הדף בטעינה

על המילה עִירִיָּה

במילון

 (ללא ניקוד: עירייה)
מיןנקבה
שורשעיר/עור
נטייהעִירִיּוֹת

הגדרה

  • מועֶצת העיר ומשרדיה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

רשות, מועצה ועירייה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1634
    [post_author] => 12
    [post_date] => 2013-10-17 14:27:54
    [post_date_gmt] => 2013-10-17 11:27:54
    [post_content] => [caption id="attachment_1635" align="alignleft" width="285"]בניין עיריית ירושלים בניין עיריית ירושלים[/caption]

את השלטון המקומי בישראל מנהלות רשויות מקומיות משני סוגים: מועצות ועיריות.
מניין לנו מילים אלו?

את המילה רָשׁוּת אנו מוצאים למשל במסכת אבות: "שְׁמַעְיָה אוֹמֵר: אֱהֹב אֶת הַמְּלָאָכה וּשְׂנָא אֶת הָרַבָּנוּת וְאַל תִּתְוַדַּע לָרָשׁוּת" (א, י) – כלומר השתדל שלא להיות קרוב לשלטון. ועוד נאמר בשם רבן גמליאל: "הֱווּ זְהִירִין בָּרָשׁוּת שֶׁאֵין מְקָרְבִין לוֹ לָאָדָם אֶלָּא לְצֹרֶךְ עַצְמָן..." (ב, ג). לפי ההסבר המקובל המילה רָשׁוּת אינה אלא רָאשׁוּת, מלשון רֹאשׁ, היינו השלטון העומד בראש, הסמכות העליונה. בעברית החדשה משתמשים במילה לציון מוסד מוסמך המופקד על ניהולו של תחום מסוים: רָשות מקומית, הרָשות המחוקקת, רָשות השידור, רָשות הנמלים ועוד.
עוד על המילה רָשׁוּת ראו בהרחבה כאן.

המילה מוֹעָצָה נוצרה בעברית החדשה – אך יסודה במילה מקראית. בכמה מקומות בתנ"ך נזכרת המילה מוֹעֵצוֹת, שהיא כנראה צורת רבים של מוֹעֵצָה. למשל: "וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם וַיֵּלְכוּ בְּמֹעֵצוֹת בִּשְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע..." (ירמיהו ז, כד), "לֹא אָבוּ לַעֲצָתִי נָאֲצוּ כָּל תּוֹכַחְתִּי. וְיֹאכְלוּ מִפְּרִי דַרְכָּם וּמִמֹּעֲצֹתֵיהֶם יִשְׂבָּעוּ" (משלי א, ל-לא). לפי הפירוש המקובל מוֹעֵצָה פירושה עֵצָה, לרוב עצה שלילית. בעת החדשה גויסה המילה מוֹעֵצָה לציון "חבר אנשים ישבים יחד לעין ולהתיעץ בדבר מהדברים" כהגדרתו של אליעזר בן־יהודה. נראה ששימוש זה החל בהשפעת כמה מלשונות אירופה שבהן מילה אחת מציינת גם עֵצָה וגם חבר אנשים הנועצים זה בזה ומחליטים (conseil בצרפתית, soviet ברוסית). לצד המילה מוֹעֵצָה נוצרה בדיבור העברי בארץ ישראל הצורה מוֹעָצָה – כעדותו של בן־יהודה, ובדיון שהיה בוועד הלשון הוחלט במפורש להבחין בין המילים: מוֹעֵצָה בצירי כבמקרא רק במשמעות עצה, ואילו מוֹעָצָה בקמץ במשמעות חבר אנשים. במשמעות זו צורת הרבים היא מוֹעָצוֹת – כגון ברית המועָצות (ולא "המועֵצות"), וצורת הנסמך מוֹעֶצֶת־, כגון מועֶצֶת החכמים, מועֶצֶת הביטחון.

את המילה עִירִיָּה חידש אליעזר בן־יהודה בתבניתה של המילה הערבית בַּלַדִיַּה (בַּלַד=עיר). קודם לכן שימשו באותה משמעות הצירופים 'חֶבֶר עיר' (מספרות חז"ל), 'מועצת העיר', 'בית פקידות העיר' ועוד.
    [post_title] => רשות, מועצה ועירייה
    [post_excerpt] => שתי המילים מוֹעָצָה ועִירִיָּה נתחדשו בתקופת תחיית הלשון – האחת על יסוד מילה מקראית והשנייה בתבניתה של מילה ערבית.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a8%d7%a9%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%95%d7%a2%d7%a6%d7%94-%d7%95%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-10-03 16:02:46
    [post_modified_gmt] => 2021-10-03 13:02:46
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1634
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

שתי המילים מוֹעָצָה ועִירִיָּה נתחדשו בתקופת תחיית הלשון – האחת על יסוד מילה מקראית והשנייה בתבניתה של מילה ערבית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

ראש עיר וראש עירייה

WP_Post Object
(
    [ID] => 70
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-03-05 10:52:32
    [post_date_gmt] => 2013-03-05 08:52:32
    [post_content] => 

הצירופים ראש עיר וראש עירייה משמשים בלשוננו זה לצד זה, ואנו נשאלים לעיתים קרובות אם יש עדיפות לאחד מהם.

