הדף בטעינה

על המילה נַהֲרִיָּה

בתשובות באתר

שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה

WP_Post Object
(
    [ID] => 29696
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2018-06-17 10:34:11
    [post_date_gmt] => 2018-06-17 07:34:11
    [post_content] => ‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה, סִפְרִיָּה, מִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, ספרייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת (כלומר את העיצור y).

כך נכתוב למשל גם בנייה, אונייה, עירייה, עגבנייה, מכתבייה, לחמנייה, חמנייה, גומייה, אפייה, עשייה, עשירייה, מעשייה, משחקייה.

סיומת ־ִיָּה נכתבת בשתי יו"דים בכתיב המלא גם בשמות מקומות עבריים, כגון נהרייה, הרצלייה, וגם במילים לועזיות ובשמות מקומות לועזיים כגון אנרגייה, אנגלייה (על אלו ראו עוד כאן).

בניקוד יש בכל אלו יו"ד אחת, ויש בה דגש: סִפְרִיָּה, נַהֲרִיָּה וכיוצא בהן.

לעומת זאת כאשר אין חיריק לפני הסיומת ־יָה, כגון במילים בְּעָיָה, קִרְיָה, תיכתב יו"ד אחת בלבד: בעיה, קריה – שכן על פי כללי הכתיב חסר הניקוד אין מכפילים יו"ד עיצורית בסמוך לאם קריאה (במקרה הזה לפני ה"א). לעומת זאת בצורות הנסמך בעיית־, קריית־ ייכתבו שתי יו"דים (כופלים את היו"ד כדי לציין שהיא עיצורית), כי היו"ד אינה סמוכה לאם קריאה.

‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍

 
    [post_title] => שנייה או שניה? כתיב סיומת ־ִיָּה
    [post_excerpt] => ‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה ומִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%95-%d7%a9%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91-%d7%a1%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%aa-%d6%be%d7%99%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2022-07-28 17:30:41
    [post_modified_gmt] => 2022-07-28 14:30:41
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=29696
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

‍‍‍‍‍‍‍‍‍מילים בסיומת ־ִיָּה, כגון שְׁנִיָּה ומִטְרִיָּה, נכתבות בלי ניקוד בשתי יו"דים: שנייה, מטרייה. היו"ד הראשונה מציינת את התנועה i והשנייה – את היו"ד העיצורית הנשמעת.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
שתי ידיים אוחזות בי' ובו' בשמות אייל ונועה

שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר?

WP_Post Object
(
    [ID] => 906
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-10-07 12:25:25
    [post_date_gmt] => 2010-10-07 10:25:25
    [post_content] => 

בעברית החדשה נוהגים שני כתיבים: הכתיב המנוקד והכתיב המלא (או חסר הניקוד), ולכל אחד מהם כללים משלו. בכתיב המלא מוסיפים במקרים מסוימים וי"וים ויו"דים כדי לציין תנועה או כדי להבחין בין עיצור לאם קריאה. לפיכך כתיבן של מילים רבות אינו זהה בניקוד ובלעדיו.

כללי הכתיב המלא אינם חלים בהכרח על שמות פרטיים, ובעיקר לא על שמות שיש להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, כגון משה, יעקב, יהושע, מרים, כהן. שמות שאין להם מסורת כזו, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: זוהר, עוז, הילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה. מדובר בהמלצה ולא בכלל מחייב, שהרי שמות פרטיים אינם נחלת הכלל, וזכותו של כל אדם להחליט כיצד לכתוב את שמו. אפשר להבין את רצונם של אנשים לשמור על כתיב אחיד וקבוע של שמם בניקוד ושלא בניקוד, אם כי כאשר מדובר בשם פרטי הזהה למילה כללית – דוגמת נועם – אין סיבה שיהיה הבדל בינו ובין המילה העומדת ביסודו.

אם יתקבל בציבור הנוהַג לכתוב את רוב השמות הפרטיים על פי כללי הכתיב המלא, ייתכן שיפחת הבלבול שיש לעיתים בין שמות דומים: אֵילַת תהיה אילת ואַיֶּלֶת – איילת, עֵדֶן יהיה עדן ועִדָּן – עידן, שם המשפחה רָמוֹן ייכתב רמון ושם המשפחה רִמּוֹן – רימון.

ומה בנוגע לשמות מקומות? אלו שונים משמות אנשים, שהרי אין אדם מסוים שהם שייכים לו אשר רשאי להחליט על דעת עצמו כיצד לכותבם (כמובן לא יעלה על הדעת שכתיב שמה של עיר ישתנה לפי העדפותיו של ראש העירייה המכהן, וישתנה שוב כשייבחר ראש עירייה חדש). שמות המקומות נכתבים אפוא על פי כללי הכתיב חסר הניקוד: ראש פינה ומגידו ביו"ד, פתח תקווה בשתי וי"וים, נהרייה וקריית גת בשתי יו"דים וכדומה. עם זאת בדומה לשמות פרטיים גם שמות מקומות שיש להם מסורת עתיקה מושרשת של כתיב חסר נכתבים שלא על פי הכללים. לפיכך השמות ירושלים ומצרים נכתבים ביו"ד אחת, ולעומתם השמות גבעתיים ומחניים – בשתי יו"דים.

[post_title] => שמות פרטיים – כתיב מלא או חסר? [post_excerpt] => שמות שאין להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב המלא: זוהרהילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%98%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%9b%d7%aa%d7%99%d7%91-%d7%9e%d7%9c%d7%90-%d7%90%d7%95-%d7%97%d7%a1%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-11-17 17:03:19 [post_modified_gmt] => 2019-11-17 15:03:19 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=906 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

שמות שאין להם מסורת עתיקה של כתיב חסר, ובעיקר שמות הזהים למילים עבריות כלליות, מומלץ לכתוב על פי כללי הכתיב המלא: זוהרהילה, מעיין, אייל, אדווה וכדומה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>