הדף בטעינה

על המילה סִדֵּר

במילון

 (ללא ניקוד: מסדר)
בנייןפיעל
שורשסדר
נטייהמְסַדֶּרֶת; סידֵר, יְסַדֵּר, לְסַדֵּר לכל הנטיות

הגדרה

  • עורך בסדר, שָׂם במקומות המיועדים
  • עושה בו סדר (בחדר, במשרד)
  • מאַרגן, מיישב (עניין וכדומה); מכשיל, מרַמה (עגה)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

כלים ומכשירים במ"ם

WP_Post Object
(
    [ID] => 5582
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-07-08 09:40:42
    [post_date_gmt] => 2012-07-08 06:40:42
    [post_content] => 

מסדר תור, מַפרט, מיתד, מלקחת

מַסְדֵּר תּוֹר

מסדר תור הוא מכשיר המותקן במקום שיש בו קבלת קהל, כגון קופת חולים או משרד ממשלתי. מסדר התור מראה על צג אלקטרוני את מספר מקבל השירות לפי התור. מעניין לציין שבתנ"ך השורש הרגיל להבעת סֵדֶר אינו סד"ר אלא ער"ך: 'לערוך שולחן', 'לערוך מלחמה', 'מערכה'. לעומת זאת בספרות חז"ל המילה סֵדֶר והפעלים סִדֵּר וסָדַר נפוצים מאוד. ובעברית של ימינו כבר אי אפשר להסתדר בלי סדר, סידורים, הֶסדרים, סדרנים, וכיום גם מַסְדְּרֵי תור. את הצירוף מסדר תור הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ו (1996).

מַפְרֵט

מפרט הוא מתקן שבו מסודרים מטבעות על פי ערכם, לרוב בצינורות מתכת או פלסטיק המותאמים בקוטרם לגודל המטבעות. נהג האוטובוס משתמש במפרט לסידור המטבעות שקיבל, למתן עודף לנוסעים או לפריטה של כסף. המפרט הזה קשור לפריטה של כסף, אך יש גם מַפְרֵט המשמש לפריטה על כלי מיתר. לא ברור הקשר בין פריטת הכסף לפריטה על כלי מיתר וממילא אין קשר בין שני המַפְרְטִים. את המילה מפרט הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי והיא אושרה באקדמיה בשנת תשנ"ה (1995).

מֵיתָד (דיבֶּל)

מיתד הוא קנה קטן חלול שתוקעים בחור שנקדח בקיר וקובעים בתוכו בורג. המיתד דומה ליָתֵד הן בצורתו הן בתפקידו: קיבוע וחיזוק אחיזתו של דבר. המילה מֵיתָד נבנתה בתבנית המילה מֵיתָר – שתיהן משורש שתחילתו באות יו"ד. את המונח מֵיתָד קבעה האקדמיה ללשון העברית במילון למונחי נגרות הבניין משנת תשל"א (1971), והוא בא במקום המילה דיבֶּל שמקורה בגרמנית.

מֶלְקַחַת (פְּלייר)

צילום של מֶלְקַחַת (פְּלייר)מֶלקחת היא צבת שטוחה המשמשת לתפיסה ולכפיפה וכן לחיתוך תיל. המילה מֶלְקַחַת נזכרת במדרשים מאוחרים על הפסוק "וַיָּעָף אֵלַי אֶחָד מִן הַשְּׂרָפִים וּבְיָדוֹ רִצְפָּה [גחלת], בְּמֶלְקַחַיִם לָקַח מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ" (ישעיהו ו, ו). מדרשים אלו רואים במילה מלקחיים זוג מלקחות: "נטל (המלאך) מלקחת ליטול את הגחלת ונכוה, חזר והביא מלקחת שניה ונתן אחת לתוך אחת" (תנחומא). המלקחיים המקראיים והמלקחת של המדרש הם כלים לאחיזת דבר שאי אפשר לקחתו ביד.   [post_title] => כלים ומכשירים במ"ם [post_excerpt] => שמותיהם של כלים ומכשירים רבים מתחילים באות מ"ם. הינה כמה שמות חדשים המוכרים פחות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%9e%d7%9b%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%9e%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 16:38:43 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 13:38:43 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5582 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

שמותיהם של כלים ומכשירים רבים מתחילים באות מ"ם. הינה כמה שמות חדשים המוכרים פחות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך סִדֵּר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


סִדֵּר
לרשימה המלאה
חשבונאות (תש"ה, 1945)
עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן* , סִדֵּר חֶשְׁבּוֹן*
* במילון המקורי כתוב: עָשׂה חֶשְׁבּוֹן
* במילון המקורי כתוב: סַדֵּר חֶשְׁבּוֹן
סטטיסטיקה ( תש"ו, 1946)
סִדֵּר בִּקְבוּצוֹת* , הִקְבִּיץ*
* במילון המקורי כתוב: סַדֵּר בִּקְבוּצוֹת
* במילון המקורי כתוב: הַקְבֵּץ