הדף בטעינה

על המילה פְּרִיסָה

במילון

 (ללא ניקוד: פריסה)
מיןנקבה
שורשפרס
נטייהשם הפעולה של פּוֹרֵס

הגדרה

  • חיתוך לפרוסות


 (ללא ניקוד: פריסה)
*נכתב גם: פּרישׂה
מיןנקבה
שורשפרס
נטייהשם הפעולה של פּוֹרֵס

הגדרה

  • מתיחה לאורך ולרוחב

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

יונה מרימה מפה משולחן שעליו פרוסות לחם. הכיתוב: לפרוס או לפרוש?

פָּרַס או פָּרַשׂ?

WP_Post Object
(
    [ID] => 13361
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-01-05 14:15:07
    [post_date_gmt] => 2016-01-05 12:15:07
    [post_content] => 

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל במסכת סוכה מן המשנה: "פרס [נוסח אחר: פירס] עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנְשָׁר [העלים הנושרים]".

ככלל חל מעבר משי"ן שמאלית לסמ"ך במעבר מלשון המקרא הקדומה ללשון המקרא המאוחרת, וביתר שאת במעבר מלשון המקרא ללשון חז"ל: המַשּׂוֹר היה למַסּוֹר, השָׂרֶטֶת נעשתה סְרִיטָה, הנערה המְאֹרָשָׂה הייתה למְאֹרָסָה (או מְאֹרֶסֶת או אֲרוּסָה), הפֶּשַׂע נעשה פְּסִיעָה, השָׂב – בעל שיער השֵֹיבָה – נעשה סָב ועוד ועוד.

המגמה שהלכה בה האקדמיה הייתה להמשיך את הקו העולה מן המעבר בין לשון המקרא ללשון חז"ל, כלומר לדבוק בכתיבה בסמ"ך ככל האפשר. כך למשל נקבעו המונחים האלה בסמ"ך: סרטוט, מסור, נסורת. כך גם נקבע במונחים שנגזרו מן השורש פר"ס במשמעות של פיזור והתפשטות: התפרסות, פירוס, תפרוסת. ועדת הדקדוק אף המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים.

הרוצה לדבוק בכתיב בשי"ן שמאלית הרשות בידו.

הערה צירופים דוגמת 'פריסת סניפים', 'פריסת כוחות', 'רשת בפריסה ארצית' קשורים אף הם בהוראת הפיזור וההתפשטות. גם אותם מומלץ אפוא לכתוב בסמ"ך, אך הרוצה לכותבם בשי"ן הרשות בידו. הוראת הפיזור היא העומדת כנראה גם בבסיס הצירוף 'פריסת תשלומים' (פיזורם על פני תקופה מסוימת), אך כיום יש שהצירוף הזה מתפרש בהוראה האחרת של השורש פר"ס – "חיתוך" התשלום המלא לכמה תשלומים קטנים.

[post_title] => פָּרַס או פָּרַשׂ? [post_excerpt] =>

ועדת הדקדוק המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים. הרוצה לדבוק בכתיב בשי"ן שמאלית הרשות בידו.

[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d6%bc%d6%b8%d7%a8%d6%b7%d7%a1-%d7%90%d7%95-%d7%a4%d6%bc%d6%b8%d7%a8%d6%b7%d7%a9%d7%82 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-11-25 09:08:41 [post_modified_gmt] => 2021-11-25 07:08:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13361 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ועדת הדקדוק המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים. הרוצה לדבוק בכתיב בשי"ן שמאלית הרשות בידו.

המשך קריאה >>

עברית במטבח

WP_Post Object
(
    [ID] => 5512
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-10-28 11:32:35
    [post_date_gmt] => 2012-10-28 09:32:35
    [post_content] => 

אלפס, תנורון, מצנם או מקלה, מְקַפָּה, ממחה יד, מפרסה

אִלְפָּס

אלפס הוא סיר לבישול בעל ידית ארוכה וצורתו כמחבת עמוקה (קָסֵרוֹל או קָסֵרוֹלָה; מצרפתית, באנגלית: casserole). שמו לקוח מכלי הבישול הנזכרים בספרות חז"ל. כך למשל מצאנו בתוספתא: "המערֶה ממיחם למיחם ומאלפס לאלפס ומקדירה לקדירה..." (מעשרות א, ט). המילה אלפס התגלגלה מן היוונית, והיא מצויה בספרות חז"ל גם בצורות אחרות: לְפָס, לַפָּס. המילה אלפס נקבעה במונחי כלים ותבשילים שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ"ג (1933).אִלְפָּס

