הדף בטעינה

מן המילון

צַנְתָּר


זכר; שורש צנתר; נטייה צנתָּרות, צנתָּרות־ וגם צנתָּרים, צנתָּרי־
  • (ברפואה) צינוֹר המוכנס לאיברים צינוריים בגוף לצורך אבחון או טיפול, כגון לשלפוחית השֶתן להַפרָשה או לעורקים לאבחון היצרות (בלועזית: קָתֵטֶר)
  • (באפייה) שפופֶרת שמעבירים דרכה בדחיקה שוקולד וקְציפה מתוך מַזרֵק לקישוט עוגות
על יסוד מילון ההווה

החלופון

קָתֵטֶר; catheter
בעברית: צַנְתָּר
המילה צַנְתָּר מקורה במקרא והיא קרובה אל המילה צינור. מן המילה צנתר נגזרו הפועל צִנְתֵּר ושם הפעולה צִנְתּוּר. צנתר משמש גם במטבח: שפופרת שמעבירים דרכה בדחיקה מתוך מזרק שוקולד וקציפה לקישוט עוגות.

במבט היסטורי

שכיחות הערך צַנְתָּר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

ממונחי האקדמיה


צַנְתָּר
לרשימה המלאה
רפואה (תשנ"ט, 1999)
כלכלת הבית (תשל"ח, 1977)
צַנְתָּר שפוֹפרת שמעבירים דרכּהּ בּדחיקה מתוֹך מזרק שוֹקוֹלד וּקציפה לקישוּט עוּגוֹת
צִנְתֵּר הפּוֹעל
צִנְתּוּר שם הפּעוּלה, כגון: מַזְרֵק צִנְתּוּר