הדף בטעינה

מן המילון

צַפַּחַת (צפחת)


נקבה; שורש צפח; נטייה צפָּחות, צפְּחות־
  • כַּד – בעיקר למַים או לשֶמן (בלשון המקרא)
  • מימייה (מיושן)
על יסוד מילון ההווה

המכנה המשותף

כלים למשקה מן המקרא ועד היום: צפחת, קנקן, לגין, מַשפה

צַפַּחַת צפחת היא מילה מקראית המציינת כלי קטן לנוזלים. הארכאולוגים מזהים את הצפחת עם כלֵי חרס שצורתם מעין בקבוק שטוח ומעוגל שבחלקו העליון פייה. בתנ"ך יש צפחת מים וצפחת שמן. צפחת השמן נזכרת בדברי אליהו לאישה האלמנה: "כַּד הַקֶּמַח לֹא תִכְלָה וְצַפַּחַת הַשֶּׁמֶן לֹא תֶחְסָר"…
המשך קריאה >>

ממונחי האקדמיה


צַפַּחַת
לרשימה המלאה
חקלאות (תש"ב, 1942)
צַפַּחַת ר' צַפָּחוֹת; בערבית: מטרה