תַּנּוּרוֹן (טוסטר אובן)

תנורון הוא תנור קטן לאפייה ולקליית לחם. המילה תנורון בנויה מן המילה תנור בתוספת סיומת ההקטנה ־וֹן. תנור הוא מתקן לאפייה כבר בתנ"ך, כגון "וְאָפוּ עֶשֶׂר נָשִׁים לַחְמְכֶם בְּתַנּוּר אֶחָד" (ויקרא כו, כו), והוא נזכר גם בהקשר כללי של בערה ואש – למשל "תְּשִׁיתֵמוֹ כְּתַנּוּר אֵשׁ" (תהלים כא, י) או "בֹּעֵר כַּתַּנּוּר" (מלאכי ג, יט). ייתכן שהמילה תנור נגזרה מן המילה נוּר שמשמעה אש (אליה קשורות גם המילים נר ומנורה). המונח תנורון אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (1995). תַּנּוּרוֹן (טוסטר אובן)

מַצְנֵם או מַקְלֶה?

איך נקרא המכשיר "טוסטר" בעברית? החלופה העברית שנוצרה למילה הייתה מַצְנֵם. באקדמיה התנגדו למילה כי המכשיר אינו מכין צְנִים, שהוא קשה ופריך בחוץ ובפנים, אלא רק קולה את הפרוסה – משחים אותה מבחוץ אך התוך נשאר רך. לכן קבעו מַקְלֵה לֶחֶם ובקיצור מַקְלֶה (במילון 500 מונחים בכלכלת הבית, תשל"ח 1977). לאחר יותר משלושים שנה, התברר מעל לכל ספק שהניסיון להחליף את המונח לא צלח, ומליאת האקדמיה החליטה לאמץ את המונח המשמש מַצְנֵם (תשע"ה, 2014). ואולם מקומו של השורש קל"י במטבח לא נפקד, והוא נשמר בחלופה העברית ל"טוסט" - לֶחֶם קָלוּי. עוד מילה משורש זה היא קָלִי – גרגירי דגן קלויים, כגון הקלי שנתן בועז לרות המואבייה: "וַיִּצְבָּט לָהּ קָלִי וַתֹּאכַל" (רות ב, יד). בספרות חז"ל המילה באה בצורת הרבים: "לא יחלק החנווני קליות ואגוזים לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבוא אצלו" (משנה בבא מציעא ד, יב). ומניין לנו צְנִים? המילה הזאת נוצרה בעת החדשה, כנראה על פי "פת צנומה" שבתלמוד הבבלי (ברכות לט ע"א) ולפי הפירוש של רש"י ואחרים: פת יבשה. פירושים אחרים ל"פת צנומה" הם פת מפוררת, פת שהצטמקה במים או פת דקה. מַקְלֵה לֶחֶם, מַקְלֵה (טוסטר)

מְקַפָּה (skimmer)

מקפה היא כף בעלת נקבים להסרת הקצף והזוהמה העולים על פני התבשיל. הפועל קיפה משמש בלשון חז"ל, למשל: "שמן של תרומה שנפל על גבי היין יקפה אותו והיין מותר" (תוספתא) – כלומר יסיר ממנו את שכבת השמן הצפה על פניו. על פי פועל זה חודשה גם המילה קֹפִי (בלי ניקוד: קופי. ההגייה במלעיל כמו דופי, אופי): זוהמת התבשיל הצפה למעלה בשעת הרתיחה. המונח מקפה הוא מחידושיו של ביאליק, והוא נקבע במונחי כלים ותבשילים שפרסם ועד הלשון בשנת תרצ"ג (1933). מְקַפָּה (skimmer)

מַמְחֵה יָד ("בלנדר מוט")

ממחה יד הוא מכשיר חשמלי שאוחזים אותו ביד והוא מרסק מזון מוצק למְחית, לרוב בתוך נוזל. ממחה היד מצטרף אל הממחה (בלנדר) הוותיק ממנו. המילה מַמְחֶה מבוססת על אחת משלל המשמעויות של השורש מח"י: להמס, לרכך – בעיקר מזון. למשל, על עיבוד החרדל בשבת יש מחלוקת בתלמוד הבבלי: "חרדל שלָשׁוֹ מֵעֶרֶב שבת למחר – אמר רב: מַמְחוֹ בכלי ואין ממחו ביד... אלא אמר שמואל: ממחו ביד ואין ממחו בכלי" (שבת קמ ע"א). את המַמְחֶה קבעה האקדמיה כבר בשנת תשי"ט (1959) במסגרת מונחי האפייה, ואילו את מַמְחֵה הַיָּד היא קבעה בשנת תש"ס (2000).

