם אחת במקרא: "הַךְ אֶת הָרֹעֶה וּתְפוּצֶיןָ הַצֹּאן וַהֲשִׁבֹתִי יָדִי עַל הַצֹּעֲרִים" (זכריה יג, ז). נהוג לקשור אותה למילה צָעִיר, אבל הדעות חלוקות על פירושה המדויק. יש הרואים בצוערים נערים העוזרים לרועי הצאן, ויש הרואים בהם כבשים בגיל צעיר. בספרות חז"ל הלוויים הצעירים נקראו גם צוערי לוויים או צוערי לְוִיָּה. בעברית החדשה צוֹעֵר הוא בעיקר 'מתלמד', 'אדם המצוי בהכשרה' (קָדֵט), כגון חניכים בקורס קצינים בצבא או בקורס להכשרת דיפלומטים במשרד החוץ. הצירוף רופא צוער אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

מַסְכֵּת (סטתוסקופ)

מסכת הוא מכשיר רפואי המשמש את הרופא להאזנה לקולות הלב או הריאה. המילה מַסְכֵּת שקולה במשקל המכשירים, כמו שמות של מכשירים אחרים מתחום הרפואה: מַחְדֵּר (זונדה), מַנְשֵׁם (מכשיר הנשמה), מַשְׁאֵף ועוד. במילה מַסְכֵּת נבחר שורש נדיר – סכ"ת – המוכר מן הפועל הִסְכִּית שמקורו בתנ"ך: "הַסְכֵּת וּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל" (דברים כז, ט). פועל זה התגלגל ללשון ימינו במשמעות 'הקשיב', 'האזין', והוא משמש בעיקר בשפה גבוהה. חידוש נוסף בעברית החדשה מן השורש הזה הוא תַּסְכִּית – מחזה מעובד להשמעה ברדיו. המילה מַסְכֵּת מובאת במילונים עבריים לפחות משנת תש"ך (1960), ובמונחי האקדמיה היא נכללה במילון למונחי רפואה שפורסם בשנת תשנ"ט (1999).

מִקְצוֹעַ נִלְוֵה רְפוּאָה (מקצוע פָּרָה־רפואי)

מקצוע נלווה רפואה הוא כל מקצוע הקשור לתחום הרפואה ומסייע באבחון מחלות ובטיפול בהן. במקצועות נלווי הרפואה נכללים רוקחוּת, טכנאוּת שיניים, קלינאוּת תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה ועוד. על המילה רפואה נוכל לספר שמקורה בתנ"ך, שם היא מופיעה רק בצורת רבים, ומשמעה 'תרופה', 'מַרְפֵּא', למשל: "אֵין דָּן דִּינֵךְ לְמָזוֹר, רְפֻאוֹת תְּעָלָה אֵין לָךְ" (ירמיהו ל, יג). במשמעות זו המילה רפואה משמשת עד היום בביטוי "הקדים רפואה למכה". רק בימי הביניים היא קיבלה את המשמעות הרווחת היום: המקצוע והמדע העוסקים בריפוי. את הצירוף מקצוע נלווה רפואה הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001). שנהיה בריאים. [post_title] => מילים לרפואה [post_excerpt] => מכון דימות או מכון הדמיה? איך נקראים הסטז'רים בעברית? מה הם מְסעד, מַסְכֵּת ונלווה־רפואה? וגם – האם 'רפואה' במקרא היא הרפואה שאנחנו מכירים היום? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a8%d7%a4%d7%95%d7%90%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-15 11:22:11 [post_modified_gmt] => 2021-04-15 08:22:11 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5592 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מכון דימות או מכון הדמיה? איך נקראים הסטז'רים בעברית? מה הם מְסעד, מַסְכֵּת ונלווה־רפואה? וגם – האם 'רפואה' במקרא היא הרפואה שאנחנו מכירים היום?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


תַּסְכִּית
לרשימה המלאה
תקשורת (תשע"ב, 2012)
תַּסְכִּית יצירה דרמטית מעובדת לשידור ברדיו בהשתתפות קריינים-שחקנים