הדף בטעינה

על המילה שְׁמָמָה

במילון

 (ללא ניקוד: שממה)
מיןנקבה
שורששׁמם
נטייהשִׁמְמַת־, שְׁמָמוֹת, שִׁמְמוֹת־

הגדרה

  • מקום שוֹמֵם
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

עשה שמות - מטבע לשון בכל יום!

עָשָׂה שַׁמּוֹת

WP_Post Object
(
    [ID] => 12888
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-11-23 16:27:11
    [post_date_gmt] => 2015-11-23 14:27:11
    [post_content] => 

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה'

למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש. 

shamotשַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ עָרֶיהָ לְשַׁמָּה אֶרֶץ צִיָּה וַעֲרָבָה, אֶרֶץ לֹא יֵשֵׁב בָּהֵן כָּל אִישׁ וְלֹא יַעֲבֹר בָּהֵן בֶּן אָדָם" (ירמיהו נא, מג). המילה שַׁמָּה רגילה במקרא לצד מילים אחרות מאותו השורש שמובנן דומה, כגון שְׁמָמָה ומְשַׁמָּה, וכן המילה יְשִׁימוֹן מן השורש הקרוב יש"ם. לשורש שמ"ם גם המשמעות 'חרדה', ומכאן אף 'זעזוע', 'תדהמה' ו'פליאה', כגון בביטוי 'שֹׁמּוּ שָׁמים' (בלשון המקרא גם המילה שִׁמָּמוֹן נושאת את המשמע הזה, ואילו המשמע 'שממה' נוסף לה כנראה רק ברובדי לשון מאוחרים יותר).

בלשון המקרא רגילים הצירופים 'שָׂם לשמה' ו'נתן לשמה' במובן 'החריב', והינה בתהלים מו, ט באה המילה בצורת הרבים שַׁמּוֹת במבנה שונה במקצת: "לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ". מכאן שאלה העברית החדשה את הצירוף 'שָׂם שַׁמּוֹת' – לעיתים לציון חורבן ממש ולעיתים לציון פגיעה קשה אחרת. כך למשל בתרגומו של מנדלי מוכר ספרים ל"תולדות הטבע" מאת לֵנץ מובא סיפור על אחים ידועים אשר "יצאו שניהם לרדוף אחרי אריה אחד, אשר שׂם שמּוֹת בעדריהם". באותו החיבור מנדלי משתמש לפעמים בפועל עָשָׂה במקום שָׂם, כגון בתיאור הנזק שמסב לחקלאות הדוב השחור האמריקני: "יעשה שַמוֹת בשדות תפוחי־אדמה ובחלקת חִטי־תוגרמה [= תירס] וקנה דבש [= קנה סוכר]".

על המעבר מן הפועל שָׂם לפועל עָשָׂה אין להשתומם. בכך מתקרב הצירוף 'עשה שמות בְּ' לצירופים כגון 'עשה שפטים בְּ' או 'עשה נפלאות בְּ' במבנהו ובמשמעו.

לסיום נזכיר מילה מקראית נוספת מן השורש שמ"ם: נְשַׁמָּה – צורת בינוני נקבה של בניין נפעל. ארץ נְשַׁמָּה היא ארץ חרבה, וכך למשל חוזה יחזקאל: "וְהוֹשַׁבְתִּי אֶת הֶעָרִים וְנִבְנוּ הֶחֳרָבוֹת. וְהָאָרֶץ הַנְּשַׁמָּה תֵּעָבֵד תַּחַת אֲשֶׁר הָיְתָה שְׁמָמָה לְעֵינֵי כָּל עוֹבֵר. וְאָמְרוּ הָאָרֶץ הַלֵּזוּ הַנְּשַׁמָּה הָיְתָה כְּגַן עֵדֶן, וְהֶעָרִים הֶחֳרֵבוֹת וְהַנְשַׁמּוֹת וְהַנֶּהֱרָסוֹת בְּצוּרוֹת יָשָׁבוּ" (לו, לג–לה).

נראה שלהתגשמות הנבואה הזאת רמזו מנסחי מגילת העצמאות:

"מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהיאחז במולדתם העתיקה; ובדורות האחרונים שבו לארצם בהמונים, וחלוצים, מעפילים ומגִנים הפריחו נְשַׁמּוֹת [כלומר הפריחו שממות], החיו שפתם העברית, בנו כפרים וערים, והקימו יישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו, שוחר שלום ומגן על עצמו, מביא ברכת הקִדמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית."

[post_title] => עָשָׂה שַׁמּוֹת [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%a9%d7%94-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-2 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-12-14 01:37:07 [post_modified_gmt] => 2018-12-13 23:37:07 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12888 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

'הרס', החריב', 'פגע פגיעה קשה' למשל: המים שהציפו את הדירה עשו בה שמות, ורוב תכולתה כבר אינה ראויה לשימוש.  שַׁמָּה – מן השורש שמ"ם – היא מקום שָׁמֵם וחרב, כגון בדברי הנביא על בבל: "הָיוּ המשך קריאה >>

שואה ועצמאות

WP_Post Object
(
    [ID] => 1004
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-01 09:28:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-01 06:28:00
    [post_content] => שתי מילים מעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט: שואה ועצמאות.

