הדף בטעינה

על המילה שָׂפָה

במילון

 (ללא ניקוד: שפה)
מיןנקבה
שורששׂפי
נטייהשְׂפַת־, שְׂפתַיים, שִׂפְתֵי־ (בספרות גם שִׂפְתות־)

הגדרה

  • כל אחד משנֵי החלקים הבשריים שבפתח הפה 

צירופים

לכל הצירופים


 (ללא ניקוד: שפה)
מיןנקבה
שורששׂפי
נטייהשְׂפַת־, שָׂפות, שְׂפות־

הגדרה

  • לשון (שמדברים), מערכת המילים ודרכי הביטוי של עם
  • מערכת של סימני תקשורת, כגון 'שפת מַחשב', 'שפת הסימנים'

צירופים

    לכל הצירופים


     (ללא ניקוד: שפה)
    מיןנקבה
    שורששׂפי
    נטייהשְׂפַת־, שָׂפוֹת, שְׂפוֹת־

    הגדרה

    • שוליים או קצה של ישות פיזית, כגון של כלי או של אריג
    • חוף, כגון 'שפת הים', 'שפת אגם'
    • רצועת גבול בין המִדרכה למיסָעה של כביש
    • שוליים (של כוס או של סיר וכדומה)

    צירופים

    על יסוד מילון ההווה

    בתשובות באתר

    פח אשפה ירוק ומעליו חתול והכיתוב: אם פח – למה מפלסטיק?

    פח מפלסטיק וחיוג בהקשה

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 31659
        [post_author] => 15
        [post_date] => 2018-10-24 12:15:24
        [post_date_gmt] => 2018-10-24 09:15:24
        [post_content] => רבים פונים אלינו בשאלה מדוע משתמשים בפועל חייג אף על פי שהחוגה העגולה, משורש חו"ג שעניינו 'סיבוב', מצויה כיום רק במכשירי טלפונים מעטים, ויתר על כן – רוב החיוגים נעשים מטלפונים ניידים בהקשה על צג מגע או ממכשירים חדשניים אחרים. ובכן שמות של חפצים, מקומות ומקצועות, בעברית וגם בשפות אחרות, ניתנים על פי תכונה מסוימת ומתקיימים גם כשהתכונה מתיישנת ומתבטלת.
    
    לעיתים קרובות שם של כלי נגזר משם החומר שהכלי עשוי ממנו, והוא עובר בירושה לכלי בתפקיד זהה גם אחרי שחומר הייצור משתנה. דוגמה מפורסמת היא המילה פח. משמעה המקורי לוח מתכת דק, ומאחר שנהגו להכין מפח כלי קיבול לאשפה – החלו להשתמש במילה פח למכלי אשפה בכלל, וכך התגלגלה המילה פח לציין מכלי אשפה העשויים פלסטיק.
    
    שיש הוא סוג של אבן (marble באנגלית), וזה גם הכינוי למשטח עבודה במטבח – שכן בדרך כלל הוא עשוי שיש. משקיבלה המילה שיש את המשמעות הנוספת שלה, לא נמנעים הדוברים מן השימוש במילה 'שיש' לכינוי משטחי מטבח מנירוסטה או מחומרים אחרים.
    
    קרש חיתוך החל את דרכו כלוח עשוי עץ, אך כיום הוא יכול להיות מפלסטיק או מחרסינה. אפשר להשוות את גלגול המילה קרש לגלגול המילה האנגלית board שפירושה המקורי 'חתיכת עץ', והיא מציינת כיום לוחות למיניהם, החל בלוח התלוי בכיתה (מחומרים מגוונים בכל תקופה ותקופה), וכלה במקלדת המחשב – keyboard.
    
    בגרמנית העט מכונה Feder – 'נוצה' כי נוצה שקצהָ טבול בדיו שימשה בעבר כלי כתיבה, וגם המילה האנגלית pen היא גלגול של מילה לטינית שמשמעותה 'נוצה'.
    
