הדף בטעינה

על המילה תְּנוּעָה

במילון

 (ללא ניקוד: תנועה)
מיןנקבה
שורשנוע
נטייהתְּנוּעוֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • שינוי מקום
  • מַעבר של הולכי רגל ושל כלי רכב ממקום אחד למקום אחר
  • ציבור מאורגן הדוגל באידאולוגיה משותפת
  • (בדקדוק) הגה המוּפק ברעידת מיתְרי הקול ובלי יצירת מגע בין איברי החיתוך (כנגד: עיצור)
  • מכאן: תְּנוּעָתִי; תְּנוּעָתִיּוּת

צירופים

לכל הצירופים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

תיקוני לשון מעולם התחבורה להתניע ולא להניע לנסוע ולא ליסוע לחנות וגם להחנות

הניע או התניע?

WP_Post Object
(
    [ID] => 4450
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2014-05-15 21:45:41
    [post_date_gmt] => 2014-05-15 18:45:41
    [post_content] => 

"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי.

הפועל הִתְנִיעַ הוא מן השורש תנ"ע. שורש זה נגזר מן המילה תנועה – שהיא עצמה מן השורש נו"ע והתי"ו בה תחילית (של המשקל). התי"ו התחילית הזאת הפכה לשורשית גם בפעלים נוספים: הפועל תָּרַם מן תְּרוּמָה (משורש רו"ם) והפועל הִתְרִיעַ מן תְּרוּעָה (שורש רו"ע).

הפועל הִתְנִיעַ מציין הפעלת מנוע (באנגלית start), וחידושו מיוחס ללשונאי ומחבר התשבצים הלל הרשושנים. משורש זה גם מַתְנֵעַ (starter). מילים אלו נקבעו כמונחים במילוני ועד הלשון בשנות הארבעים של המאה העשרים.

הקשר בין מכוניות ומכניקה ובין השורש נו"ע נוצר בעקבות המילה הלועזית motor, המציינת ביסודה תנועה. אומנם רק בסוף שנות השלושים של המאה העשרים חודשה המילה מָנוֹעַ תמורת motor, אך כבר קודם לכן שימשה במשמעות זו מילה מאותו השורש: צורת הבינוני מֵנִיעַ. גם מן המילה מנוע נוצר שורש תנייני – מנ"ע – המוכר בעיקר משם התואר מְמֻנָּע: 'רכב ממונע', 'עגלה ממונעת'.

[post_title] => הניע או התניע? [post_excerpt] => "הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a0%d7%99%d7%a2-%d7%90%d7%95-%d7%94%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%a2 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-08-04 17:49:50 [post_modified_gmt] => 2023-08-04 14:49:50 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=4450 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

"הנעתי את הרכב" או "התנעתי את הרכב"? הכוונה מן הסתם להפעלת מְנוע הרכב, ואם כן יש לומר הִתְנַעְתִּי.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
נער בתנוחת מדיטציה והכיתוב: מדיטציה? בוננות

מילים שוות לכל נפש

WP_Post Object
(
    [ID] => 5605
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2014-05-06 10:03:43
    [post_date_gmt] => 2014-05-06 07:03:43
    [post_content] => 

בעת, עקה, חישכון, ציימנות, פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות, שלומות

בַּעַת (פוֹבְּיָה)

בעת הוא פחד מוגזם ממצב מסוים או מנוכחות של דבר מסוים, פחד שאינו תואם את המציאות. לעיתים הבעת מלֻווה בהתקף חרדה ואף בתבהלה (פניקה). סוגי בעת מוכרים: בַּעַת גבהים, בַּעַת סֶגֶר (קלאוסטרופוביה). המילה 'בעת' לקוחה מלשון הפיוט ומשמעותה כמשמעות המילה המקראית בְּעָתָה. המילים בַּעַת ובְעָתָה מצטרפות לקבוצה לא קטנה של מילים בעברית שמשמען פחד, ולכל אחת מהן גוֹן־משמעות ייחודי: אימה, בהלה, בַּלָּהָה (למשל בצירוף 'חלום בלהות'), ביעותים, חלחלה, חרדה, יִרְאָה, מורא, חִיל, מָגוֹר, חַת (בביטוי 'ללא חת') ועוד, ואף צירופים כמו מוֹרֶך לב ופיק ברכיים. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד (1994).

