הדף בטעינה

על המילה עֲלִיָּה

במילון

 (ללא ניקוד: עלייה)
מיןנקבה
שורשעלי
נטייהעֲלִיּוֹת; שם הפעולה של עוֹלֶה לכל הנטיות

הגדרה

  • תנועה למעלה, הִתרוֹממוּת
  • (במחיר) ייקוּר
  • הִתקַדמוּת
  • הגירה לישראל
  • חדר עליון סמוך לגג – קיצור של 'עליית גג'

צירופים

    לכל הצירופים
    על יסוד מילון ההווה

    בתשובות באתר

    הלול והשובך

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 26940
        [post_author] => 15
        [post_date] => 2018-01-28 14:36:27
        [post_date_gmt] => 2018-01-28 12:36:27
        [post_content] => 

    לול של תרנגולין

    הקשר בין לול ובין תרנגולות מקורו בספרות חז"ל: "מעשה באחד שהיה לו לול שלתרנוגלין" (ירושלמי עירובין ח:ד, כה ע"א). ואולם עצם הצירוף 'לול של תרנוגלין' מעיד כי הלול לא יועד מלכתחילה דווקא לתרנגולים, אלא היה מעין מחסן או מבנה שבין השאר היו מגדלים בו תרנגולים. כך עולה גם מתוספתא שבת: "דלת לול ובית התרנגלין לא נוטלין ולא מחזירין [=אסור להוציא את הדלת מן הצירים ואסור להחזירה]" (יד, א) – כלומר יש הפרדה בין 'לול' ובין 'בית התרנגלין'. כך או כך, הצירוף 'לול של תרנגולים' השתגר בשפה, ועד מהרה נהיה הלול מזוהה עם עופות אלו. ייתכן שלול התרנגולין של חז"ל קשור ללולים שבתיאור בניין מקדש שלמה: "...וּבְלוּלִּים יַעֲלוּ עַל הַתִּיכֹנָה וּמִן הַתִּיכֹנָה אֶל הַשְּׁלִשִׁים" (מלכים א ו, ח). מילה זו התפרשה 'מעבר אנכי בעל מדרגות', והיא המקור למדרגות הלולייניות. גם הלול שבספרות חז"ל משמש בעיקר מעבר בין קומה לקומה או מדרגות המחברות בין הקומות, כגון "לול הפתוח מהבית לעלייה" (בבלי, עירובין עו ע"ב).[1] עם זאת חוקר הלשון אלישע קימרון סובר כי לול זה של חז"ל נוצר בטעות מן המילה ובלולים שבספר מלכים, אשר בה, לפי דעתו, הבי"ת היא חלק מן המילה וצורתה היסודית היא בָּלוּל. לפי דעה זו אין קשר בין לול התרנגולין ובין לול (במקור בלול) במשמע מעבר או מדרגות.

    שובך יונים, ארובה,עלייה ומגדל

    מקום מושבן של היונים במקרא הוא אֲרֻבָּה: "מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם" (ישעיהו ס, ח), מעין שקע מתחת לגג הבית או פתח בקיר. שׁוֹבָךְ נזכר כנראה במגילת הנחושת, אך רוב היקרויותיו במשמעות משכן ליונים הן בספרות חז"ל, כגון "ולפני יונים שבשובך" (משנה שבת כד, ג). המילה שקולה במשקל המילה שׁוֹפָר, והגייתה התקנית במלרע. בספרות חז"ל מתועדות שתי צורות רבים: שובכות (הצורה הרגילה במשנה, לרוב בדגש: שׁוֹבַכּוֹת) ושובכים (בעיקר בתלמוד הבבלי). בימינו צורת הרבים היא שׁוֹבָכִים. יש שהציעו לקשור את המילה שׁוֹבָךְ לשורש שׂב"ך (בשי"ן שמאלית) שעניינו שבכה , חלון.[2] לצד השובך אפשר למצוא את היונים שבספרות חז"ל גם בעֲלִיָּה, כלומר עליית הגג, לדוגמה "הצד יוני שובך ויוני עליה" (תוספתא, שבת יב, ד), וגם במִגְדָּל (תוספתא, עירובין ג, ג), היינו 'ארון', 'ארגז'. __________________________

