הדף בטעינה

על המילה תַּכְמִין

בתשובות באתר

גיליון למד לשונך - התשע"ז 2016

למד לשונך 116

WP_Post Object
(
    [ID] => 18415
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-01-01 16:24:49
    [post_date_gmt] => 2017-01-01 14:24:49
    [post_content] => 

מונחי טכנולוגיית המידע שאושרו בשנת תשע"ה

[post_title] => למד לשונך 116 [post_excerpt] => ממונחי טכנולוגיית המידע שאושרו בשנת תשע"ה: מַסֶּדֶת, סֶבֶ"ר, הַמְהָרָה תֶּקֶל, תַּכְמִין. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-116 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-08-27 12:09:27 [post_modified_gmt] => 2020-08-27 09:09:27 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=18415 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ממונחי טכנולוגיית המידע שאושרו בשנת תשע"ה: מַסֶּדֶת, סֶבֶ"ר, הַמְהָרָה תֶּקֶל, תַּכְמִין. המשך קריאה >>

מתכנתים בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 9966
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-05-20 11:36:00
    [post_date_gmt] => 2015-05-20 08:36:00
    [post_content] => 

יישומון, פצחן, פרצן, תכמין, מסדת, תקל

יִשּׂוּמוֹן (אפליקציה, וידג'ט)

יישומון הוא יישום המציג תכנים או שירותים של חברה מסוימת בדפדפן או במכשיר קצה, כמו טלפון חכם. לרוב מדובר ביישומים ייעודיים למטרות מוגדרות. המילה יישומון היא צורת הקטנה של יישום. המילה יישום עצמה גם היא חידוש. בתחילה התנגדו לה אנשי הלשון. וזאת למה? השורש שממנו גזורה המילה יישום הוא שׂי"ם, המוכר מן הפועל לָשִׂים ומן המילה מְשִׂימָה. ואילו במילה יישום היו"ד מופיעה בראש השורש, וכך נוצר למעשה שורש חדש, וממנו גם הפועל יִישׂם. ואולם תופעה זו שבה אות השורש יו"ד או וי"ו נודדת אינה תופעה חדשה. לדוגמה: עָיֵף ויָעֵף, יָעַץ ועוּץ. המילה יִשּׂוּמוֹן כלולה במונחי טכנולוגיית המידע ובמונחי התקשורת, והיא אושרה באקדמיה לראשונה בשנת תשס"ד (2004).

פַּצְחָן (האקר), פַּרְצָן (קראקר)

שתי מילים נפוצות בתחום לוחמת סֶבֶ"ר ("סייבר") הן "האקר" ו"קראקר". למילים אלו קבעה האקדמיה חלופות עבריות: פַּצְחָן הוא אדם בעל ידע רב במחשבים ובמערכות ההפעלה שלהם, ובין השאר מסוגל לפצח קודים, ועל שם יכולתו זו נקרא פצחן. פצחנים עשויים לסייע לחברות המפתחות מערכות אבטחה למחשבים ולהעמיד אותן על נקודות התורפה של המערכות. פַּרְצָן (רווח גם האקר במשמעות זו) אף הוא בעל ידע רב כמו הפצחן, אלא שכוונותיו כוונות זדון ומעשיו הם עבֵרה על החוק. הוא משתמש בידע שלו לצורך פריצה למערכות מחשב במטרה לגנוב מידע או לגרום נזק. פרצנים עשויים להחדיר למערכות מחשבים נגיפים (וירוסים), תולעי מחשב וכדומה.

תַּכְמִין

תכמין הוא מנגנון סמוי לא מזיק שהמתכנת טומן בתוכנת מחשב לשם שעשוע או לשם השארת חותם אישי. התכמין יכול להיות תמונה, הודעה, קול ועוד, והוא מופעל בעקבות פעולות מסוימות של המשתמש. באנגלית תכמין מכונה Easter egg, כלומר ביצת פסחא (את ביצי הפסחא נוהגים לצבוע ולהחביא ועל הילדים לחפש ולמצוא אותן). המילה 'תכמין' נוצרה מן השורש כמ"ן שמשמעו הסתרה (ומי שרוצה יוכל לשמוע בה גם את מילת העגה 'תחמון'). המונח אושר בשנת תשע"ה (2015).

