הדף בטעינה

על המילה פְּסִיעָה

במילון

 (ללא ניקוד: פסיעה)
מיןנקבה
שורשפסע
נטייהפְּסִיעוֹת; שם הפעולה של פּוֹסֵעַ

הגדרה

  • צַעד
  • הליכה, צעידה

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

יונה מרימה מפה משולחן שעליו פרוסות לחם. הכיתוב: לפרוס או לפרוש?

פָּרַס או פָּרַשׂ?

WP_Post Object
(
    [ID] => 13361
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-01-05 14:15:07
    [post_date_gmt] => 2016-01-05 12:15:07
    [post_content] => 

מלכתחילה מתקיימים בעברית שני שורשים: האחד פר"ס בהוראת 'חתך' והאחר פר"שׂ בהוראת 'שָׁטַח', 'פיזר'. ואולם כבר בכתבי היד ובדפוסים של ספרות חז"ל אנו מוצאים שגם השורש השני, שהוראתו שיטוח ופיזור, נכתב לעיתים בסמ"ך. כך למשל במסכת סוכה מן המשנה: "פרס [נוסח אחר: פירס] עליה סדין מפני החמה או תחתיה מפני הנְשָׁר [העלים הנושרים]".

ככלל חל מעבר משי"ן שמאלית לסמ"ך במעבר מלשון המקרא הקדומה ללשון המקרא המאוחרת, וביתר שאת במעבר מלשון המקרא ללשון חז"ל: המַשּׂוֹר היה למַסּוֹר, השָׂרֶטֶת נעשתה סְרִיטָה, הנערה המְאֹרָשָׂה הייתה למְאֹרָסָה (או מְאֹרֶסֶת או אֲרוּסָה), הפֶּשַׂע נעשה פְּסִיעָה, השָׂב – בעל שיער השֵֹיבָה – נעשה סָב ועוד ועוד.

המגמה שהלכה בה האקדמיה הייתה להמשיך את הקו העולה מן המעבר בין לשון המקרא ללשון חז"ל, כלומר לדבוק בכתיבה בסמ"ך ככל האפשר. כך למשל נקבעו המונחים האלה בסמ"ך: סרטוט, מסור, נסורת. כך גם נקבע במונחים שנגזרו מן השורש פר"ס במשמעות של פיזור והתפשטות: התפרסות, פירוס, תפרוסת. ועדת הדקדוק אף המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים.

הרוצה לדבוק בכתיב בשי"ן שמאלית הרשות בידו.

הערה צירופים דוגמת 'פריסת סניפים', 'פריסת כוחות', 'רשת בפריסה ארצית' קשורים אף הם בהוראת הפיזור וההתפשטות. גם אותם מומלץ אפוא לכתוב בסמ"ך, אך הרוצה לכותבם בשי"ן הרשות בידו. הוראת הפיזור היא העומדת כנראה גם בבסיס הצירוף 'פריסת תשלומים' (פיזורם על פני תקופה מסוימת), אך כיום יש שהצירוף הזה מתפרש בהוראה האחרת של השורש פר"ס – "חיתוך" התשלום המלא לכמה תשלומים קטנים.

[post_title] => פָּרַס או פָּרַשׂ? [post_excerpt] =>

ועדת הדקדוק המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים. הרוצה לדבוק בכתיב בשי"ן שמאלית הרשות בידו.

[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d6%bc%d6%b8%d7%a8%d6%b7%d7%a1-%d7%90%d7%95-%d7%a4%d6%bc%d6%b8%d7%a8%d6%b7%d7%a9%d7%82 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-11-25 09:08:41 [post_modified_gmt] => 2021-11-25 07:08:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13361 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ועדת הדקדוק המליצה על הכתיב פריסה, ולא חששה מהזדהות בין פריסת לחם לפריסת מפה או כנפיים. הרוצה לדבוק בכתיב בשי"ן שמאלית הרשות בידו.


