הדף בטעינה

על המילה עֲקֶרֶת בַּיִת

במילון

 (ללא ניקוד: עקרת בית)
*בזכר: עֶקֶר בַּיִת

הגדרה

  • אישה שעיקר עיסוקה הוא ניהול משק ביתה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

כיתוב: מילה לכל שנה

מילה לכל שנה

WP_Post Object
(
    [ID] => 8500
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2013-04-15 09:58:35
    [post_date_gmt] => 2013-04-15 06:58:35
    [post_content] => במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. רוב המילים לקוחות ממילוני האקדמיה, ומקצתן חודשו במסגרות אחרות – לרוב בשיתוף נציגי האקדמיה.
התבוננות במילים יכולה לרמוז על התחומים והנושאים שעמדו במרכז העשייה לאורך השנים.
השנה המילה תרגום והסבר
1948 תש"ח שַׂר מיניסטר; המילה המקראית שר נקבעה תמורת מיניסטר בישיבת הממשלה הראשונה.
1949 תש"ט אַגְרָה fee
1950 תש"י מִרְקָם טקסטורה; המונח נקבע במילון למונחי קדרות.
1951 תשי"א תַּבְרוּאָה sanitation
1952 תשי"ב תַּאֲגִיד corporation; המונח חודש בוועדת מינוח משותפת למשרד המשפטים ולוועד הלשון.
1953 תשי"ג תַּמְלוּגִים royalties; המונח חודש בוועדה במשרד המשפטים בהשתתפות ועד הלשון.
1954 תשי"ד מִקְלֶדֶת keyboard; המונח חודש בתחום המוזיקה.
1955 תשט"ו פָּגוֹשׁ טמבון; המונח כלול במילון למונחי המכונית.
1956 תשט"ז סָחִיר negotiable
1957 תשי"ז לִבָּה core; המונח נקבע במילון למונחי טלפונאות.
1958 תשי"ח חִבְרוּת סוציאליזציה
1959 תשי"ט דַּרְדֶּרֶת rock fall
1960 תש"ך הִוּוּן capitalization
1961 תשכ"א סִקּוּר (עיתונאי) coverage; המונח נקבע במקום תרגום השאילה "כיסוי".
1962 תשכ"ב מִרְקָע screen
1963 תשכ"ג מִדְרָג הייררכייה; מבנה של ארגון לפי סדר הסמכויות והכפיפויות
1964 תשכ"ד עֲלוּת cost
1965 תשכ"ה מָאוֹץ ספרינט
1966 תשכ"ו מִמְטָרִים shower; המונח נקבע במילון למונחי מטאורולוגיה.
1967 תשכ"ז הַדְמָמָה עצירה והשבתה של של פעולה
1968 תשכ"ח קַפֶּצֶת טרַמפולינה
1969 תשכ"ט יִסּוּף revaluation
1970 תש"ל מָשׁוֹב feedback; המונח נקבע במילון למונחי קשר ואלקטרוניקה.
1971 תשל"א עַרְפִּיחַ smog; הלחם של ערפל ופיח
1972 תשל"ב מֶחְלָף interchange
1973 תשל"ג הַדְמָיָה סימולציה
1974 תשל"ד גּוֹפָן פונט, סוג הכתב
1975 תשל"ה קְלִיף פורניר
1976 תשל"ו כּוֹתָר title. המונח נקבע במילון למונחי ספרנות.
1977 תשל"ז עִצּוּמִים סנקציות
1978 תשל"ח מְרַבִּי מקסימלי
1979 תשל"ט תַּרְדֶּמֶת קוֹמה. המונח נקבע בוועדה למונחי רפואה.
