הדף בטעינה

על המילה פִּדְיוֹן

במילון

 (ללא ניקוד: פדיון)
מיןזכר
שורשפדי
נטייהפדיונות

הגדרה

  • (נתינת) כסף תמורת שִחרור אדם (שָבוי וכדומה) או סחורה
  • הַצָלה, שחרור
  • הַכנסוֹת (בעסק)
  • מחזור הכספים בעסק במשך תקופה מסוימת
  • פירעון

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

ציור של עין ודמעה - "בכו תבכה בלילה ודמעתה על לחיה, אין לה מנחם מכל אוהביה" (איכה את ב)

מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה

WP_Post Object
(
    [ID] => 5334
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-07-28 13:19:35
    [post_date_gmt] => 2013-07-28 10:19:35
    [post_content] => מָשׂוֹשׂ

המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו, י). לצד משוש יש במקרא גם שָׂשׂוֹן – ומילה זו היא המוכרת יותר בעברית החדשה. מילת שמחה נוספת מאותו השורש מצויה במדרש: "בעשרה לשונות של שמחה נקראו ישראל: גִּילָה, שִׂישָׂה, שִׂמְחָה, רִנָּה, פְּצָחָה, צָהֳלָה, עֶלְצָה, עֶלְזָה, חֶדְוָה, תְּרוּעָה... שׂישׂה – 'שוש אשיש בה''." הפועל הוא בבניין קל: שָׂש, יָשִׂישׂ (בימינו גם יָשׂוּשׂ), שִׂישׂוּ.

פְּדוּת

המילה פדות מוכרת לנו מן המקרא, ופירושה הצלה, גאולה. למשל: "הֲקָצוֹר קָצְרָה יָדִי מִפְּדוּת, וְאִם אֵין בִּי כֹחַ לְהַצִּיל" (ישעיהו נ, ב). הפועל פָּדָה פירושו הציל, גאל: "כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ" (ירמיהו לא, י). פָּדָה פירושו גם 'נתן כופר תמורת מישהו או משהו', ויש הסוברים כי זו משמעותו היסודית. למשל: "וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה" (שמות יג, יג) – מצווה המכונה למן ימי הביניים 'פדיון הבן'. בתנ"ך פִּדְיוֹן הוא מתן כופר נפש: "אִם כֹּפֶר יוּשַׁת עָלָיו וְנָתַן פִּדְיֹן נַפְשׁוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר יוּשַׁת עָלָיו" (שמות כא, ל). מכאן גם 'פדיון שבויים' – שחרור שבויים באמצעות כופר או מילוי דרישות השובים. כיום פדיון רוֹוח בהקשר כספי, כגון פדיון יומי (כסף שנכנס תמורת סחורות), פדיון ימי מחלה (כסף תמורת ימי מחלה שלא נוצלו). מילים מן השורש פד"י מציינות אפוא גאולה או כופר, ויש שהשניים כרוכים זה בזה: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" (ישעיהו א, כז).

אֲרוּכָה

ארוכה היא רפואה, וליתר דיוק העור המגליד על הפצע. במקרא המילה משמשת בהקשרים מושאלים. כך למשל ירמיהו מנבא על ציון: "כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ" (ל, יז), וישעיהו מבטיח: "אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח" (נח, ח). דווקא בספרות חז"ל המילה משמשת במשמעות המוחשית: "שיעור הבשר כדי לעלות ארוכה" (משנה כלים א, ה). בימינו משמשים בלשון הספרותית הביטויים המקראיים 'עלתה ארוכה', 'העלה ארוכה' או 'צמחה ארוכה' הן במשמעות מרפא למחלה ממש הן בהקשרים מושאלים.

קִמְעָה

המילה קמעה פירושה מעט, קצת. מקור המילה בארמית והיא אחות למילה קֹמֶץ. החילוף בין ע ארמית ל־צ עברית מוכר למשל במילים ארעא וארץ. המילה קמעה רגילה בספרות חז"ל, בכתיבים שונים (ובהם גם קימאה באל"ף). לעיתים היא באה בהכפלה – 'קמעה קמעה' – במשמעות 'לאט לאט'. מסופר על ר' חייא ועל ר' שמעון בן חלפתא שהיו מהלכין בבקעת ארבל. "ראו אילת השחר שבקע אורה" – אמר ר' חייא לר' שמעון בן חלפתא: "כך היא גאולתן של ישראל – בתחילה קמעה קמעה. כל שהיא הולכת היא הולכת ומאיר [=מאירה]".