מַסֶּדֶת

המילה מסדת באה להחליף את המילה פלטפורמה בתחום המחשבים. למשל: מַסֶּדֶת מִחשוב, מַסֶּדֶת טכנולוגית. מסדת נוצרה מן המילה המקראית מַסָּד, ככתוב: "מִבַּיִת וּמִחוּץ, וּמִמַּסָּד עַד הַטְּפָחוֹת" (מלכים א ז, ט). עד העת החדשה נותרה המילה 'מסד' ללא שימוש. בספרות החדשה החיו את הצירוף 'מן המסד עד הטפחות' במשמעות 'מן ההתחלה ועד הסוף', 'מלמטה עד למעלה' וכדומה, ולמן אמצע המאה העשרים חזרה המילה 'מסד' לשמש במשמעה המוחשי בהקשר של בנייה ואף בתחום המחשבים בצירוף 'מסד נתונים'. המונח אושר בשנת תשע"ה (2015).

תֶּקֶל (bug)

תקל הוא טעות, שיבוש או כשל בתוכנית מחשב. תקלים גורמים לקבלת תוצאות לא נכונות, להתנהגות לא צפויה של התוכנה וכדומה. המילה bug באנגלית משמעה חֶרֶק, וכבר מסוף המאה התשע עשרה יש תיעוד לשימוש בה לציון 'תקלה' בעגת המהנדסים (בשלב מאוחר יותר נקשר אליה סיפור על חרק ממשי שגרם לתקלה באחד המחשבים המוקדמים). לא פלא שבעקבות פניית האקדמיה לציבור להציע חלופה עברית היו לא מעט הצעות הקשורות למילה חרק, כגון חריק, חרקת, חרקיק ואף לחרקים מסוימים, כגון חיפושית, פשפש ותיקן. אך לבסוף נבחרה המילה תֶּקֶל בשל בהירותה ונוחותה לשימוש. debugging הוא 'ניפוי תקלים', ובקיצור 'ניפוי' (המונח המקוצר נמצא בשימוש זה זמן). המונח אושר בשנת תשע"ה (2015). [post_title] => מתכנתים בעברית [post_excerpt] => איך אומרים אפליקציה בעברית? מה ההבדל בין פצחן לפרצן? איפה מסתירים תַּכְמִינִים? ומה הם מַסֶּדֶת ותֶקֶל? על מונחי תכנות בעברית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%aa%d7%9b%d7%a0%d7%aa%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-08-12 18:01:50 [post_modified_gmt] => 2021-08-12 15:01:50 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9966 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים אפליקציה בעברית? מה ההבדל בין פצחן לפרצן? איפה מסתירים תַּכְמִינִים? ומה הם מַסֶּדֶת ותֶקֶל? על מונחי תכנות בעברית. המשך קריאה >>

אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9940
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-05-14 05:56:25
    [post_date_gmt] => 2015-05-14 02:56:25
    [post_content] => 

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה.

מונחי טכנולוגיית המידע

אושר הפרק "שפות תכנות" במונחי טכנולוגיית המידע וכן מונחים יחידים בתחום זה. את המונחים הגישה לאישור האקדמיה הוועדה למונחי טכנולוגיית המידע במכון התקנים בראשות אמנון שפירא.

דיון מעניין היה על החלופה העברית ל'סייבר': המילה 'סייבר' (cyber) גזורה מן המילה קיברנטיקה (cybernetics במקור מיוונית) בהגייתה האנגלית. מקובל להגדיר את מרחב הסייבר, הנחשב למרחב החמישי (נוסף על יבשה, ים, אוויר וחלל), כמרחב הכולל מערכות תקשורת, מחשוב ובקרה, רשתות (לרבות המרשתת), נתונים ותכנים במערכות מידע ותעבורתם, וכן את המשתמשים בכל אלה. במהלך החיפוש אחר חלופה עברית התייעצה האקדמיה עם אנשי מקצוע בכירים בגופי ממשל וביטחון ובאוניברסיטאות. הצעות כמו גזירת המונח מ'מחשב' או מן השורש חש"ב או שימוש במילה 'רשת' או 'מרשתת' לא התקבלו על דעתם, וכן נדחתה ההצעה להשתמש במילה הקיימת 'תקשוב'. בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה עלתה ההצעה לגזור מילה מן השורש סב"ר המציין בין השאר חשיבה והבנה (הֶסְבֵּר, סְבָרָה). מתוך כמה אפשרויות שהוצעו העדיפו במטה הסייבר הלאומי את הצורה המופשטת סֶבֶר, בין היתר כי אפשר לראות בה ראשי תיבות של 'סביבת רשת'. במליאת האקדמיה היו שביקרו את ההצעה, הנראית כניסיון לתת צורה עברית למונח הלועזי, ואולם רוב החברים ראו בה פתרון סביר. בהצבעה הוחלט להעדיף את כתיב המילה כראשי תיבות: סֶבֶ"ר. פרופ' אהרן ממן, יו"ר ועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, בירך על שיתוף הפעולה עם המטה הלאומי בתהליך קביעת המונח, והוא סמוך ובטוח ששיתוף פעולה זה יסייע בקליטת המונח ביחידות הצבא והמשטרה, בתעשייה ובמחלקות באוניברסיטאות ובמכללות העוסקות בענייני סב"ר.

