הדף בטעינה

מן המילון

פְּרִי


זכר; שורש פרי; נטייה פירות
  • איבר הצמח המתפתח מן השחלה ומכיל את הזרעים – משמש למאכל (תפוז, בננה וכד')
  • (בהשאלה) שָׂכר
  • תוצאה של עבודה
  • רֶווח
  • מֵנִיב פֵּרוֹת יש ממנו תוצאה מועילה לַחֶברה או לַמַדע וכד'
  • פְּרִי בֶּטֶן צאצא(ים), ילד(ים) (ביַחס להוריהם)
  • פְּרִי הִלּוּלִים תוצאה משׁוּבַּחַת של פעוּלה
  • קְצִיף פֵּרוֹת משקה פירות מוקצף על בסיס מים או חלב (בלועזית: שֵׁיְיק פירות)
על יסוד מילון ההווה

ט"ו בשבט

הפרי ופרי מעלליו

אם נחפש בקונקורדנצייה לתנ"ך את המילה פְּרִי, ניווכח כי היא מופיעה בו יותר ממאה פעמים – וכולן בלשון יחיד. כפי שכותב חוקר הלשון גד בן־עמי צרפתי, פְּרִי הוא ביסודו שם קיבוצי שמשמעותו 'יבול', 'תנובת הצמח': "וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ" (ויקרא כו, ד).…
המשך קריאה >>

מאמרים

מה בין "פרי" ל"פירות"?

"סביר להניח שרבים מקוראי המקרא לא שמו לב שהמילה פרי, המופיעה במקרא בצורתה זו כמעט מאה ועשרים פעמים, אינה באה אפילו פעם אחת בצורת הרבים, ובוודאי יופתעו כאשר תתברר להם עובדה זו."

במבט היסטורי

שכיחות הערך פְּרִי ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>