הדף בטעינה

מן המילון

קַו (קו)


זכר; שורש קוי; נטייה קַווים
  • סימן דק וארוך מסוּרטט (בגאומטרייה, בסרטוט, ברישום ובציור, במפאות וכד')
  • מסלול של נקודה נעה
  • מסלול קבוע של כלֵי תחבורה ציבורית
  • (במערכות הובלה כגון של חשמל, מים וגז) כבל או צינור המותקנים בין נקודת מוצא לנקודת יעד, כגון 'קו מתח גבוה'
  • כבל טלפון; (בהשאלה) מנוי לטלפון; קֶשר בטלפון (עממי)
  • גבול, כגון 'הקו הירוק' (גבולות מדינת ישראל לפני 1967), 'קו החוף', 'חצה את הקווים' (בין מדינה למדינה, בין מחנה פוליטי אחד למשנהו וכד')
  • (בהשאלה) מאפיין, כגון בתיאור אדם
  • רכיב סגנוני, כגון בתיאור חפץ
  • מַהלָך, מַצב התקדמות, מגמה, דרך פעולה
  • (בפיסוק) קו מחַבֵּר מַקָף
  • (בפיסוק) קו מפריד סימן פיסוק שצורתו קו אופקי מוארך המשַמש להפרדה בין חֶלקי משפט או לציוּן חילופי אנשים בתיאור שיחה וכד'
לכל הצירופיםעל יסוד מילון ההווה