מַפְרֵסָה (סלייסר)

מפרסה היא מכונה לחיתוך פרוסות של לחם, גבינה, נקניק וכדומה. השורש פר"ס משמעו חיתוך. ממנו המילה פְּרָס שמשמעה היסודי 'חֵלק', 'חצי': במימרה "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס" פרס הוא מנת הלחם היומית – חצי כיכר. ואולי גם הפַּרְסָה נקראת כך כי היא מחולקת לשניים. שורש אחר בעל אותן אותיות – פר"ס (וגם פר"שׂ) – משמעו פיזור ופישוט: פריסת כוחות, תפרוסת של אוכלוסייה, התפרסות, וכן מפרשׂ. צילום של מַפְרֵסָה (סלייסר) [post_title] => עברית במטבח [post_excerpt] => מַצְנֵם או מַקְלֶה? מה החלופה העברית לבלנדר מוט? ומהם אִלְפָּס, תנורון, מְקַפָּה ומפרסה? מונחים עבריים מהמטבח [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%98%d7%91%d7%97 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-01-10 12:40:42 [post_modified_gmt] => 2022-01-10 10:40:42 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5512 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מַצְנֵם או מַקְלֶה? מה החלופה העברית לבלנדר מוט? ומהם אִלְפָּס, תנורון, מְקַפָּה ומפרסה? מונחים עבריים מהמטבח המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 5

אקדם 5

WP_Post Object
(
    [ID] => 7179
    [post_author] => 9
    [post_date] => 1995-01-21 10:55:08
    [post_date_gmt] => 1995-01-21 08:55:08
    [post_content] => תוכן העניינים
  • כינוס ראשון של מליאת האקדמיה בשנת התשנ"ה, עמ' 1 פלסטיני, נְסוּעָה, קַנְיוֹן, סינָר, יְבוּא ויִבּוּא, יְצוּא ויִצּוּא, הזיע, ללא, תפיסה ופריסה
  • ערב עיון עם צאת ספרו של הפרופ' אילן אלדר: תורת הקריאה במקרא, עמ' 1
  • ועוד מן המליאה (מילים בשימוש כללי; דיווח), עמ' 1 מְבוֹאָה, דַּפְדַף, תִּכְתֵּב
  • שושנה בהט ז"ל, עמ' 2
  • על הלשון ועל התקן – מדברי שושנה בהט, עמ' 2
  • ט' כרמי ז"ל, עמ' 3
  • הוועדה למונחי הבנקאות ושוק ההון, עמ' 3
  • מפרסומי האקדמיה: זיכרונות האקדמיה כרך לח–מ; מילון למונחי הביולוגיה המולקולרית, עמ' 3
  • אותיות עבריות באמנות אירופית מאת גד בן־עמי צרפתי, עמ' 4
  • גלגולו של ניב – אלמנת קש (המילון ההיסטורי), עמ' 5
  • הצצה אל מכון מזי"א: אולי תשתה כוס פולכוש?, עמ' 6
[post_title] => אקדם 5 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-5 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-01 13:55:03 [post_modified_gmt] => 2020-09-01 10:55:03 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7179 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים כינוס ראשון של מליאת האקדמיה בשנת התשנ"ה, עמ' 1 פלסטיני, נְסוּעָה, קַנְיוֹן, סינָר, יְבוּא ויִבּוּא, יְצוּא ויִצּוּא, הזיע, ללא, תפיסה ופריסה ערב עיון עם צאת ספרו של הפרופ' אילן אלדר: תורת הקריאה במקרא, המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פְּרִיסָה 1 (חיתוך; פַּרְסָה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: ,
שכיחות
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פְּרִיסָה 4 ("פריסת שלום") ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פְּרִיסָה 2 ("פריסת שמע") ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


פְּרִיסָה
לרשימה המלאה
חינוך גופני (תרצ"ז, 1937)
פְּרִישַׂת יָדַיִם מִלְּפָנִים לִצְדָדִים, גַּם בַּאֲלַכְסוֹן
גם: פְּרִיסַת יָדַיִם
מתמטיקה (תשמ"ה, 1985)
פְּרִיסָה בגאומטרייה

development in geometry