הדף בטעינה

על המילה פַּעֲמָה

במילון

 (ללא ניקוד: פעמה)
מיןנקבה
שורשפעם
נטייהפְּעָמוֹת

הגדרה

  • משך זמן המשמש יחידת מדידה במַבָּעים מוּזיקליים קִצְבּיים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מוזיקה עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5365
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-06-02 10:35:59
    [post_date_gmt] => 2013-06-02 07:35:59
    [post_content] => 

אקדמה, פעמן, מִפְעָם, תכליל, חדשיר

דוגמה לתווים (קטע מ"שיר לערב חג")

אַקְדָּמָה (פְּרֵלוּד)

אקדמה היא קטע נגינה המשמש מבוא ליצירה מוזיקלית, וכן קטע קצר ועצמאי לכלי יחיד, בעיקר פסנתר. המילה אַקְדָּמָה (באל"ף) קרובה למילה הכללית הַקְדָּמָה, בדומה לזוגות אַזְעָקָה לעומת הַזְעָקָה, אַבְחָנָה לעומת הַבְחָנָה ועוד. הצורה אַקְדָּמָה היא על דרך הארמית. המילה מוכרת בצורת הנסמך שלה אַקְדָּמוּת מן הפיוט הארמי "אַקְדָּמוּת מִלִּין" (=ראשית מילים) הנאמר בתפילת חג השבועות.

פַּעֲמָן (מטרונום)

פעמןפעמן הוא מכשיר המודד את הפְּעָמוֹת, כלומר את יחידות הקצב הבסיסיות , בנגינה או בזמרה. הפַּעֲמָה (צורת היחיד של פְּעָמוֹת) והפַּעֲמָן נגזרו מן המילה פַּעַם – שמשמעה הבסיסי הוא צעד, מכת הרגל. למשמעות זו מתקשרת גם המילה פְּעִימָה – נקישה, דפיקה – המוכרת למשל מפעילות הלב. המונח פעמן אושר באקדמיה ללשון העברית בשנת תש"ס (2000).

מִפְעָם (טמפו)

מפעם הוא המהירות שבה מבוצעת מנגינה, כגון לְאַט או אִטִּי (אדג'ו), בִּמְתִינוּת או מָתוּן (מוֹדֵרָטוֹ), בְּעֵרָנוּת או עֵרָנִי (אָלֶגְרוֹ). מונחים קרובים הם: מִקְצָב (ריתמוס) – מערך היחסים בין משכֵי הצלילים; מִשְׁקָל – ארגון הפְּעָמוֹת (יחידות הקצב הבסיסיות) לפי מחזוריות קבועה של פעמות מוטעמות ולא־מוטעמות.

תַּכְלִיל (פרטיטורה)

תכליל הוא ספר תווים של יצירה מוזיקלית רבת משתתפים, ובו תווים של כלל המשתתפים. המילה תַּכְלִיל מן השורש כל"ל מצטרפת לרשימה של מילים במשקל זה הקשורות לעולם האומנות: תַּבְלִיט, תַּחְרִיט, תַּמְשִׁיחַ (פרסקו), תַּצְלִיל (אקורד), תַּקְלִיט ותַמְלִיל.

חַדְשִׁיר (סינגל)

חדשיר הוא תקליט בן שיר אחד (או שיר מרכזי ושיר נוסף), בעיקר מתוך תקליט העומד לצאת לאור. את החדשיר נוהגים לתת לשדרים להשמעה ברדיו, ולכן יש הקוראים לו 'תקליט שדרים'. המילה חדשיר נוצרה מהלחמה של הרכיב חַד (=אחד) ושל המילה שִׁיר, וכן יש בה רמז למילה חָדָשׁ. המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ח (1998). [post_title] => מוזיקה עברית [post_excerpt] => מהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין "תקליט שדרים" לחדשיר? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%96%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-2 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:12:46 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:12:46 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5365 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מהי אקדמה? איך אומרים מטרונום וטמפו בעברית? מהו תכליל, ומה הקשר בין "תקליט שדרים" לחדשיר? המשך קריאה >>
להתפעם כל פעם מחדש - איור

להתפעם בכל פעם מחדש

WP_Post Object
(
    [ID] => 984
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-14 08:40:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-14 06:40:00
    [post_content] => 