מדובר בשני צירופים עבריים כשרים, והבחירה ביניהם איננה שאלה של דקדוק אלא שאלה של דיוק במינוח. מבחינה זו יש עדיפות מסוימת לצירוף ראש עירייה – היושב בראש מועצת העירייה. צירוף זה מתאים למבנה השלטוני של הערים בימינו ומדגיש כי התפקיד הוא חלק ממדרג מנהלי־שלטוני. הצירוף ראש עירייה מקביל לצירוף 'ראש מועצה' ברשויות מקומיות אחרות (מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) וכמוהו כצירוף 'ראש ממשלה'. ואכן ראש עירייה הוא המונח המשמש בלשון החוק.

ואולם אין פסול בצירוף ראש עיר – האיש שאנשי העיר בחרו בו לעמוד בראשם, האיש המופקד על ענייני העיר והמייצג אותה לפני רשויות המדינה. הצירוף ראש עיר דומה לצירוף 'ראש מדינה' המשמש לפעמים לציון נשיא, ראש ממשלה וכדומה, כגון "שני ראשי המדינות נועדו ביניהם".

אם כן שני הצירופים כשרים מצד הלשון ומצד העניין. עם זאת הרוצים להקפיד על המונח הרשמי המשקף במדויק את התפקיד ואת מקומו במערך השלטוני ינקטו את הצירוף ראש עירייה.

מבחינה היסטורית ראש עירייה הוא הצירוף החדש מן השניים, והוא משקף את השינוי שחל במבנה העיר ובשלטונה בעת החדשה. בתקופות קדומות ערים רבות היו מעין מדינה קטנה בעלת שלטון עצמאי ובראשן עמד מלך, כגון מלך יריחו ומלך העי ורבים אחרים הנזכרים בתנ"ך. עוד אנו מוצאים בהנהגת העיר במקרא "זקני העיר" (דברים כא, ג ועוד רבים), "שר העיר" (שופטים ט, ל), "שרי העיר" (דברי הימים ב כט, כ), "גדולי העיר" (מלכים ב י, ו).

הצירוף ראש עיר דומה לצירופים אלו, והוא נזכר כבר במשלי בן סירא מן המאה השנייה לפני הספירה: "כשופט עַם כן מליציו, וכראש עיר כן יושביו" (י, ב). שימוש דומה עולה גם מלשון התלמוד: "ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים" (בבלי פסחים קיב ע"א). הצירוף ראש עיר מתועד לאורך הדורות – במדרשים מאוחרים, בספרות הרבנית ועוד, ומן הסתם תפקידו וסמכויותיו של נושא תואר זה היו שונים במקומות שונים ובתקופות שונות. בתקופת ההשכלה שימשו לצד הצירוף ראש עיר במשמעות המוכרת כיום הצירופים 'שר האזרחים', 'ראש האזרחים' ו'ראש בית מועצות העיר', כמובא ב"מילון המילים האובדות" מאת עוזי אורנן.

המילה עירייה עצמה נתחדשה בראשית המאה העשרים על פי בַּלַדִיַּה בערבית. בעל החידוש הוא אליעזר בן־יהודה כעדותו במילונו. לפניה שימשו לעיתים באותה משמעות הצירופים 'חֶבֶר עיר' (צירוף שמקורו בספרות חז"ל), 'מועצת העיר', 'בית פקידות העיר' ועוד. אין פלא אפוא כי הצירוף ראש עירייה מתועד בעיתונות העברית רק מסוף העשור הראשון של המאה העשרים.

[post_title] => ראש עיר וראש עירייה [post_excerpt] => שני הצירופים כשרים מצד הלשון ומצד העניין. עם זאת הרוצים להקפיד על המונח הרשמי המשקף במדויק את התפקיד ואת מקומו במערך השלטוני ינקטו את הצירוף ראש עירייה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%a9-%d7%a2%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-01 21:44:08 [post_modified_gmt] => 2020-04-01 18:44:08 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=70 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

שני הצירופים כשרים מצד הלשון ומצד העניין. עם זאת הרוצים להקפיד על המונח הרשמי המשקף במדויק את התפקיד ואת מקומו במערך השלטוני ינקטו את הצירוף ראש עירייה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של אישה מובילה בעגלה בתים וחומות - העיר והבירה

העיר והבירה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1008
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-29 11:42:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-29 08:42:00
    [post_content] => 

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין.

המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב קטן מאוד. העיר המקראית הייתה מוקפת חומה בדרך כלל, אך היו גם עָרֵי פְּרָזוֹת – ערים שאין להן חומה. על ירושלים שהייתה עיר בצורה ניבא זכריה כי היא תתפשט לסביבותיה ותפרוץ את גבולות חומותיה: "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ" (זכריה ב, ח).