עָקָה (סְטְרֵס)

עקה היא מצב של לחץ ומתח הנוצרים מתנאים שמקשים על התפקוד התקין של אדם או של יצור אחר. המילה עָקָה מן השורש עו"ק נזכרת פעם אחת במקרא: "אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה, מִקּוֹל אוֹיֵב, מִפְּנֵי עָקַת רָשָׁע" (תהלים נה, ג–ד). משמעו היסודי של השורש עו"ק הוא לחץ והכבדה. משמע זה מצוי גם במילים אחרות מאותו השורש: הֵעִיק ומוּעָקָה מן המקרא ותְעוּקָה המחודשת. גם הביטוי הארמי "דא עקא" (=זו הצרה) קשור לשורש זה. השורש עו"ק מקביל לשורש צו"ק (הציק, מצוקה). המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

חִשָּׁכוֹן (בלקאאוט)

חישכון הוא איבוד זיכרון רגעי, לרוב בשל לחץ או חרדה. מושג זה מוכר בהקשר של חרדת בחינות: "באמצע הבחינה היה לי חישכון ולא זכרתי את התשובה". המילה נוצרה על פי מילים אחרות שמשמען פגע ומחלה, כמו עִוָּרוֹן, שִׁגָּעוֹן, וכן החידושים אִדָּשׁוֹן (אפתיה), שִׁגָּרוֹן (רימטיזם), טֵרָדוֹן (אובססיה). המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

צַיְמָנוּת (אנורקסייה)

כשחיפשה הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה חלופה לאנורקסייה העלה חבר הוועדה הבקיא בספרות התלמוד את הביטוי "בתולה ציימנית" שבתלמוד הירושלמי. ציימנית היא מי שמרבה לצום (כמו ביישנית – נוטה להתבייש). בתלמוד מדובר באישה צעירה הגוזרת על עצמה צומות – אומנם לא מן הסיבות של התקופה המודרנית אלא מסיבות דתיות. משם התואר "ציימנית" נוצר השם המופשט "ציימנות". את המילה ציימנות אימצה הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ז (2006).

בּוֹרְחָנוּת (אסקפיזם)

בורחנות היא נטייה לברוח מן המציאות ומשִׁגרת החיים בעזרת שקיעה בדמיונות, בידור ובילוי. לפועל המקראי בָּרַח יש כמה נרדפים: נִמְלַט, נָס (שניהם רווחים במקרא), וכן חָמַק (פעם אחת במקרא). ואולם בימינו הפועל הרגיל והנפוץ הוא בָּרַח, כנראה בעקבות לשון חז"ל. כך נוצר הצירוף 'לברוח מן המציאות' וממנו בורחנות. המילה בּוֹרְחָנוּת שקולה במשקל המילים סוֹבְלָנוּת, תּוֹקְפָנוּת. שמות התואר הם בורחן (אסקפיסט) ובורחני (אסקפיסטי), בדומה לסובלן, תוקפן, סובלני, תוקפני המונח אושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013)

פַּרְצָנִי (אימפולסיבי)

פרצני הוא תואר לאדם שפעולתו נובעת מהתפרצות של רגש, דחף וכדומה. שם העצם הוא פַּרְצָנוּת (אימפולסיביות). השורש פר"ץ שייך לקבוצה גדולה של שורשים הפותחים באותיות פר ומשותפת להם המשמעות של פיזור, שבירה ופירוק: פרא (פֶּרֶא), פרד (הפריד), פרז (פרזות), פרח (הפריח שמועה), פרט (פָּרַט כסף), פרך (פריך = שביר), פרם, פרס (=חתך פרוסה), פרע (פרוע), פרץ, פרק (פֵּרוּק), פרר (לפורר). לפועל פָּרַץ מגוון משמעויות הקשורות כולן במשמעות הבסיסית האמורה: הָרַס ("עת לפרוץ ועת לבנות", קהלת ג, ג), התפשט ("ופרצת ימה וקדמה", בראשית כח, יד), נכנס בכוח (פרץ לבית), הביע רגש עז בבת אחת (פרץ בבכי). למשמעות אחרונה זו שייך התואר פרצני. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

