הדף בטעינה

על המילה מַצָּעִית

במילון

 (ללא ניקוד: מצעית)
מיןנקבה
שורשיצע
נטייהמַצָּעִיּוֹת

הגדרה

  • תחתית הפרח או התפרחת שחֶלקי הפרח נמצאים עליה
  • מפה קטנה עשויה נייר, בד, פלסטיק, שעם, מקלעת רַפְיָה וכדומה ומונחת על השולחן תחת צלחתו של הסועד (בלועזית: פְּלֶיְיסמט)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מילה להכיר: משופה. איור של סקוטצ'ים מסוגים שונים.

ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית

לקראת חג הפסח אספנו כמה מילים הקשורות לניקיון ולשולחן החג: מְשׁוּפָה (כלי לשפשוף ולרחצה של כלים), נַטְלָה (כלי לנטילת ידיים), שְׁבִילָה (ראנר) ומַצָּעִית.
המשך קריאה >>
איור של ילדות קטנות האוחזות במצבע

מילון רחוב, תשע"ז

WP_Post Object
(
    [ID] => 18543
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2017-01-22 13:05:15
    [post_date_gmt] => 2017-01-22 11:05:15
    [post_content] => 

לקראת יום העברית תשע"ז הוכנו תריסר כרזות ססגוניות הנושאות מילים מחודשות של האקדמיה. הכרזות התנוססו בשלטי חוצות בתל־אביב ובאשדוד.

[slideshow_deploy id='20788']

[post_title] => מילון רחוב, תשע"ז [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%97%d7%91-%d7%94%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-09-15 11:30:36 [post_modified_gmt] => 2020-09-15 08:30:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=18543 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 72

למד לשונך 72

WP_Post Object
(
    [ID] => 6978
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2008-01-14 16:18:05
    [post_date_gmt] => 2008-01-14 14:18:05
    [post_content] => לקט מונחים בכלכלת הבית שאושרו במהלך השנים
    [post_title] => למד לשונך 72
    [post_excerpt] => לקט מונחים בכלכלת הבית שאושרו במהלך השנים: שְׁבִילָה, רְפִידָה, מַצָּעִית, מַפְרֵסָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-72
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 10:35:44
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 07:35:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6978
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט מונחים בכלכלת הבית שאושרו במהלך השנים: שְׁבִילָה, רְפִידָה, מַצָּעִית, מַפְרֵסָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך יוני 1994

למד לשונך 5

WP_Post Object
(
    [ID] => 6764
    [post_author] => 20
    [post_date] => 1994-06-21 10:33:17
    [post_date_gmt] => 1994-06-21 07:33:17
    [post_content] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד
    [post_title] => למד לשונך 5
    [post_excerpt] => מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד:

על המילים פִּצְפּוּצֵי תִּירָס, מַפְרֵסָה, מַצָּעִית, אַסְקֻפִּית, טִינִית, מִנְשָׂא, צָמוּם.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-5
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-26 23:17:37
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:17:37
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6764
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מילים בשימוש כללי שאושרו (ברובן) בשנים תשנ"א–תשנ"ד: על המילים פִּצְפּוּצֵי תִּירָס, מַפְרֵסָה, מַצָּעִית, אַסְקֻפִּית, טִינִית, מִנְשָׂא, צָמוּם.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
סכום על מפה חגיגית והכיתוב מילים לשולחן החג

מילים לשולחן החג

WP_Post Object
(
    [ID] => 1014
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-09-15 09:47:00
    [post_date_gmt] => 2011-09-15 06:47:00
    [post_content] => בימות החול אנו אוכלים בדרך כלל ארוחה – מילה שמקורה בתנ"ך, אך בחגים אנו מדברים בעיקר על סעודה – מילה בעלת אותה משמעות שירשנו מלשון חז"ל. סעודת החג צריכה כמובן להיות בעלת אופי חגיגי – מילה שחידש אליעזר בן־יהודה.
מילים רבות עולות על שולחננו בחגים, מהן עתיקות יומין ומהן חדשות ומחודשות. בפרוס החג אנו מגישים לכם סעודה של מילים – מוכרות יותר ומוכרות פחות – המתובלת בהסברים קצרים.
חג שמח ובתיאבון!

 מַפָּה
מילה שנשאלה ללשוננו בתקופת חז"ל מן הלטינית (mappa – מפהבד לכיסוי, מפית, מטפחת). ייתכן שמקורה בלשון הפּוּנִית – לשון שמית שהייתה לשונה של קרתגו העתיקה.
בימי הביניים נוצר הצירוף הלטיני mappa mundi ('מפה של העולם') לציון משטח שהעולם מצויר עליו. בכמה מלשונות אירופה נתקצר הצירוף, ובהשפעתן נוספה גם למפה העברית המשמעות של תרשים גאוגרפי.