    שם של מאכל העשוי מכמה רכיבים עשוי להיגזר משם של רכיב שנחשב בעבר עיקרי, ובהווה אינו הכרחי כלל. המילה סלט מקורה במילה הלטינית sal – 'מלח' (ואומנם ועד הלשון העברית הציע את החלופה מְלוּחִית בראשית המאה העשרים). אך ספק אם דוברי העברית, או אפילו דוברי לשונות אירופה שמכנים את המלח salt או sel או במילה דומה אחרת, יחפשו חלופה "תואמת מציאות" למילה סלט אם הם נמנעים מאכילת מלח או אם הם נהנים מסלט פירות מתוק.
    
    ועוד דוגמה מעניינת מן העברית המדוברת: יש המשתמשים במילה פטל במשמעות תרכיז להכנת מיץ, ולאו דווקא מגרגירי פטל, וכך אפשר לשמוע צירופים מעין 'פטל לימון' או 'פטל בטעם תפוח'.
    
    יש שהקשר בין המשמעות הראשונית של המילה למשמעותה המודרנית מיטשטש לגמרי. המילה הבין־לאומית אָרֵנָה 'זירה' – פירושה בלטינית 'חול' על שם החול שהיו בוזקים על הזירות בעת העתיקה. שפות התִכנות קרויות בכל העולם על שם שפת האדם, בדרך כלל שם מושאל משמות של איברי דיבור – לשון, שפה או גרון – אך הרי אין כל שימוש באיברי הדיבור בשפות אלו.
    
    לפעמים גלגולי משמעות כאלה מעוררים גם דיונים אידאולוגיים. איננו מסתייגים מלשלוח את ילדינו למערכת חינוך ממלכתית, וכולנו משתמשים בשירותיהם של מוסדות ממלכתיים אחרים אף על פי שישראל אינה ממלכה אלא מדינה דמוקרטית. אבל מי שמקפיד על תזונה צמחונית או טבעונית עלול להתחלחל כשישים לב לגזירתה של המילה מִטְבָּח מן השורש טב"ח (בעברית וגם בערבית) – גזירה שוודאי נובעת מעניין שחיטה ומתרבות אכילת בשר (והשתמרה במשמעות זו בצירוף 'בית מטבחיים'). לא מתפקידה של האקדמיה ללשון העברית להחליף מילים עבריות מושרשות, אבל המעוניינים במילה נרדפת למטבח יוכלו לקבל את הצעתו של הבלשן יצחק אבינרי (בספרו "כך בתנ"ך", תשל"ח) להשתמש בצירוף המקראי בֵּית הַמְבַשְּׁלִים (יחזקאל מו, כד). גם המילה טַבָּח רומזת לכאורה למי שעוסק בשחיטה, ואילו כיום הכוונה למי שעוסק בבישול, ובכלל זה בישול טבעוני למהדרין.
    
    שינויים דומים עברו גם על שמות מקצועות אחרים. הרוקחים פחות ופחות עסוקים ברקיחה, כלומר בערבוב חומרים, והם בעיקר מוכרים תרופות מוכנות. עיתונאים רבים בדור האחרון כותבים לאתרי מרשתת ולא לעיתונים. סַפָּר ברוסית הוא парикмахер‏ (parikmakher), מן המילה הגרמנית Perückenmacher, כלומר 'עושה פאות' – והרי הסַפָּרִים עוסקים בעיקר בתספורות ובעיצוב שיער, ואילו עיצוב פאות ומכירתן הוא מקצוע לעצמו (בעברית פֵּאָן, פֵּאָנִית).
    
    ראינו אפוא שבגלל שינויים בעולם המציאות מילים עשויות לסמן חפצים ומושגים רחוקים למדי ממשמעות היסוד שעמדה בבסיס גזירתן, וכך נוצרת לכאורה "סתירה" בין גיזרון המילה למשמעותה. זאת תופעה שכיחה בכל הלשונות, וכולנו נתקלים בה בתחומי חיים רבים.
        [post_title] => פח מפלסטיק וחיוג בהקשה
        [post_excerpt] => שמות של חפצים, מקומות ומקצועות, בעברית וגם בשפות אחרות, ניתנים על פי תכונה מסוימת ומתקיימים גם כשהתכונה מתיישנת ומתבטלת.
        [post_status] => publish
        [comment_status] => closed
        [ping_status] => closed
        [post_password] => 
        [post_name] => %d7%a4%d7%97-%d7%9e%d7%a4%d7%9c%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a7-%d7%95%d7%97%d7%99%d7%95%d7%92-%d7%91%d7%a6%d7%92-%d7%9e%d7%92%d7%a2
        [to_ping] => 
        [pinged] => 
        [post_modified] => 2021-06-06 17:22:26
        [post_modified_gmt] => 2021-06-06 14:22:26
        [post_content_filtered] => 
        [post_parent] => 0
        [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=31659
        [menu_order] => 0
        [post_type] => post
        [post_mime_type] => 
        [comment_count] => 0
        [filter] => raw
    )
    