    [1] את האמור בתוספתא סוכה "לול קטן היה בין האולם ולמזבח למערבו של כבש" (ג, טו ועוד), יש המפרשים במשמעות מעבר תת־קרקעי, מחילה. ייתכן אפוא שכשם שהיו מגדלים יונים בקוֹלוּמְבַּרְיוּם – מבנה תת־קרקעי שבו גומחות חצובות זו לצד זו (צורת גידול שהייתה נפוצה קודם לגידול היונים בשובכים העומדים על פני הקרקע), כך היו מבנים תת־קרקעיים – לולים – ששימשו בין השאר לגידול תרנגולים.

    [2] במשנה פסחים השובך נזכר כמקום מגוריהם של התרנגולים: "מושיבים שובכים לתרנוגלים בארבעה עשר" (ד, ז), כלומר מכינים את השובכים למושב התרנגולים ומכניסים את התרנגולים פנימה. רש"י בפירושו לתלמוד (פסחים נה ע"ב) מציע גרסה אחרת למשנה: "מושיבים שובכין ותרנגולת" ומסביר: "שובכין ליונים, ותרנגולת היו מושיבין להתחמם לגדל אפרוחים, והכי מסתברא, דשובך לא שייך אלא ביונים".

    [post_title] => הלול והשובך [post_excerpt] => ממתי שוכנות התרנגולות בלול, ואיך קיבל הלול את שמו? היכן אפשר למצוא את היונים במקורות העבריים – נוסף על השובך? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%9c%d7%95%d7%9c-%d7%95%d7%94%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%9a [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-09-29 23:03:29 [post_modified_gmt] => 2022-09-29 20:03:29 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=26940 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

    ממתי שוכנות התרנגולות בלול, ואיך קיבל הלול את שמו? היכן אפשר למצוא את היונים במקורות העבריים – נוסף על השובך?
    המשך קריאה >> המשך קריאה >>

    עברית בבית

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 5489
        [post_author] => 15
        [post_date] => 2012-12-09 09:55:07
        [post_date_gmt] => 2012-12-09 07:55:07
        [post_content] => 

    מבואה, עליית תקרה, גומחה, מרתוק, מַקשר פנים

    מְבוֹאָה (לובי, הול)

    מבואה היא אולם כניסה בבניין כגון בית מלון, תיאטרון, בית ספר, בית דירות. לעיתים משתמשים במילה מבואה לציון חלל כניסה לחלק של בניין, כגון אגף, משרד או דירה. המילה מְבוֹאָה חודשה על פי המילה הזכרית המקבילה לה מָבוֹא.

    המבואה בבית האקדמיה ללשון העברית

    עליית תקרה (בוידם)

    עליית תקרה היא תא אחסון שנבנה מתחת לתקרה. הצירוף 'עליית תקרה' נוצר על פי הצירוף המקראי 'עליית קיר': "נַעֲשֶׂה נָּא עֲלִיַּת קִיר קְטַנָּה וְנָשִׂים לוֹ שָׁם מִטָּה וְשֻׁלְחָן וְכִסֵּא וּמְנוֹרָה" (מלכים ב ד, י). צירוף קרוב הוא 'עליית גג', והוא למעשה נרדף למילה המקראית עֲלִיָּה המציינת חדר בחלק העליון של בית. הצירוף עליית תקרה, ובקיצור עלייה, אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"א (2001).

    גֻּמְחָה (נישה)

    גומחה היא שקע בקיר המנוצל למטרות שונות, כגון למדפי ספרים ולקישוט. יש גומחת פינה ויש גומחת חלון, יש גומחה מלבנית ויש גומחה מעוגלת. בקיר המסגד יש גומחה המכוונת אל מֶכַּה (מִחְרַאבּ). המילה גומחה מחליפה את 'נישה' לא רק בתחום הבניין אלא גם בהקשרים מושאלים כגון בצירוף 'גומחה אקולוגית'. את המילה גומחה חידש זאב בן־חיים, בהיותו מזכיר ועד הלשון, על פי אחת מצורותיה של מילה במשמעות זו בכמה מניבי הארמית. המילה כלולה במילון למונחי ארכאולוגיה משנת תש"ב (1942).

