מילה פָּנִים - האקדמיה ללשון העברית

הדף בטעינה

מן המילון

פָּנִים

זכר רבים וגם נקבה רבות; שורש פני; נטייה פְּנֵי־

החלק הקדמי של הראש
הצד הקדמי
מַראֶה
השטח החיצוני או העליון, כגון 'פני המים'
אופֶן, צד, וכן: אופָנִים, צדדים (של עניין, של בעיה)
בצירוף מילות יחס משמש להבעת יחסי זמן או מקום או סיבה וכד'

אֵינוֹ מִשְׁתַּמֵּעַ לִשְׁנֵי פָּנִים חד־משמעי
אוֹרוּ פָּנָיו שׂמֵח, זורח משׂמחה
בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת בהבעת חיבה ובנדיבות
בְּשׁוּם פָּנִים ביטוי להבעת אי־הסכמה מוחלטת (במשפט שלילה)
בִּפְנֵי בנוכחות; משמש בזיקה למילים המַביעות יכולֶת להחזיק מעמד, כגון 'צֶמח חסין בפני קרה', 'אין דבר העומד בפני הרצון'

גִּלָּה פָּנִים בַּתּוֹרָה
הִזְעִים אֶת פָּנָיו הִבּיע כעס
הִכִּיר פָּנִים מַפלֶה לטובה
הִלְבִּין אֶת פָּנָיו (של אַחֵר) בייש, העליב
הִסְבִּיר פָּנִים (לאחֵר) התנַהג באדיבות
הִקְבִּיל אֶת פָּנָיו (של אַחֵר) קיבל אורֵח (בדרך כלל בטקס חגיגי)
הִרְעִים פָּנִים הביע כעס
הִשְׁחִיר אֶת פָּנָיו (של אַחֵר) בייש
הִתְהַפֵּךְ כִּכְרוּם מחליף צבעים ממבוכה או מבוּשה וכד'
הֵעֵז אֶת פָּנָיו התחַצף
הֵשִׁיב אֶת פָּנָיו (של אַחֵר) לא נַענה, סירב לְבקשה
הֶחְצִיף אֶת פָּנָיו (ב־ או כלפי או כנגד) הביע חוצפּה
הֶסְתֵּר פָּנִים הִתנַכּרוּת
הֶעֱמִיד פָּנִים מִתחַזה, עושׂה את עצמוֹ (כאילו...)
הַדְרַת פָּנִים הבָּעה מעוֹרֶרת כָּבוֹד
הַזְעָמַת פָּנִים הבָּעת כעס
הַכָּרַת פָּנִים הבָּעה
הַלְבָּנַת פָּנִים גרימת בושה
הַסְבָּרַת פָּנִים אדיבות
הַעֲמָדַת פָּנִים הִתחַזוּת
הַרְעָמַת פָּנִים הבעת כעס
הָפַךְ אֶת פָּנָיו פנה לאחוריו
הֻשְׁחֲרוּ פָּנָיו בּוּיַש
חִלָּה אֶת פְּנֵי אֱלוֹהִים התפלל, התחנן
חִלּוּי פָּנִים (של האל) תפילה, תחינה
טָפַח עַל פָּנָיו
כָּבַשׁ פָּנָיו בַּקַרְקַע השפיל את מבָּטו – בעיקר מבּוּשה
לְאָן פָּנֶיךָ מוּעָדוֹת לאן כוונתך ללכת
לֶחֶם הַפָּנִים חַלוֹת הלחם שהיו מַניחים על שולחן בית המקדש
מְאוֹר פָּנִים שׂמחה; אדיבות
מִשְׁתַּמֵּעַ לִשְׁנֵי פָּנִים אינו חד־משמעי
מַשּׂוֹא פָּנִים הַפלָיה לטובה
נְשׂוּא פָּנִים אדם מכובד
נִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו נראה כּוֹעֵס או נֶעלב
נָפְלוּ פָּנָיו נראה רע (עצוב או חולה)
נָשָׂא אֶת פָּנָיו (של אַחֵר) מעדיף, מַפלֶה לטובה
עַז פָּנִים חצוּף
עַל הַפָּנִים במצב גרוע (עגה)
עַל כָּל פָּנִים בכל אופֶן
עַל פָּנָיו לכאורה (בהוראה זו לא־תקני)
פְּנֵי הַיָּם (בטופוגרפיה) פני המים של הים המשמשים קנֵה מידה לציון גובהוֹ של מקום
פְּנֵי פּוֹקֶר פָּנים אטוּמות שאינן חושׂפות רגָשוֹת (עממי)
פָּנִים אֶל פָּנִים זה מול זה, בנוכחות הצדדים, אישית
פָּנִים וְאָחוֹר בשני הצדדים (של הדַף)
פָּנִים חֲדָשׁוֹת אדם שרואים אותו בַּפעם הראשונה
פָּנִים מְאִירוֹת שִמחה; אדיבוּת
פָּנִים צְהֻבִּים הבעה של שמחה
צָהֲבוּ פָּנָיו אוֹרוּ פניו (משׂמחה)
קִבֵּל אֶת פְּנֵי־ (של אַחֵר) קיבל אורֵח (בדרך כלל בטקס חגיגי)
קִדֵּם אֶת פְּנֵי־ יצא לקראת אחֵר לקבל את פניו
קִדּוּם פְּנֵי־ קבלת פנים; נקיטת אמצעים לקראת סַכּנה
קַבָּלַת פָּנִים הכנסת אורֵח בטֶקס חגיגי
רְעוּל פָּנִים (שודד או מחַבל) שפניו מכוסים במטפַּחת כדי שלא יזַהו אותו

לכל הצירופיםעל יסוד מילון ההווה

גם וגם

שני פנים או שתי פנים?

המילה פָּנִים שייכת לקבוצת המילים שמינן הדקדוקי כפול – זכר וגם נקבה. לפיכך אפשר לומר "שתי פנים" וגם "שני פנים" – בין בהוראה מוחשית ובין בהוראה מושאלת ('צדדים', 'היבטים'). עם זאת כאשר משתמשים במפורש במילה פָּנִים כריבוי של פָּן מוטב לנקוט לשון זכר: "יש כאן שני פנים:…
המשך קריאה >>