שואה
 המילה המקראית שׁוֹאָה יוחדה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה. למילה שׁוֹאָה גוני משמעות שונים בתנ"ך: שממה, סוּפה וגם אסון וחורבן. למשל: "וּמַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם פְּקֻדָּה וּלְשׁוֹאָה מִמֶּרְחָק תָּבוֹא עַל מִי תָּנוּסוּ לְעֶזְרָה..." (ישעיהו י, ג); "וּבָא עָלַיִךְ רָעָה לֹא תֵדְעִי שַׁחְרָהּ... וְתָבֹא עָלַיִךְ פִּתְאֹם שׁוֹאָה לֹא תֵדָעִי" (ישעיהו מז, יא); "יוֹם עֶבְרָה הַיּוֹם הַהוּא יוֹם צָרָה וּמְצוּקָה יוֹם שֹׁאָה וּמְשׁוֹאָה יוֹם חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה יוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל" (צפניה א, טו).

המילה משמשת בפיוטים ומשמשת שוב בספרות העברית המתחדשת במשמעויותיה השונות. בעיתונות העברית של המאה התשע־עשרה היא משמשת בעיקר במשמעות 'אסון', כגון בביטויים 'להמיט שואה', 'להביא שואה'. עם עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 גבר השימוש במילה שׁוֹאָה לתיאור מצב היהודים תחת השלטון הנאצי בגרמניה ובארצות השכנות ולציון המלחמה שלפי הבנתם של רבים עמדה להתרגש על אירופה בכלל ועל היהודים בפרט.

משורש המילה שׁוֹאָה יש במקרא כמה פעלים שמשמעם 'נהרס', 'נעשה שומם', כגון "עַד אֲשֶׁר אִם שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה" (ישעיהו ו, יא). ומקובל לקשור את שׁוֹאָה למילה שָׁוְא המציינת ריקנות.

פרשני ימי הביניים רואים קשר בין הפועל הִשְׁתָּאָה למילה שׁוֹאָה, בדומה לקשר שבין הפועל הִשְׁתּוֹמֵם למילה שְׁמָמָה. לפי פרשנות זו, שני הפעלים המקראיים האלה מביעים התרוקנות ממחשבה מרוב תדהמה ומבוכה, וכך שימושם בימינו. בדרך דומה קשר רש"י (לבראשית א, ב) את המילה המקראית תֹּהוּ – שמשמעה היסודי מִדְבָּר ושממה – לפועל המאוחר יותר תָּהָה.

ביידיש משמשת לציון השואה מילה עברית עתיקה אחרת חורבן – מילה מימי הבית השני. בלשונות אירופה משמשת המילה Holocaust – מילה שמקורה ביוונית ומשמעה היסודי 'קורבן הנשרף כליל באש', ולצידה החלה לשמש המילה העברית Shoah.

עצמאות
 שבוע לאחר יום השואה אנחנו מציינים את יום העצמאות. את המילה עצמאות חידש על פי עדותו איתמר בן אב"י, כנראה בראשית המאה העשרים. וכך הוא כותב בספרו האוטוביוגרפי "עם שחר עצמאותנו": "הנה רואה אני בדמיוני את 'אחרית הימים'... הנה נקבצים ובאים אחינו מכל פזוריהם לארץ האבות... הנה שולח לפנינו אלהי אבותינו את הרצון והעוז להקים על יסודם את העצמאות העברית בכל תפארתה".

בלשון חכמים רגילות צורות דוגמת 'עצמו', 'עצמי', וכן הצירופים 'ברשות עצמו', 'לעצמי', 'בעצמי' וכיוצא בהם. צורות וצירופים אלו משמשים בין השאר להדגיש שעושה הפעולה מבצע אותה בכוחו, לבדו, ללא עזרת אחרים, כגון "אמר הקדוש ברוך הוא: בעולם הזה הייתם נושעים על ידי בני אדם... אבל לעתיד לבוא אני בעצמי גואל אתכם ושוב אין אתם משתעבדין" (תנחומא אחרי מות, יב). נראה ששימושי לשון אלו היו ההשראה לחידושו של בן אב"י – עצמאות. וכיום יש לנו עצמאות גם בהקשרים אישיים וחברתיים, כגון 'עצמאות מחשבתית', 'עצמאות כלכלית' – לצד העצמאות המדינית שאותה אנו חוגגים ביום העצמאות.

כתבה: רונית גדיש

קובץ מעוצב (להדפסה) [post_title] => שואה ועצמאות [post_excerpt] => שתי מילים מעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט: שואה – מילה מקראית שיוחדה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה; עצמאות – מילה שחידש על פי עדותו איתמר בן אב"י. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%95%d7%90%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-05-08 13:27:46 [post_modified_gmt] => 2022-05-08 10:27:46 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1004 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

שתי מילים מעצבות את התודעה הישראלית בכלל ובימים אלו בפרט: שואה – מילה מקראית שיוחדה לציון רצח היהודים על אדמת אירופה; עצמאות – מילה שחידש על פי עדותו איתמר בן אב"י. המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך שְׁמָמָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>