עוד מונחים שאושרו:

  • תֶּקֶל – bug. לקראת הדיון במונח פנתה האקדמיה לציבור וקיבלה שלל הצעות. בסופו של דבר הוחלט לבחור בחלופה תֶּקֶל בשל בהירותה ונוחותה לשימוש. debugging הוא 'ניפוי תקלים', ובקיצור 'ניפוי' (המונח המקוצר נמצא בשימוש זה זמן).
  • מַסֶּדֶת – פלטפורמה, כגון מסדת מחשוב, מסדת טכנולוגית. המילה החדשה נוצרה מן המילה המקראית מַסָּד, והיא קשורה למילים יְסוֹד, יִסֵּד.
  • שָׁרָתִית – servlet.
  • תַּכְמִין – Easter egg; מנגנון סמוי לא מזיק שנכנס לפעולה לאחר שהמשתמש מבצע רצף של פעולות.
  • לְתַצֵּר ("לקנפג") – הפועל נגזר מן המילה תְּצוּרָה.

כמו כן הוסדרו המונחים הקשורים לצג המחשב, וכולם נועדו לשמש במקום המילה 'מסך': צָג (display) הוא המכשיר שעליו מוצגת תמונת המחשב וגם התקן להצגת נתונים ומידע במכשירים שונים. כאשר מעוניינים להבחין בין המכשיר כולו ובין החלק שבו מוצגת התמונה משתמשים במילה מִרְקָע (screen). התמונה עצמה המוצגת על המרקע היא מַצָּג (display). המצג יכול לכלול חַלּוֹן (window), לוּחַ (panel), תֵּבָה (box), טֹפֶס (form) וחַלּוֹנִית (pane).

נוסף על כך החליטה האקדמיה לאמץ במילוניה את המילה המהלכת מִמְשָׁק במשמעות interface. בעבר התנגדה האקדמיה למילה זו בגלל זהותה למילה מִמְשָׁק במשמעות management (מן מֶשֶׁק). המונח שנקבע עוד ב־1970 היה מִשָּׁק ואחר כך נקבע מִנְשָׁק. ואולם המילה ממשק – שנגזרה מ'מַשִּׁיק' – היא המשמשת בקרב אנשי המקצוע ובציבור הרחב, ועתה היא תהיה גם מונח רשמי במילוני האקדמיה.

סדרת השפיראים

מליאת האקדמיה אישרה בישיבה זו גם רשימה של כ־70 שמות מינים ומשפחות בסדרת השפיראים. בעבר נקראו כל סוגי הסדרה בשם שפירית או בשם שפרירית לפי שיוכם לשתי התת־סדרות. ברשימה החדשה נעשה מאמץ מרשים לתת לכל סוג שם לעצמו – על פי מבנה גוף, מעוף ועוד. את הרשימה הכין מיכאל בְּלֵכר, אקולוג שמורת עין גדי ואזור ים המלח ברשות הטבע והגנים, והיא נדונה בוועדה למונחי זואולוגיה בהשתתפות זואולוגים מאוניברסיטת תל־אביב ומן האוניברסיטה העברית.

מבחר מן השמות: נוֹצָנִית צָרַת־רֶגֶל, רָמְחִית חִנָּנִית, סַיָּרָן נוֹדֵד, מִצְבָּטִית מְשֻׁיֶּשֶׁת, דַּלְגָנִית אֲדֻמָּה, עֲפִיפוֹנִית מְשׁוֹטֶטֶת.

כל המונחים שאושרו יפורסמו באתר מונחי האקדמיה בהקדם.

[post_title] => אושרו מונחים בטכנולוגיית המידע ושמות בסדרת השפיראים (אייר תשע"ה, מאי 2015) [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%95%d7%a9%d7%a8%d7%95-%d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%95%d7%92%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%93%d7%a2-%d7%95%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-09 23:07:31 [post_modified_gmt] => 2020-09-09 20:07:31 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9940 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית (ישיבה 340) שהייתה ביום כ"ב באייר תשע"ה, 11 במאי 2015, אושרו מאות מונחים בטכנולוגיית המידע, רובם בנושא שפות תכנות. כן אושרו שמות חדשים לשפיריות ולשפריריות מטעם הוועדה למונחי הזואולוגיה. המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


תַּכְמִין
לרשימה המלאה
טכנולוגיית המידע (תשע"ה, 2015)
תַּכְמִין מנגנון סמוי לא-מזיק בתכנית המשופעל לאחר שמשתמש מבצע מעקובת סתומה של פעולות