פעם

פעמים רבות נזכרת המילה פַּעַם בתנ"ך ובספרות חז"ל. נתבונן בכמה דוגמאות:
  1. "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב).
  2. "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו" (שופטים ה, כח).
  3. "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר [יריחו] שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת" (יהושע ו, ד).
  4. "פעם אחת היינו יושבין בין האילנות..." (ספרא בחוקותי ב, ה).
בשתי המובאות הראשונות משמעותה של המילה פעם שונה מן הרגיל בלשוננו: בראשונה פירושה רֶגֶל, ובשנייה – צַעַד. משמעויות אלו קיימות גם בלשונות שמיות אחרות, וככל הנראה הן העומדות ביסודה של המילה. השימוש במילה פעם בתנ"ך במשמעות של רגל או צעד אופייני ללשון המליצית, שכן לשון זו נוטה לשמר רבדים קדומים של השפה. גם בימינו שייך שימוש זה ללשון המליצית, בעיקר מצירופים כגון 'פעמי משיח', 'הכין פעמיו', 'שם פעמיו אל'. המשמעות הרווחת של המילה פעם – בתנ"ך, בספרות חז"ל ובלשון ימינו – היא המשמעות המופשטת יותר שבמובאה השלישית: 'כל אחת מן ההזדמנויות שפעולה מסוימת חוזרת בהן'. בצירופים דוגמת 'שבע פעמים', ו'פעמים רבות' הפעולה חוזרת ממש, ואילו בצירוף 'פעם אחת' מודגש שהפעולה הייתה יכולה לחזור אך לא חזרה. בלשון חכמים קיבל הצירוף 'פעם אחת' גם משמעות של זמן – 'ביום מן הימים', 'בזמן מן הזמנים' – אולי בהשפעת 'זמנא חדא' בארמית. שימוש זה רגיל בפתיחה של סיפורים, כמו במובאה הרביעית. בעברית המאוחרת יש שמשמשת במשמעות זו המילה פעם לבדה, כגון בשיר הילדים הידוע "פעם הייתי בתימן". ויש שהמילה פעם איננה באה כתיאור זמן של אירוע נקודתי בעבר, אלא כתיאור של העבר בכלל במשמעות 'לפנים', 'בימים עברו'. למשל: "כמו פעם", "פעם הכול היה אחרת".

פעמון, פעימה והתפעמות

השורש פע"ם מציין מכה, נקישה וזעזוע, משמעות אשר אולי התפתחה מן המשמעות הראשונית של המילה פַּעַם – צעד ומכת הרגל. לאחר תיאור חלום הפרות וחלום השיבולים של פרעה מלך מצרים נאמר: "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ" (בראשית מא, ח), כלומר: רוחו נזדעזעה. מעניין שבתנ"ך מדובר בזעזוע שלילי, ואילו בלשון ימינו המילים התפעם, נפעם, מפעים והתפעמות מציינות בעיקר התפעלות חיובית. גם המילה המקראית פעמון קשורה לעניין המכה והזעזוע, כפי שמסביר ר' דוד קמחי (רד"ק) בספר השורשים שלו: "לפי שהוא מתקשקש ומתכתת בענבל שבתוכו". על פי משמעות זו של השורש פע"ם חודשה בימי הביניים המילה פְּעִימָה (נקישה), ובתחום המוזיקה חודשה בעברית החדשה פַּעֲמָה (יחידת קצב בסיסית), וממנה גם פַּעֲמָן (מטרונום, המכשיר המודד את הפְּעָמוֹת). וכמובן בל נשכח את פעימות הלב והלב הפועם – צירופים אשר נוצרו בעת החדשה, אבל יש להם טעם של פעם.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => להתפעם בכל פעם מחדש [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a2%d7%9d-%d7%91%d7%9b%d7%9c-%d7%a4%d7%a2%d7%9d-%d7%9e%d7%97%d7%93%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-08-09 22:43:38 [post_modified_gmt] => 2020-08-09 19:43:38 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=984 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

פעם פעמים רבות נזכרת המילה פַּעַם בתנ"ך ובספרות חז"ל. נתבונן בכמה דוגמאות: "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב). "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פַּעֲמָה 1 (רגל, צעד, קרן זווית) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


פַּעֲמָה
לרשימה המלאה
אלקטרוניקה (תרצ"ח, 1938)
פַּעֲמָה*
* במילון המקורי כתוב: פְּעָמָה
מוסיקה (תשט"ו, 1955)
פַּעֲמָה יחידת ההדייה
מוסיקה (תשט"ו, 1955)
פַּעֲמָה קַלָּה יחידת ההדייה הלא-מוטעמת