הדף בטעינה

על המילה שָׂכָר

במילון

 (ללא ניקוד: שכר)
מיןזכר
שורששׂכר
נטייהשְׂכַר־

הגדרה

  • תשלום תמורת עבודה או שימוש בדבר למשך זמן מסוים
  • גמול טוב (כנגד: עונֶש)

צירופים

לכל הצירופים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

יצא שכרו בהפסדו - מטבע לשון בכל יום

יָצָא שְׂכָרוֹ בְּהֶפְסֵדוֹ

'הנזק עלה על הרווח', 'הדבר לא היה כדאי' למשל: כדאי שנבדוק היטב את פרטי ההצעה הזולה – שלא יֵצא שכרנו בהפסדנו. "יצא שכרו בהפסדו" פירושו שהשכר, כלומר הרווח מן הדבר, קטן מן ההפסד. הביטוי ההפוך…
המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שָׂכָר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


שָׂכָר
לרשימה המלאה
עבודה (תשל"ג, 1973)
זְמַן בִּשְׂכַר עִידוּד* , זְמַן בְּעִידוּד* זמן עבוֹדה, שהפּוֹעל עוֹבד בּוֹ לפי שיטת שׂכר עידוּד
* במילון המקורי כתוב: זְמַן בִּשְׂכַר עִדּוּד
* במילון המקורי כתוב: זְמַן בְּעִדּוּד
עבודה (תשל"ג, 1973)
מִינִימוּם שָׂכָר מֻבְטָח , שָׂכָר מֻבְטָח שׂכר יוֹמי המוּבטח לפּוֹעל גם כּשרמת תפוּקתוֹ מתחת לסף הפּרמיה.
עבודה (תשל"ג, 1973)
מִינִימוּם שָׂכָר מֻבְטָח , שָׂכָר מֻבְטָח שׂכר יוֹמי המוּבטח לפּוֹעל גם כּשרמת תפוּקתוֹ מתחת לסף הפּרמיה.
עבודה (תשל"ג, 1973)
עֲבוֹדָה בִּשְׂכַר עִידוּד* עבוֹדה, ששיטת שׂכר עידוּד חלה עליה.
* במילון המקורי כתוב: עֲבוֹדָה בִּשְׂכַר עִדּוּד