הֲנִיעָה (מוטיווציה, מוטיבציה)

הניעה היא מכלול הגורמים – המודעים והלא מודעים – המביאים את הפרט לפעול, להשיג מטרה, להתנהג בצורה מסוימת. גורם מסוים לפעולה הוא מֵנִיעַ (ובלעז: דרייב). המילה הניעה היא צורת משנה של שם הפעולה הֲנָעָה. הֲנִיעָה נוצרה בדומה למילה הֲסִבָּה – צורה עתיקה המביעה את פעולת ההֲסָבָה בליל הסדר. הצורה הניעה נבחרה כדי לייחדה מן הנעה, שהיא מילה כללית, אף כי לפעמים משתמשים בה במשמעות של מוטיווציה. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

תְּסוּגָה (רגרסיה)

תסוגה היא חזרה להתנהגות האופיינית לשלב התפתחות מוקדם יותר מן השלב שבו האדם מצוי, בעיקר בעת משבר וקשיים בהתמודדות. תסוגה היא סוג של מנגנון הגנה: השיבה לשלב מוקדם ומוכר מקנה תחושת ביטחון. המילה תסוגה בנויה על דרך מילים כמו תשובה, תגובה, תקומה, תנועה, תמורה, וכמותן היא שייכת לשורשי ע"ו, כפי שמוכיח הפועל נָסוֹג (הנו"ן שייכת לבניין נפעל). תסוגה היא סוג מסוים של נסיגה (מילה שמשתמשים בה לפעמים גם במשמעות של רגרסיה). במילה נְסִיגָה הנו"ן הפכה לחלק מן השורש. המונח כלול במילון למונחי פסיכולוגיה משנת תשנ"ד.

בּוֹנְנוּת (מדיטציה)

נער בתנוחת מדיטציה והכיתוב: מדיטציה? בוננותאת המילה בּוֹנְנוּת קבעה האקדמיה תמורת מדיטציה לאחר שהחל שימוש בה במשמעות זו בקרב אחדים מן העוסקים בתחום. המילה בוננות קשורה למילה התבוננות – שילוב של הסתכלות והבנה, ואכן מדיטציה היא תרגול של התבוננות פנימית. המילה בּוֹנְנוּת שקולה במשקל המילים כּוֹנְנוּת, עוֹרְרוּת, רוֹמְמוּת, שׁוֹבְבוּת, שׁוֹטְטוּת. בעבר קבעה האקדמיה את המילה בּוֹנְנוּת תמורת insight, אך לאחרונה הוחלט לאמץ לעניין זה את המילה תּוֹבָנָה הרווחת בציבור.

שְׁלוֹמוּת (well-being)

שלומות מציינת מצב של רְווחה גופנית, נפשית וחברתית המושגת על ידי אורח חיים בריא, פיתוח מודעות עצמית ועוד. המילה שלומות גזורה מן המילה שָׁלוֹם, והכוונה לשלום הגוף והנפש וגם לשלמותם. את המילה הציעה מלכה זמלי. המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

[post_title] => מילים שוות לכל נפש [post_excerpt] => איך אומרים פוֹבְּיָה וסטרס בעברית? מהו חישכון? האם יש חלופה עברית לאנורקסיה? על מילים אלו וגם על המילים פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות ושלומות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%95%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a0%d7%a4%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-11-07 14:36:43 [post_modified_gmt] => 2023-11-07 12:36:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5605 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים פוֹבְּיָה וסטרס בעברית? מהו חישכון? האם יש חלופה עברית לאנורקסיה? על מילים אלו וגם על המילים פרצני, הניעה, תסוגה, בוננות ושלומות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