1980 תש"ם סֻרְגָּה סוודר
1981 תשמ"א שְׁדֻלָּה lobby
1982 תשמ"ב מְכִירָה בַּהֲמָרָה קְנִיָּה בַּהֲמָרָה trade-in
1983 תשמ"ג אִלְחוּשׁ anaesthesia
1984 תשמ"ד סַרְכֶּזֶת צנטריפוגה
1985 תשמ"ה תַּצְרֵף פאזל
1986 תשמ"ו קַלְדָנוּת typing
1987 תשמ"ז חֲמָמִית אינקובטור
1988 תשמ"ח מְקֻוָּן online
1989 תשמ"ט אִגְבּוּר סינרגיוּת
1990 תש"ן דִּוּוּר mailing
1991 תשנ"א בְּחִירוֹת מַקְדִּימוֹת פריימריס
1992 תשנ"ב טִפְלוּל manipulation
1993 תשנ"ג יַעֶפֶת ג'ט לג. המילה יעפת משלבת בין יָעֵף (=עָיֵף) ובין יַעַף (תעופה).
1994 תשנ"ד קְדִימוֹן "פרומו"
1995 תשנ"ה יְדוּעָן סלבריטי
1996 תשנ"ו הַעֲצָמָה empowerment
1997 תשנ"ז מִזְכֶּה קרדיט; ציון שמו של מי שהשתתף בעשיית יצירה, כגון מִשדר או ספר
1998 תשנ"ח פְּנִימַאי רופא פנימי
1999 תשנ"ט פֻּנְדָּה פאוץ'
2000 תש"ס קַיָּמוּת sustainability
2001 תשס"א צַהֲלוּלִים קולות שמחה המקובלים בתרבות המזרח
2002 תשס"ב מִרְשֶׁתֶת רשת תקשורת כלל־עולמית, internet
2003 תשס"ג מַדְגֵּשׁ מרקר
2004 תשס"ד יִשּׂוּמוֹן אפליקציה בטלפונים חכמים
2005 תשס"ה סַחְרִיר סְפִּין
2006 תשס"ו חֲפִיץ gadget
2007 תשס"ז פַּצְחָן hacker
2008 תשס"ח עֶקֶר בַּיִת צורת זכר של עקרת בית
2009 תשס"ט נַוְטָן GPS navigator; התקן מערכת איכון המשמש לניווּט
2010 תש"ע מְנַהֵל מֵיזָם פרויקטור
2011 תשע"א יַצְגָן פרזנטור; אדם, לרוב ידוען, המייצג גוף מסחרי במסע פרסום
2012 תשע"ב מַעֲמָת דיבייטינג; תחרות מאורגנת של ויכוחים במוסדות חינוך וכדומה
2013 תשע"ג רֹאשַׁת ממשלה האקדמיה החליטה שאפשר ליצור צורות נקבה לכל תואר, תפקיד ודרגה שנושאת אישה, כגון רֹאשַׁת ממשלה, ראשת עיר
2014 תשע"ד סוֹכֵכָה גזיבו; סככה ניידת להגנה מפני השמש או מפני גשם ורוחות
2015 תשע"ה זְלֹלֶת ג'אנק פוד; במילה זלולת חָברו זלילה וזוֹל, והיא שקולה במשקל פְּסֹלֶת.
2016 תשע"ו בִּיּוּשׁ שיימינג ברשתות החברתיות
2017 תשע"ז טִיסַת חֶסֶךְ טיסת לואו קוסט; הצירוף 'טיסת חסך' נבנה בדגם הצירוף טיסת שֶׂכֶר.
2018 תשע"ח הֶסְכֵּת פודקאסט; המילה נקבעה בשיתוף עם תאגיד השידור.
[post_title] => מילה לכל שנה [post_excerpt] => במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%9b%d7%9c-%d7%a9%d7%a0%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-02-08 15:03:25 [post_modified_gmt] => 2021-02-08 13:03:25 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8500 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