[post_title] => מילות נחמה: משוש, פדות, ארוכה, קמעה [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%a0%d7%97%d7%9e%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-02-24 15:26:37 [post_modified_gmt] => 2019-02-24 13:26:37 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5334 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מָשׂוֹשׂ המילה משוש פירושה שמחה, והיא נפוצה למדי בתנ"ך. למשל: "וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹהָיִךְ" (ישעיהו סב, ה); "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ, שִׂישׂוּ אִתָּהּ מָשׂוֹשׂ כָּל הַמִּתְאַבְּלִים עָלֶיהָ" (ישעיהו סו, המשך קריאה >>

פרשת במדבר – פדיום

WP_Post Object
(
    [ID] => 15557
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2016-06-02 14:35:45
    [post_date_gmt] => 2016-06-02 11:35:45
    [post_content] => 
"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֵת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם מֵאֵת הָעֹדְפִים עַל פְּדוּיֵי הַלְוִיִּם" (במדבר ג, מט)
כולנו מכירים את המילה פִּדְיוֹן. אך מהו פִּדְיוֹם?

על פי ההשערה הרווחת פִּדְיוֹם אינו אלא צורה אחרת של פִּדְיוֹן, שכן העיצורים מ ו־נ קרובים בהגייתם ועשויים להתחלף זה בזה. כך למשל אפשר לראות בתנ"ך כי בן לוי קרוי פעמים גרשום ופעמים גרשון, ויחזקאל הנביא מכנה את פרעה מלך מצרים "הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו" (כט, ג) – 'תנים' במקום 'תנין'. עם זאת חילופים אלו אינם רווחים כל כך במקרא, והם אופייניים בעיקר ללשון חז"ל (בחיבורים מתקופת חז"ל החילופים הם בעיקר בסופי מילים, ולרוב המעבר הוא ממ"ם לנו"ן).

חוקרים אחדים הציעו כי חל שיבוש בפסוק והגרסה המקורית הייתה 'כסף הַפְּדוּיִם' ולא 'כסף הַפִּדְיוֹם' – כמצוי שני פסוקים לאחר מכן: "וַיִּתֵּן מֹשֶׁה אֶת כֶּסֶף הַפְּדֻיִם לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו..." (פסוק נא). ואומנם השומרונים גורסים בשני המקומות פדויים. לעומתם הציע חוקר הלשון יהושע בלאו כי דווקא הצורה הנדירה פִּדְיוֹם היא המקורית בשני המקומות, אלא שהיא שונתה לצורה רגילה יותר: פְּדוּיִים – שם עצם מופשט על דרך זְקוּנִים, נְעוּרִים, אֱמוּנִים (סברה זו הולכת על פי הכלל הפילולוגי הידוע lectio difficilior אשר לפיו יש להעדיף את הנוסח הקשה יותר).

בלשון הפיוט רווח השימוש במילה פִּדְיוֹם במקום פִּדְיוֹן. ברבים מן המקרים אפשר לראות על נקלה כי הבחירה בצורה הנדירה נעשתה לצורך החרוז. כך למשל בפיוט מאת ר' שמעון בר יצחק ממגנצא "בָּרוּךְ ה' יוֹם יוֹם / יַעֲמָס לָנוּ יֶשַׁע וּפִדְיוֹם" ובפיוט 'המבדיל בין קודש לחול' מאת מחבר המתכנה 'יצחק הקטן': "הֵעָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם / אֲשַׁוֵּעַ תְּנָה פִדְיוֹם". אך יש שהבחירה בצורה הנדירה הזאת איננה קשורה לחריזה, כגון בפיוט 'עת שערי רצון' מאת ר' יהודה בן שמואל עבאס: "מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא / אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה".

בשנת תשס"ז (2006) ניצלה הוועדה למונחי בנקאות ושוק ההון של האקדמיה ללשון העברית את קיומה של הצורה המקראית פִּדְיוֹם – אשר איננה משמשת כיום – וקבעה אותה לחלופה העברית של on-call: הלוואה או אשראי שאפשר לדרוש מייד את פירעונם. כאן המילה פִּדְיוֹם יוצרת מעין הלחם של פדיון ויום – פדיון שאפשר לדרוש את פירעונו בכל יום ויום.

[post_title] => פרשת במדבר – פדיום [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8-%d7%a4%d7%93%d7%99%d7%95%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-08-17 08:03:05 [post_modified_gmt] => 2017-08-17 05:03:05 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15557 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

"וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֵת כֶּסֶף הַפִּדְיוֹם מֵאֵת הָעֹדְפִים עַל פְּדוּיֵי הַלְוִיִּם" (במדבר ג, מט) כולנו מכירים את המילה פִּדְיוֹן. אך מהו פִּדְיוֹם? על פי ההשערה הרווחת פִּדְיוֹם אינו אלא צורה אחרת של פִּדְיוֹן, שכן העיצורים מ המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פִּדְיוֹן, פִּדָּיוֹן ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>