ערים קטנות הסמוכות לעיר הראשית ונתונות למרותה נקראות בָּנוֹת. מכאן הביטוי עיר ואם בישראל (שמואל ב כ, יט) – עיר שהיא כמו אֵם לערים הקטנות שסביבה. במהלך ההיסטוריה קיבל הביטוי משמעות נוספת: עיר שיש בה קהילה יהודית מפוארת – דווקא מחוץ לארץ ישראל. גם המילה מטרופולין, המציינת עיר גדולה, משמעותה 'עיר אֵם' (מיוונית: mētēr – אֵם, polis – עיר). צורת הרבים הרגילה של עִיר היא עָרִים, אבל בתנ"ך אנו מוצאים פעם אחת את הצורה עֲיָרִים כמשחק מילים עם צורת הריבוי של עַיִר: "וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים (=בעל החיים) וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים (=עָרִים) לָהֶם, לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה..." (שופטים י, ד). בספרות חז"ל רגילה הצורה עֲיָרוֹת כריבוי של עִיר, ובעת החדשה נגזרה ממנה המילה עֲיָרָה במשמעות 'עיר קטנה'.

אצל חז"ל עִיר היא יישוב גדול למדי ובו חנויות ומוסדות שונים. העיר הייתה מרכז לכְּפָרִים (ביחיד כְּפָר או כֹּפֶר) – יישובים קטנים מסביבה אשר סיפקו לה מים ותוצרת חקלאית. עיר גדולה ורבת אוכלוסין מכונה אצל חז"ל כְּרַךְ (ברבים כְּרַכִּים), ומילה זו משמשת עד היום בלשון הספרותית.

בעברית של ימינו יש מגוון מונחים רחב לציון צורות התיישבות שונות על פי גודלן ואופיין: עיר, קריה, עיירה, מושבה, מושב, כְּפָר, קיבוץ ועוד. כיום עִיר היא יישוב גדול בעל אופי עִירוֹנִי, ובראשה גוף מנהל המכונה עִירִיָּה – חידוש של בן־יהודה, על פי בַּלַדִיַּה בערבית.

ומן העִיר אל הבִּירָה: המילה בִּירָה מוכרת לנו מן הספרות המקראית המאוחרת ומספרות חז"ל. מקורה במילה האכדית birtu שפירושה 'מבצר' או 'מצודה'. בספר נחמיה נזכרת הַבִּירָה – מצודה שנבנתה בימי שיבת ציון כדי להגן על ירושלים ועל בית המקדש, ובדברי הימים נזכרות הבִּירָנִיּוֹת (צורת הרבים של בִּירָה) שבנו מלכי יהודה יהושפט ויותם. אך הבירה המקראית המפורסמת ביותר היא שושן הבירה הנזכרת במגילת אסתר. על כך כתב חוקר הלשון אבא בנדויד: "בתוך שושן היו שני חלקים: הייתה בה עיר והייתה בה בירה. מצודת המלך וסביבותיה נקראה שושן הבירה, ושאר העיר נקרא העיר שושן. ומרדכי היה בא והולך מן העיר אל הבירה ומן הבירה אל העיר. עיר לחוד ובירה לחוד".

הצירוף עִיר בִּירָה במשמעות capital city נולד כנראה מתוך פירוש מוטעה של 'שושן הבירה', כאילו בִּירָה פירושה 'עיר ראשית', שהרי שושן הייתה העיר הראשית שבה ישב המלך. ואיך נקראה עיר הבירה בימים עברו? בעבר היו ממלכות, ולכן העיר שבה ישב המלך נקראה 'עיר מלוכה' או 'עיר ממלכה'. וכך שורר ר' שלמה אלקבץ בן המאה השש־עשרה על העיר ירושלים בפיוטו הידוע 'לכה דודי':

מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה / קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא / וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה.

כתבה: תמר קציר

קובץ להדפסה [post_title] => העיר והבירה [post_excerpt] => הצירוף עִיר בִּירָה במשמעות capital city נולד כנראה מתוך פירוש מוטעה של 'שושן הבירה'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-10 00:09:36 [post_modified_gmt] => 2020-04-09 21:09:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1008 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הצירוף עִיר בִּירָה במשמעות capital city נולד כנראה מתוך פירוש מוטעה של 'שושן הבירה'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך פברואר 1993

למד לשונך 9

WP_Post Object
(
    [ID] => 6772
    [post_author] => 20
    [post_date] => 1995-02-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1995-02-14 13:18:30
    [post_content] => 
    [post_title] => למד לשונך 9
    [post_excerpt] => על המונחים הַפְרָטָה, בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת, וַעֲדָה שְׁקוּלָה, מִזְנָק, מֶרְכַּז שֵׁרוּת, נְסוּעָה, צְמִיגִיָּה; על הכתיב המלא של מילים בסיומת ־ִיָּה ובסיומת ־יָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-9
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 00:04:01
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 21:04:01
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6772
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

על המונחים הַפְרָטָה, בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת, וַעֲדָה שְׁקוּלָה, מִזְנָק, מֶרְכַּז שֵׁרוּת, נְסוּעָה, צְמִיגִיָּה; על הכתיב המלא של מילים בסיומת ־ִיָּה ובסיומת ־יָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>