פיזיקה עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5503
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-11-18 10:35:41
    [post_date_gmt] => 2012-11-18 08:35:41
    [post_content] => 

הֶתמד, תֶּנַע, תוצא, מנסרה, סחריר

הֶתְמֵד (אינרצייה)

התמד הוא עיקרון פיזיקלי שלפיו כל גוף יישאר במצב שבו הוא נתון – או במנוחה או בתנועה במהירות קבועה ובקו ישר – אלא אם כן יפעל עליו כוח. המילה הֶתְמֵד היא שם פעולה מן הפועל הִתְמִיד. פועל זה גזור מן המילה המקראית תָּמִיד, והוא מופיע לראשונה בטקסטים עבריים מראשית ימי הביניים. המונח התמד כלול ב"מִלּוֹן למֻנְּחֵי התכניקה" משנת תרפ"ט (1929). בספר שעניינו מבוא לפיזיקה מראשית המאה הי"ט השתמש המחבר במילה עַצְלוּת במשמעות אינרצייה על פי מונח מקביל בגרמנית: "הסגולה ההיא אשר לכל גשם [=גוף], דהיינו שלא ישנה לעולם מעמדו אם לא יהיה דבר אחר חוצה לו המכריחו לשנות, נקרא בפי חכמי הטבע העצלות (דיא טרעגהייט) והוא עצמותי לגשם ובו הסבה שכל גשם נח במקום אשר ינוח, ויתנועע באותו מהירות התנועה, עד בא יבא כח אחר המכריחו לשנות מעמדו" (ברוך לינדא "ראשית לימודים" ב, 1810). physics עוד חלופה עברית ששימשה תמורת אינרצייה: פַּגְרוּת, מתוך "קסמוגרפיאה" מאת חיים אריה חזן, תרפ"ח.

תֶּנַע (מומֶנטום)

תנע בפיזיקה הוא מונח המתאר את עצמת התנועה של גוף מסוים: מכפלת מסת הגוף במהירותו. בשימוש הכללי אפשר לנקוט במקום 'מומנטום' מילים כמו 'תנופה' או 'תאוצה'. המילה תֶּנַע נגזרה מן המילה תְּנוּעָה. בעוד שבמילה תנועה התי"ו שייכת למשקל – בדומה למילים תְּזוּזָה (מן השורש זו"ז), תְּעוּפָה (מן השורש עו"ף), במילה תֶּנַע התי"ו הפכה לשורשית. כך קרה גם במילים הִתְנִיעַ, הַתְנָעָה, מַתְנֵעַ (סטרטר). המילה תנע כלולה במילון לחוזק חומרים שפרסמה האקדמיה בשנת תשכ"ח (1968).

תּוֹצָא (אֵפֵקְט)

תוצא הוא השפעה פיזיקלית של פעולה או של כוח, בייחוד השפעה שאפשר למדוד אותה כמותית. לדוגמה: תוצא החממה, תוצא דופלר. המילה תּוֹצָא קרובה אל המילה תּוֹצָאָה, ושתיהן גזורות מן השורש יצ"א. משקל המילה תּוֹצָא כמשקלן של המילים תּוֹצָר, תּוֹסָף. המילה תוצא כלולה במילון לחוזק חומרים משנת תשכ"ח (1968).

מִנְסָרָה (פְּריזמה)

מנסרהמנסרה היא גוף ששני בסיסיו הם מצולעים זהים ומקבילים. מנסרות העשויות זכוכית או חומר שקוף משמשות בתחום האופטיקה לשבירה או להחזרה של קרני האור. המילה מנסרה נגזרה מן השורש נס"ר בהשראת המילה פריזמה – שהתגלגלה ממילה יוונית שמשמעה המקורי נסורת. המילה מנסרה מתועדת במילונים העבריים משנות העשרים של המאה העשרים, וכלולה במִלּוֹן לְמֻנְּחֵי מָתֵמָטִיקָה של ועד הלשון משנת ת"ש (1940).