    מַרְתּוֹק

    מרתוקמרתוק הוא התקן הקבוע בדלת הכניסה לבית ומשמש להקשה. המילה מרתוק שקולה במשקלן של מילים כמו מַרְעוֹם. שורש המילה רת"ק נבחר על פי משמעותו של הפועל הִרְתִּיק מלשון חז"ל שמשמעותו הִכָּה, נָקַשׁ, כגון במשל המובא בתלמוד על "אוהבו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך" (ברכות א, א). המונח מרתוק נקבע במילון למונחי נגרות הבניין של האקדמיה משנת תשל"א (1971).

    מַקְשֵׁר פְּנִים, מַקְשֵׁר (אינטרקוֹם)

    מקשר פנים, ובקיצור מַקְשֵׁר, הוא התקן של מערכת קֶשֶׁר פְּנִים שבאמצעותו אנשים המרוחקים זה מזה בתוך תחום מוגדר יכולים לדבר זה עם זה. המקשר מצטרף למכשירי קשר אחרים, בהם שזכו לשמות עבריים כמו הזימונית (ביפר), ובהם שנותרו בלועזיותם, כמו הטלפון. המונח אושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ב (2002).   [post_title] => עברית בבית [post_excerpt] => ברוכים הבאים לבית העברי! כדי להיכנס לבניין דברו במַקשר הפְּנים (אינטרקום), ואז תיפתח הדלת למְבוֹאָה. כשתגיעו לדלת הבית תוכלו להקיש במרתוק, ובתוך הבית ייתכן שתמצאו גומחה ועליית תקרה. מבחר מונחים עבריים בבית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%91%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2023-01-01 15:18:13 [post_modified_gmt] => 2023-01-01 13:18:13 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5489 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

    ברוכים הבאים לבית העברי! כדי להיכנס לבניין דברו במַקשר הפְּנים (אינטרקום), ואז תיפתח הדלת למְבוֹאָה. כשתגיעו לדלת הבית תוכלו להקיש במרתוק, ובתוך הבית ייתכן שתמצאו גומחה ועליית תקרה. מבחר מונחים עבריים בבית.
    המשך קריאה >> המשך קריאה >>
    גיליון למד לשונך 40

    למד לשונך 40

    WP_Post Object
    (
        [ID] => 6866
        [post_author] => 15
        [post_date] => 2002-01-14 16:18:27
        [post_date_gmt] => 2002-01-14 14:18:27
        [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תש"ס-תשס"א
        [post_title] => למד לשונך 40
        [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תש"ס-תשס"א: פַּעֲמָן, צַהֲלוּלִים, צְמוּדוֹנִים, מַקְּלוֹר, עֲלִיַּת תִּקְרָה; על ענייני דקדוק של ראשי תיבות.
        [post_status] => publish
        [comment_status] => closed
        [ping_status] => closed
        [post_password] => 
        [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-40
        [to_ping] => 
        [pinged] => 
        [post_modified] => 2020-08-27 07:52:06
        [post_modified_gmt] => 2020-08-27 04:52:06
        [post_content_filtered] => 
        [post_parent] => 0
        [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6866
        [menu_order] => 0
        [post_type] => post
        [post_mime_type] => 
        [comment_count] => 0
        [filter] => raw
    )
    

    מילים בשימוש כללי שאושרו באקדמיה בשנים תש"ס-תשס"א: פַּעֲמָן, צַהֲלוּלִים, צְמוּדוֹנִים, מַקְּלוֹר, עֲלִיַּת תִּקְרָה; על ענייני דקדוק של ראשי תיבות.
    המשך קריאה >> המשך קריאה >>

    במבט היסטורי

    שכיחות הערך עֲלִיָּה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
    שכיחות 1=0.1%
    • 1
    • 0.9
    • 0.8
    • 0.7
    • 0.6
    • 0.5
    • 0.4
    • 0.3
    • 0.2
    • 0.1
    • 0
    • 200- עד 0
    • 0 עד 300
    • 300 עד 600
    • 600 עד 800
    • 800 עד 1100
    • 1100 עד 1300
    • 1300 עד 1500
    • 1500 עד 1750
    • 1750 עד 1918
    • 1919 ואילך
    לצפייה במובאות >>