    שמות של חפצים, מקומות ומקצועות, בעברית וגם בשפות אחרות, ניתנים על פי תכונה מסוימת ומתקיימים גם כשהתכונה מתיישנת ומתבטלת. המשך קריאה >>
    איור של אדם העוטה מסיכה מטפל בשיניים

    בארבע עיניים – זוגי בתפקיד ריבוי

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 827
        [post_author] => 1
        [post_date] => 2010-06-13 14:11:40
        [post_date_gmt] => 2010-06-13 11:11:40
        [post_content] => מסתבר שבמצב קדום של העברית היו לכל שם עצם צורת יחיד, צורת זוגי וצורת רבים (מצב זה קיים עד היום בערבית). בחלוף הזמן חדלה צורת הזוגי הסדירה לשמש, וברוב השמות נותרו רק צורת היחיד וצורת הרבים. ואולם בכמה שמות, בעיקר באיברי הגוף הזוגיים, נעלמה מן השימוש דווקא צורת הרבים ואילו צורת הזוגי קיבלה גם משמעות של רבים. וכך אנו אומרים 'בארבע עיניים', 'מרבה רגליים', ויכולים לומר 'הרבה ידיים', 'כל הברכיים' וכדומה.
    
    כדאי לשים לב שלצד צורות זוגי המשמשות לריבוי, יש בשמות אחדים של איברי גוף צורת רבים רגילה, והיא משמשת למשמעות אחרת של השם: שָׂפוֹת (לעומת שְׂפָתַיִם), רְגָלִים (צעדים, פעמים ובהשאלה גם חגים; לעומת רַגְלַיִם), יָדוֹת (לעומת יָדַיִם), כַּפּוֹת (לעומת כַּפַּיִם), עֲיָנוֹת (מעיינות, לעומת עֵינַיִם).
    
    עוד יש לשים לב למקרים שבהם נתקבעה צורת הזוגי לרבים בשמות איברים שאינם זוגיים – ציפורניים (צורה זו מתועדת במשנה), שיניים (כבר במקרא) – ואפשר רק לשער מה גרם לצורות אלו.
    
    בקבוצה אחת של שמות מתקיימות עד היום שלוש הצורות – יחיד, זוגי ורבים. אלה הם השמות המציינים פרקי זמן: שעה–שעתיים–שעות, יום–יומיים–ימים, שנה–שנתיים–שנים, פעם–פעמיים–פעמים. בלשון חכמים לא שימש הזוגי במקרים אלו, ולפיכך אנו מוצאים בספרות חז"ל: שתי פעמים (צירוף המוכר מן ההגדה של פסח), שני שבועות וכדומה. גם שמות המספרים מאתיים ואלפיים הם צורות זוגי, ואילו צורות הרבים הרגילות של מאה ואלף הן מאות ואלפים.
        [post_title] => בארבע עיניים – זוגי בתפקיד ריבוי
        [post_excerpt] => בכמה שמות, בעיקר באיברי הגוף הזוגיים, נעלמה מן השימוש דווקא צורת הרבים ואילו צורת הזוגי קיבלה גם משמעות של רבים. וכך אנו אומרים 'בארבע עיניים', 'מרבה רגליים', ויכולים לומר 'הרבה ידיים', 'כל הברכיים' וכדומה.
        [post_status] => publish
        [comment_status] => closed
        [ping_status] => closed
        [post_password] => 
        [post_name] => %d7%91%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%a2-%d7%a2%d7%99%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%96%d7%95%d7%92%d7%99-%d7%91%d7%aa%d7%a4%d7%a7%d7%99%d7%93-%d7%a8%d7%99%d7%91%d7%95%d7%99
        [to_ping] => 
        [pinged] => 
        [post_modified] => 2021-04-22 15:00:24
        [post_modified_gmt] => 2021-04-22 12:00:24
        [post_content_filtered] => 
        [post_parent] => 0
        [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=827
        [menu_order] => 0
        [post_type] => post
        [post_mime_type] => 
        [comment_count] => 0
        [filter] => raw
    )
    