סַחְרִיר (סְפִּין)

המונח סחריר נקבע בתחום הפיזיקה. מדובר בתכונה של חלקיקים תת־אטומיים שאפשר להסבירה כסיבוב של החלקיק סביב צירו. מתחום הפיזיקה נשאלה המילה לעולם התקשורת: סחרור מילולי שנועד להוליך שולל ולהעלים את האמת. אם כן הספין התקשורתי הוא סַחְרִיר. המילה קשורה לשורש סח"ר המציין תנועה סיבובית, למשל בביטוי 'סחור־סחור'. גם הסוחר של העבר היה הולך וסובב כדי למכור את מרכולתו. מן השורש הזה נגזרו צורות בהכפלת האות או האותיות האחרונות: סְחַרְחֹרֶת, סְחַרְחֵרָה (קרוסלה), סִחְרוּר ועתה גם סַחְרִיר. את המונח סחריר הציע חבר האקדמיה המשורר והפרופסור לכימיה אבנר טריינין ז"ל, ומליאת האקדמיה אישרה אותו בשנת תשס"ה (2005). [post_title] => פיזיקה עברית [post_excerpt] => איך אומרים מומנטום ופריזמה בעברית? מהם הֶתמד ותוצא? והאם הקשר בין פיזיקה לתקשורת אינו אלא סחריר? מונחי פיזיקה עבריים [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%99%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-19 20:35:16 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 17:35:16 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5503 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך אומרים מומנטום ופריזמה בעברית? מהם הֶתמד ותוצא? והאם הקשר בין פיזיקה לתקשורת אינו אלא סחריר? מונחי פיזיקה עבריים
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שמות ומשמעויות- נועה

נועה

WP_Post Object
(
    [ID] => 44327
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2020-09-07 11:15:37
    [post_date_gmt] => 2020-09-07 08:15:37
    [post_content] => רשימת שמות הבנות המפורסמת במקרא היא זו של בנות צלפחד: "וּצְלׇפְחָד בֶּן חֵפֶר לֹא הָיוּ לוֹ בָּנִים כִּי אִם בָּנוֹת וְשֵׁם בְּנוֹת צְלׇפְחָד מַחְלָה וְנֹעָה חׇגְלָה מִלְכָּה וְתִרְצָה" (במדבר כו, לג).

השמות מַחְלָה וחׇגְלָה לא ממש אומצו בימינו, את מִלְכָּה ו־תִּרְצָה אפשר היה למצוא בעבר מעט יותר, ואולם מי שמככב בעשרות השנים האחרונות הוא ללא ספק השם נֹעָה.

בספר במדבר מתוארת דרישתן של בנות צלפחד במעמד קהל רב לקבל נחלה בארץ המובטחת: "וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר... תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ" (כז, ב–ד). אלוהים רואה זאת בחיוב והן זוכות למבוקשן: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר כֵּן בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת, נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם וְהַעֲבַרְתָּ אֶת נַחֲלַת אֲבִיהֶן לָהֶן" (שם, ו–ז). בקבלת דרישה זו נוצר תקדים משפטי שעיגן את ירושת הבנות בנחלת אביהן, וכך אדם שנפטר ללא יורשים בנים, בנותיו יורשות אותו ולא קרוביו האחרים (כגון אחיו).

פרקי ההתנחלות שבספר יהושע מאשרים שכך אכן קרה – בנות צלפחד קיבלו את המובטח להן בנחלת שבט מנשה. מעשה זה של בנות צלפחד ודמותן בכלל זוכים להערכה רבה גם בכמה מאמרי חז"ל, למשל: "בנות צלפחד חכמניות הן דרשניות הן צדקניות הן" (בבלי בבא בתרא קיט ע"ב); "יפה כוח נשים מכוח אנשים. אנשים אומרים 'נִתנה ראש ונשובה מצרימה', ונשים אומרות: 'תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו'" (ספרי במדבר, קלג).