במלאת 70 שנים למדינה מובאות כאן 70 מילים שחודשו במהלך השנים – מילה לכל שנה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 86

למד לשונך 86

WP_Post Object
(
    [ID] => 7006
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2010-12-14 16:18:06
    [post_date_gmt] => 2010-12-14 14:18:06
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ט ותש"ע
    [post_title] => למד לשונך 86
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ט ותש"ע: צִלּוֹן רֶכֶב, תַּרְחִיב, טֹפֶס מְאַסֵּף, עֶקֶר בַּיִת, מְקַיֵּם סְבִיבָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-86
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:20:28
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:20:28
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7006
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תשס"ט ותש"ע: צִלּוֹן רֶכֶב, תַּרְחִיב, טֹפֶס מְאַסֵּף, עֶקֶר בַּיִת, מְקַיֵּם סְבִיבָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 36

אקדם 36

WP_Post Object
(
    [ID] => 8036
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2008-06-14 16:27:59
    [post_date_gmt] => 2008-06-14 13:27:59
    [post_content] => תוכן העניינים
  • לזכרו של אהרן אמיר, עמ' 1
  • ישיבת המליאה ה־300 לכבוד פרופ' בן־חיים, עמ' 1
  • חברים חדשים באקדמיה: עמינדב דיקמן, חיים א' כהן, עפרה תירוש־בקר, חיים סבתו, עמ' 1
  • טלי בן־יהודה – מנכ"לית האקדמיה ללשון העברית, עמ' 1
  • שאלות ותשובות: נקבת המנכ"ל וכיו"ב מאת רונית גדיש, עמ' 2
  • היא עֲקֶרֶת בַּיִת, והוא? מאת רונית גדיש, עמ' 2
  • הפסוק "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" בתעתיק ליוונית בקמע קדום מאת משה בר־אשר, עמ' 3
  • מוּרשי ועד הלשון, עמ' 8
[post_title] => אקדם 36 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-36 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-02-22 21:14:59 [post_modified_gmt] => 2021-02-22 19:14:59 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8036 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
עברית ומגדר

היא עֲקֶרֶת הַבַּיִת – והוא?

WP_Post Object
(
    [ID] => 49521
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2021-02-22 15:52:40
    [post_date_gmt] => 2021-02-22 13:52:40
    [post_content] => התפתחויות חברתיות גלגלו לפתחה של האקדמיה את השאלה מה צורת הזכר של 'עֲקֶרֶת הַבַּיִת'. לכאורה שאלה פשוטה ותשובה פשוטה: "עֲקַר הבית". אך רק לכאורה, שכן התשובה על השאלה הזאת כרוכה בהבנת הצירוף עקרת הבית, גיזרונו וגלגולי משמעיו.

במילונו של דובר העברית בן זמננו 'עקרת בית' היא אישה בעלת משפחה, שאינה עובדת תמורת שכר, ואת עיקר זמנה היא עושה בניהול משק ביתה. אולם בוודאי אין זו משמעות הצירוף במקורו המקראי בפסוק "מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה" (תהלים קיג, ט).

דרשנים, פרשנים ובלשנים בני דורות שונים התלבטו מה משמעה של "עקרת" שבפסוק (לצד קושי להבין את הפסוק מבחינה תחבירית) – האם היא עֲקָרָה שהפכה ל'אם הבנים' או אולי עֲקֶרֶת היא מילה יחידאית במשמעות עיקר ומרכז של הבית.

ראשיתה של פרשנות זו מובאת כבר בספרות חז"ל. על קורבנו של הנשיא לבני בנימין (במדבר ז, סא) המדרש אומר: "'קרבנו קערת כסף אחת' – אל תקרי קערת אלא עקרת כנגד רחל שהיתה עקרת הבית. היא היתה עיקר ביתו של יעקב" (במדבר רבה יד). רעיון דומה בניסוח אחר מצוי בבראשית רבה: "'ורחל עקרה' – אמר ר' יצחק רחל היתה עקרו שלבית כמו שנאמר 'ורחל עקרה'" (מהדורת תיאודור–אלבק, פרשה עא). רש"י לבראשית לא, ד הולך בעקבות המדרש: "'ויקרא לרחל וללאה' – לרחל תחלה ואחר כך ללאה שהיא היתה עקרת הבית שבשבילה נזדווג יעקב עם לבן".

הד למדרש אנו מוצאים בספר הזוהר בביטוי "עקרא דביתא" הן בהקשר של רחל הן בהקשרים אחרים, למשל: "מאי אשה גדולה, אלא גדולה בעובדהא, דכל בני (ס"א דרא) ביתא משתבחין בה והיא עקרא דביתא" (כרך ב, פרשת בשלח, מד ע"א).

כך התגלגל הצירוף עקרת הבית אל העברית המתחדשת של המאה התשע עשרה במשמעות 'בעלת הבית'. דוגמאות אחדות מצאנו במדור הספרות החדשה של מפעל המילון ההיסטורי: "והרב... הי[ה] דרכו שלא לעסוק בשום עסק פרנסה בעולם כ"א [כי אם] לעסוק בתורה כל הימים לרבות הלילות רק אשתו היא היתה עקרת הבית לעסוק בפרנסה, ויהי כאשר באו לביתו והנה אשתו באתה מבה"כ [מבית הכנסת]..." (שבחי הבעש"ט,  1815); "[תחלואי העזים:] אם יכאבו דדי העז והפרה, הנה סבת מכאובם היא לרוב אשר לא יריקו היטב את דדיהם, והדבר הזה הוא אבי חליים רעים מאוד, ומאשר הוא מסור בידי השפחה, על כן טוב תשים האשה עקרת הבית את עיניה תמיד לראות אם נתך כל החלב משדים" (מנדלי, תולדות הטבע א', תרכ"ב–1862). עוד דוגמה מפורסמת באה בשירו של יהודה לייב גורדון 'קוצו של יוד' (תרל"ח): "ובתו היחידה בביתו העֲקרת, כי אמה מתה עליה בנעוריה".