    בכמה שמות, בעיקר באיברי הגוף הזוגיים, נעלמה מן השימוש דווקא צורת הרבים ואילו צורת הזוגי קיבלה גם משמעות של רבים. וכך אנו אומרים 'בארבע עיניים', 'מרבה רגליים', ויכולים לומר 'הרבה ידיים', 'כל הברכיים' וכדומה. המשך קריאה >>
    גיליון למד לשונך 44

    למד לשונך 44

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 6924
        [post_author] => 15
        [post_date] => 2002-08-14 16:18:27
        [post_date_gmt] => 2002-08-14 13:18:27
        [post_content] => לקט מן המילון למונחי אריגה אומנותית שאושר באקדמיה בשנת תשס"ב
        [post_title] => למד לשונך 44
        [post_excerpt] => לקט מן המילון למונחי אריגה אומנותית שאושר באקדמיה בשנת תשס"ב: קְטִיפַת תְּלָמִים, סִיב זְהוֹרִית, סָטִין, טַפֵּטִין, גִּמְרָה.
        [post_status] => publish
        [comment_status] => closed
        [ping_status] => closed
        [post_password] => 
        [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-44
        [to_ping] => 
        [pinged] => 
        [post_modified] => 2020-09-01 13:09:45
        [post_modified_gmt] => 2020-09-01 10:09:45
        [post_content_filtered] => 
        [post_parent] => 0
        [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6924
        [menu_order] => 0
        [post_type] => post
        [post_mime_type] => 
        [comment_count] => 0
        [filter] => raw
    )
    

    לקט מן המילון למונחי אריגה אומנותית שאושר באקדמיה בשנת תשס"ב: קְטִיפַת תְּלָמִים, סִיב זְהוֹרִית, סָטִין, טַפֵּטִין, גִּמְרָה. המשך קריאה >>

    במבט היסטורי

    שכיחות הערך שָׂפָה 1 (איבר) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
    ערכים נוספים: ,
    שכיחות 1=0.1%
    • 1
    • 0.9
    • 0.8
    • 0.7
    • 0.6
    • 0.5
    • 0.4
    • 0.3
    • 0.2
    • 0.1
    • 0
    • 200- עד 0
    • 0 עד 300
    • 300 עד 600
    • 600 עד 800
    • 800 עד 1100
    • 1100 עד 1300
    • 1300 עד 1500
    • 1500 עד 1750
    • 1750 עד 1918
    • 1919 ואילך
    לצפייה במובאות >>

    במבט היסטורי

    שכיחות הערך שָׂפָה 2 (דיבור, לשון) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
    שכיחות 1=0.1%
    • 1
    • 0.9
    • 0.8
    • 0.7
    • 0.6
    • 0.5
    • 0.4
    • 0.3
    • 0.2
    • 0.1
    • 0
    • 200- עד 0
    • 0 עד 300
    • 300 עד 600
    • 600 עד 800
    • 800 עד 1100
    • 1100 עד 1300
    • 1300 עד 1500
    • 1500 עד 1750
    • 1750 עד 1918
    • 1919 ואילך
    לצפייה במובאות >>

    במבט היסטורי

    שכיחות הערך שָׂפָה 3 (קצה ("שפת הכלי", "שפת הבגד", "שפת הים" וכיו"ב)) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
    שכיחות 1=0.1%
    • 1
    • 0.9
    • 0.8
    • 0.7
    • 0.6
    • 0.5
    • 0.4
    • 0.3
    • 0.2
    • 0.1
    • 0
    • 200- עד 0
    • 0 עד 300
    • 300 עד 600
    • 600 עד 800
    • 800 עד 1100
    • 1100 עד 1300
    • 1300 עד 1500
    • 1500 עד 1750
    • 1750 עד 1918
    • 1919 ואילך
    לצפייה במובאות >>