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מתעמלת מעל מסילת ריצה והכיתוב: להיכנס לכושר בעברית

מתאמנים בעברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5544
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-08-05 12:33:24
    [post_date_gmt] => 2012-08-05 09:33:24
    [post_content] => 

אימונית, מאוץ, מונה פסיעות, מסילת כושר, משקולית

אִמּוּנִית (טרנינג)

אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל המראה הלא רשמי שלה רבים משתמשים בה כלבוש ביתי. אל המילה אימון נוספה הסיומת ־ִית, וכך נוצרה האימונית. המילה אִמּוּן – שמשמעה לימוד ותרגול – נגזרת מן השורש אמ"ן. משמעותו היסודית של השורש היא חוזק, יציבות וקביעות, ומכאן נתגלגלו המילים המופשטות נֶאֱמָנוּת, אֱמוּנָה ואֱמֶת. המילה אימונית נקבעה במילון למונחי תפירה ולבוש של האקדמיה שהתפרסם בשנת תשמ"ד (1984).

מָאוֹץ (ספרינט)

מאוץ הוא מרוץ תחרותי למרחקים קצרים. הספורטאי המתחרה במאוץ הוא אָצָן. הפועל אָץ פירושו מיהר: "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא (=לשקוע) כְּיוֹם תָּמִים" (יהושע י, יג). משמעות קרובה היא זירז, לָחַץ: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם..." (שמות ה, יג). נראה שקרבת הצליל בין הפעלים אָץ ורָץ עומדת ברקע החידוש מאוץ לציון ריצה מהירה. מילים חדשות אחרות מן השורש או"ץ מציינות הגברת מהירות: תְּאוּצָה, הֶאָצָה, (דופק) מוּאָץ. המונח מאוץ נקבע במילון לתרבות הגוף בפרק מונחי אתלטיקה קלה בשנת תשכ"א (1961).

מוֹנֵה פְּסִיעוֹת (pedometer)

מונה פסיעות הוא מכשיר הנישא על גוף האדם ומונה את פסיעותיו על ידי חישת תנועת הגוף. את המילה פְּסִיעָה ירשנו מלשון חכמים, והיא אחותה של המילה המקראית פֶּשַׂע (=צעד) המופיעה בדברי דוד ליהונתן בעת הבריחה מפני שאול: "כִּי כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת" (שמואל א כ, ג). מכאן הביטויים "כפסע מ...", "כפסע בין..." המשמשים הרבה בימינו. המונח מונה פסיעות נקבע במילון לתרבות הגוף בפרק מונחי אתלטיקה קלה בשנת תשכ"א (1961).

מְסִלַּת כֹּשֶׁר (treadmill)

מסילת כושר היא מתקן לאימוני כושר, ובו מסילה קצרה. בשעת הפעלת המתקן המסילה נעה והמתאמן צועד או רץ עליה. שם רוֹוח למתקן זה הוא הליכון. תפקיד המסילה לשמור על כושרו הגופני של המתאמן. כֹּשֶׁר הוא תכונתו של הכָּשֵׁר, זה שמצבו טוב. מכאן קיבלה המילה כושר את המשמעות של 'יכולת' בצירופים כושר פעולה, כושר עבודה וגם כושר גופני. המונח מסילת כושר אושר באקדמיה בשנת תשנ"ד (2004).

מִשְׁקוֹלִית (dumb-bell)

משקולית היא אביזר אימון לאחיזה ביד שנועד לחיזוק השרירים. המילה משקולית היא צורת הקטנה של משקולת. ואכן היא דומה בצורתה לזוג המשקולות המשמשות את מרים המשקולות אך משקלה קטן (לרוב בין חצי ק"ג לארבעה ק"ג). בתנ"ך ובמשנה משקולת היא אנך – חוט שבקצהו גוש עופרת למדידת אנכיותו של קיר וכדומה. המונח משקולית נקבע במילון לתרבות הגוף בפרק הרמת משקולות בשנת תשכ"ה (1965). [post_title] => מתאמנים בעברית [post_excerpt] => כֹּשֶׁר הוא תכונתו של הכָּשֵׁר, זה שמצבו טוב. מכאן קיבלה המילה כושר את המשמעות של 'יכולת' בצירופים כושר פעולה, כושר עבודה וגם כושר גופני. רוצים לחזור לכושר? כך תעשו זאת בעברית תקנית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%98-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:44:30 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:44:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5544 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כֹּשֶׁר הוא תכונתו של הכָּשֵׁר, זה שמצבו טוב. מכאן קיבלה המילה כושר את המשמעות של 'יכולת' בצירופים כושר פעולה, כושר עבודה וגם כושר גופני. רוצים לחזור לכושר? כך תעשו זאת בעברית תקנית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך פְּסִיעָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>