הגיזרון של השם נֹעָה איננו מחוור. ואולם בימי הביניים הוצע לשם גיזרון על דרך המדרש. ר' אלעזר מגרמייזא, מראשוני חכמי אשכנז במאה ה־13, הוא ככל הנראה הראשון שהציע מדרשי שמות לשמותיהן של בנות צלפחד. ב'ספר הרוקח' המיוחס לו, וככל הנראה בהשפעת היחס האוהד של חז"ל, הוא מבאר כי כל חמשת השמות קשורים בתכונה חיובית כלשהי. בין השאר הוא מסביר כי השם נֹעָה עניינו תנועה (לדבריו בעיקר בהקשר של שירות ותשבחות לה'). על בסיס דבריו אלו יש מי שטוען שאת כל השמות יש לדרוש במשמעות של תנועה: מַחְלָה מן השורש חל"ל במשמעות ריקוד; חָגְלָה מן השורש חג"ל שבחלק מלהגי הארמית מציין תנועה במעגל (בדומה לשורש חו"ג בעברית); מִלְכָּה מן השורש הל"ך; תִּרְצָה מן השורש רו"ץ. ברם קשה לראות ביסוס לשוני לכלל ההצעות האלו.

בתחילת המאה הקודמת נתגלו בחפירות ארכאולוגיות בעיר שומרון מקבץ שברי חרס (אוסטרקונים) מן המאה השמינית לפני הספירה הידועים בשם "חרסי שומרון". בחרסים אלו מפורטים משלוחי יין ושמן למקומות שונים בארץ, ובין היתר נזכרים בהם במפורש שני היישובים חגל[ה] ונעה! לאלו יש לצרף את תרצה שבמקרא המוכרת כעיר מרכזית בממלכת ישראל ששימשה גם דימוי ליופי: "יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלִָם" (שיר השירים ו, ד). אף שלגבי מחלה ומִלכה אין בידינו ממצאים דומים, חוקרים משערים ששמותיהן של כל חמש הבנות היו שמות יישובים בארץ.

בנוסח המסורה השם נֹעָה נהגה בהטעמת מלרע ולא בהטעמת מלעיל הרווחת בהגיית השם בימינו. מכאן גם שאין מניעה מניקוד השם בחולם מלא – נוֹעָה, אף שבתנ"ך השם בא ללא וי"ו, בדומה למילים מקראיות רבות אחרות הבאות ללא וי"ו דוגמת שֹׁפֵט, חֹנָה, מְאֹד, אֱלֹהִים. אשר לכתיב המלא – בימינו מומלץ לכתוב בווי"ו: נועה.
    [post_title] => נועה
    [post_excerpt] => בנוסח המסורה השם נֹעָה נהגה בהטעמת מלרע ולא בהטעמת מלעיל הרווחת בהגיית השם בימינו. אשר לכתיב המלא – בימינו מומלץ לכתוב בווי"ו: נועה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a0%d7%95%d7%a2%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-12-04 21:29:06
    [post_modified_gmt] => 2023-12-04 19:29:06
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=44327
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בנוסח המסורה השם נֹעָה נהגה בהטעמת מלרע ולא בהטעמת מלעיל הרווחת בהגיית השם בימינו. אשר לכתיב המלא – בימינו מומלץ לכתוב בווי"ו: נועה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


תְּנוּעָה
לרשימה המלאה
בלשנות (תשפ"ג, 2022)
תְּנוּעָה תַּחְבִּירִית בבלשנות גנרטיבית

movement in generative theory
בלשנות (תשפ"ג, 2022)
תְּנוּעָה גְּלוּיָה תנועה תחבירית שיש לה ביטוי בהגייה. המונח משמש בזרמים מסוימים בבלשנות גנרטיבית
בלשנות (תשפ"ג, 2022)
תְּנוּעָה סְמוּיָה תנועה תחבירית שאין לה ביטוי בהגייה (מונח בתאוריה גנרטיבית)

במבט היסטורי

שכיחות הערך תְּנוּעָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>