ואולם היו שלא ראו בעין יפה את השימוש בביטוי במשמעות הזאת. כך למשל כותב הרב ד"ר אמיל נתן לוי במכתב למדור "לשוננו לעם" בעיתון הארץ (כ"ז בטבת תש"ב, 1942): "אינני יודע מי התחיל בספרותנו להשתמש בבטוי הזה כשם נרדף של 'בעלת הבית' [...] מהיכן אנחנו רשאים להשתמש בבטוי התנ"כי הזה כדי לתאר בעלת הבית סתם? לא יתכן לומר ששורש המלה 'עקרת' הוא עיקר. כי מלת 'עיקר' במובן 'גזע' נמצאה בתנ"ך רק בתקופה מאוחרת מאוד [דניאל ד, פס' יב, כ, כג], ולפיכך שמוש המבטא עקרת הבית במובן של בעלת הבית הוא זיוף ממש." נראה שביקורת כזאת היא שהביאה את ניסן ברגגרין להציע בשנת תרפ"ט את הצורה עִקֶּרֶת הבית.

הבלשנים יהושע בלאו וזאב בן־חיים דווקא אימצו את העולה מן המדרשים, היינו את גיזרון עֲקֶרֶת מן 'עיקר'. בלאו נשען על הערבית (עקר אלדאר), ואף הציע לראות בצורה עֲקֶרֶת שבפסוק צורת נפרד, גם מטעמים תחביריים. בעקבות בלאו קבע בן־חיים כי 'עֲקֶרֶת' היא צורת נקבה מן עֵקֶר, במשמעות עיקר – בדומה ל'מְלֶכֶת (השמים'), שהיא צורת נקבה של מֶלֶךְ. עֵקֶר נזכרת במקרא: "עֵקֶר משפחת גר" (ויקרא כה, מז), ואחד מפירושיה הוא צאצא.

הקשר בין שאלת המשמעות של "עקרת הבית" שבפסוק מתהלים ובין השאלה מה צורת הזכר מתבאר עתה. אם עקרת שבצירוף 'עקרת הבית' אינה קשורה ל'עֲקָרָה' אין מקום לצורת הזכר עָקָר. אבל גם מי שסבור כי 'עקרת הבית' שבמקרא היא עֲקָרָה, יסכים כי בעברית החדשה התרחק מאוד הצירוף ממשמעות זו. מוטב אפוא להתרחק מצורת הזכר עָקָר, המבליטה את המשמעות של 'עקרוּת'.

כך נולד הרעיון לקבוע את צורת הזכר עקֶר בית העולה מדברי זאב בן־חיים, אלא שהוצע לקבוע את הניקוד בסגול, בין השאר כדי להבטיח שצורת הרבים תהיה 'עַקְרֵי בית' (בפתח) בדומה ל'עַקְרות בית'. את ההצעה הביאה למליאת האקדמיה הוועדה למילים בשימוש כללי.

סוף דבר: בישיבת מליאת האקדמיה במרחשוון תשס"ח, אוקטובר 2007, אושרה – לאחר דיונים והתלבטויות – הצעת הוועדה: עֶקֶר הבית, וברבים עַקְרֵי בית.
    [post_title] => היא עֲקֶרֶת הַבַּיִת – והוא?
    [post_excerpt] => מה צורת הזכר של 'עקרת הבית'? לכאורה תשובה פשוטה: "עֲקַר הבית". אך רק לכאורה, שכן התשובה על השאלה הזאת כרוכה בהבנת הצירוף עקרת הבית, גיזרונו וגלגולי משמעיו.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%94%d7%99%d7%90-%d7%a2%d7%a7%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%91%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%95%d7%90
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-08-02 16:21:47
    [post_modified_gmt] => 2022-08-02 13:21:47
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=49521
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מה צורת הזכר של 'עקרת הבית'? לכאורה תשובה פשוטה: "עֲקַר הבית". אך רק לכאורה, שכן התשובה על השאלה הזאת כרוכה בהבנת הצירוף עקרת הבית, גיזרונו וגלגולי משמעיו.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>