הדף בטעינה

על המילה שִׂיחָה

במילון

 (ללא ניקוד: שיחה)
מיןנקבה
שורששׂוח/שׂיח
נטייהשיחות; שם הפעולה של שָׂח 1

הגדרה

  • דיבור של בני אדם זה עם זה

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן

WP_Post Object
(
    [ID] => 30097
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2018-07-09 13:47:40
    [post_date_gmt] => 2018-07-09 10:47:40
    [post_content] => לקריאת המאמר

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לעומת הכתיב המקראי, בכתבי יד עתיקים של ספרות חז"ל אפשר למצוא את האות סמ"ך במקום שי"ן אפילו בשורשים כמו עסר (עשר) ועסה (עשה). ומה בימינו? לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות), "פשׁה הנגע" (במקום פשׂה). מצד שני היו נוצרים הומוגרפים רבים כמו סר (שׂר, סר), סמיכה (שמיכה, סמיכה). אלא שנראה שלא החשש מהומוגרפים, שהעברית משופעת בהם ממילא, היה בעוכרי פישוט הכתיב, כי אם שמרנותם של כותבי העברית.
    [post_title] => מִמִּדְבַּר שִׂין – על הסמ"ך הנכתבת בשי"ן
    [post_excerpt] => במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות).
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9e%d6%b4%d7%9e%d6%b4%d6%bc%d7%93%d6%b0%d7%91%d6%b7%d6%bc%d7%a8-%d7%a9%d6%b4%d7%82%d7%99%d7%9f-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%9e%d7%9a-%d7%94%d7%a0%d7%9b%d7%aa%d7%91%d7%aa-%d7%91%d7%a9
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-03-07 17:54:35
    [post_modified_gmt] => 2020-03-07 15:54:35
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=30097
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

במאמר מקיף ורב עניין המחבר מתחקה על גלגולו של ההגה שבמקרא נכתב באות שי"ן אך נהגה לימים כסמ"ך. לדעת הכותב טוב היה אילו נכתבו כל השי"נים ההגויות כ־s באות סמ"ך. כך היו נמנעות שגיאות הגייה כגון "שְׁדרות" (במקום שׂדרות).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
תגובית - כרזה ליום העברית תשע"ז

תקשורת עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5584
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-07-01 09:41:55
    [post_date_gmt] => 2012-07-01 06:41:55
    [post_content] => 

שלטוט, מרעש, גריין, תגובית, שיחוח

שִׁלְטוּט (זפזופ, זאפינג)

שלטוט הוא שיטוט בין ערוצים בטלוויזיה באמצעות שַׁלַּט רַחַק. במילה שלטוט חברו יחד שורש המילה שַׁלָּט – שהורחב על ידי הכפלת האות האחרונה של השורש – וצלילי פעולת השִׁיטוּט. את המילה שלטוט הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ז (1997).

מִרְעָשׁ (סנסציה)

מרעש הוא ידיעה מפתיעה המעוררת רעש – כלומר עניין רב והתרגשות. את המילה חידש איתמר בן אב"י, אך היא לא זכתה להכרה. המילה מרעש מצטרפת אל שם התואר מַרְעִישׁ (סנסציוני), למשל ידיעה מרעישה, מסמך מרעיש. המילה מרעש אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).

גַּרְיָן (טיזֶר)

גריין הוא מובאה מתוך כתבה בעיתון המודפסת באותיות מוגדלות ומעוצבות בעמודי הכתבה. הגריין מעורר את תשומת לב הקוראים ומגרה אותם לקרוא את הכתוב בכתבה עצמה. גריין הוא גם קטע קצר מתוך משדר שמטרתו לעורר עניין וסקרנות במשדר המלא. קטע זה עשוי להיות משודר בזמן ההפסקה במשדר כדי לשמור על קהל הצופים או המאזינים. המילה גריין נוצרה על דרך מילים אחרות המציינות כלים ואמצעים, כגון לַחְצָן, חַיְשָׁן. את המילה גריין הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והיא אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).

תְּגוּבִית

תגובית - כרזה ליום העברית תשע"זתגובית היא תגובה – קצרה בדרך כלל – שגולש כותב בעקבות ידיעה או כתבה שפורסמה בכלי תקשורת מקוון או בעקבות רשומה (פוסט) ביומן רשת (בלוג). תְּגוּבִית היא צורת הקטנה של תְּגוּבָה. את המילה תְּגוּבָה חידש ח"נ ביאליק כחלופה עברית לריאקציה במונחי הפיזיקה של ועד הלשון משנת 1930. גם הפועל הֵגִיב חודש באותן השנים על פי הפועל הארמי אֲגֵיב (=השיב). מי שכותב את התגובית הוא תְּגוּבָן (טוקבקיסט), ובכלי התקשורת המקוונים יש עורכי תגוביות שתפקידם לאשר או לפסול תגוביות. המילה תגובית כלולה במונחי טכנולוגיית המידע, והיא אושרה באקדמיה בשנת תשס"ז (2007).

שִׂיחוּחַ (צ'ט, צ'אט)

שיחוחשיחוח הוא מעין שיחה שנעשית על ידי החלפת מסרים כתובים בין גולשים במרשתת. שם הפעולה שיחוח נגזר מן הפועל שׂוֹחֵחַ, כפי שאיתות נגזר מן אוֹתֵת ושיטוט נגזר מן שׁוֹטֵט. שם הפעולה הרגיל הוא שיחה, ועל פי צורתו הוא קשור לפועל שָׂח (בניין קל, למשל במשפט "מה אתה שח?"). היחס בין שם הפעולה שיחה לפועל שָׂח דומה ליחס בין שִׁיבָה לשָׁב ובין רִיצָה לרָץ. המונח שיחוח כלול במונחי טכנולוגיית המידע, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ד (2004). [post_title] => תקשורת עברית [post_excerpt] => מהו גריין? איך מזפזפים בעברית? מי חידש את החלופה העברית לסנסציה - מרעש? איך קוראים לטוקבקיסט בעברית ומה זה שיחוח? מונחי תקשורת עבריים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%aa%d7%a7%d7%a9%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:31:53 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:31:53 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5584 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהו גריין? איך מזפזפים בעברית? מי חידש את החלופה העברית לסנסציה - מרעש? איך קוראים לטוקבקיסט בעברית ומה זה שיחוח? מונחי תקשורת עבריים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך מאי 1995

למד לשונך 10

WP_Post Object
(
    [ID] => 6774
    [post_author] => 15
    [post_date] => 1995-05-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1995-05-14 12:18:30
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה

הערת עדכון: בסומת > בשומת (תשע"ג).
    [post_title] => למד לשונך 10
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה: חַלּוֹן מַסְכִּית, סוּגָה, קֶטַע עָלוּם, תַּרְגִּיל מִלּוּי, מְחִיקוֹן, מַגְּבוֹן; על מילים בשׂי"ן ובסמ"ך.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-10
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:04:20
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:04:20
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6774
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשנ"ג–תשנ"ה: חַלּוֹן מַסְכִּית, סוּגָה, קֶטַע עָלוּם, תַּרְגִּיל מִלּוּי, מְחִיקוֹן, מַגְּבוֹן; על מילים בשׂי"ן ובסמ"ך.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שִׂיחָה 2 (צמח) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שִׂיחָה 1 (דיבור) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>