 שְׁבִילָהשבילה
מפה ארוכה וצרה ששמים על המפה הגדולה לאורך השולחן ('רָנֶר').
המילה כלולה ברשימת המונחים "תבשילים וכלי בישול" שפרסם ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913), ועל פי עדותו של בן־יהודה היא נהגה בלשון הדיבור בתקופתו.

 מַצָּעִיתמצעית
מעין מפה קטנה העשויה חומר קשיח ומונחת תחת צלחתו של הסועד (place-mat).
מחידושי האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).

 

מָגֵסמגס
קערה עמוקה להגשת מרק לשולחן. המילה נשאלה ללשוננו בתקופת חז"ל מן היוונית (magis = קערה).
המילה מגס נקבעה במילון למונחי המטבח של ועד הלשון משנת תרצ"ח, ובגרסה 'מָגוֹס' ברשימה "תבשילים וכלי בישול" משנת תרע"ג (1913).

 מַצֶּקֶתמצקת
מחידושי ועד הלשון בשנת תרע"ג (1913).
הפועל יָצַק משמש כבר בתנ"ך לציון מתן תבשיל נוזלי בצלחתו של הסועד: "וַיֹּאמֶר לְנַעֲרוֹ שְׁפֹת הַסִּיר הַגְּדוֹלָה וּבַשֵּׁל נָזִיד לִבְנֵי הַנְּבִיאִים... וַיִּצְקוּ לַאֲנָשִׁים לֶאֱכוֹל..." (מלכים ב ד, לח–מ).

 סִירַת רֹטֶבסירת רוטב
כלי הגשה לרוטב, על פי המילון לכלכלת בית משנת תשל"ח (1977).
במילון למונחי מטבח של ועד הלשון (תרצ"ח, 1938) – בית רוטב.
מקורה של המילה רֹטֶב בלשון חכמים, והיא מציינת ביסודה לחלוחית של בשר מבושל או צלוי.

 מְכַבֶּדֶתמכבדת
מגש העומד על כַּן להגשת מיני כיבוד ותקרובת לאורחים.
המילה באה במילון לכלכלת בית של ועד הלשון משנת תרע"ג (1913).

 

 

פִּנְכָּהפנכה
כלי שטוח להגשת מזון. על הפנכה עורכים בצורה יפה את המאכל ומגישים לשולחן. יש פנכת בשרים, פנכת ירקות, פנכת פירות וכדומה.
הפנכה מוכרת מן הצירוף התלמודי 'מלחך פנכה' ('מלקק צלחת'), שפירושו 'חנפן'. מקורה במילה היוונית pinax, שפירושה לוח, ובכלל זה לוח להגשת מזון. מכאן גם פִּנְקָס – במקור לוח לכתיבה. בעת החדשה חדרה אלינו המילה בפעם השלישית. היא התגלגלה אל הערבית דרך הארמית והפרסית, ושינתה את צורתה ואת משמעותה: מצלחת שטוחה נעשתה קערה ואחר כך ספל, ומ־pinax נעשתה ping ו־pingan, ולבסוף – פִנג'אן.

 נוּנִיתנונית
כלי להגשת דגים, על פי המילון לכלכלת הבית של האקדמיה משנת תשל"ח (1977).
המילה נונית נגזרה מן המילה הארמית נוּן שפירושה 'דג'. מילה זו משמשת רכיב בשמותיהם של דגים כגון אַמְנוּן, לַבְנוּן, שְׂפַמְנוּן, ושל יצורים ימיים אחדים כגון תְּמָנוּן. את הרעיון להשתמש ברכיב זה לשמות דגים הגה ח"נ ביאליק בהיותו נשיא ועד הלשון העברית. הוא סבר שהמילה העברית דָּג מחוסרת צלצול נאה, ואילו מקבילתה הארמית נאה למטרה זו.

 מִבְזֶקֶתמבזקת
כלי לבזיקת אבקה, כגון מבזקת סוכר, מבזקת מלח, מבזקת פלפל.
המילה באה במילואים למילון לכלכלת בית של האקדמיה משנת תשכ"א (1961).

 

 מִמְלָחָהממלחה
כלי למלח, על פי המילון לכלכלת בית של ועד הלשון משנת תרצ"ג (1933).

 

 

מִסְכֶּרֶתמסכרת
כלי לסוכר, על פי המילון למונחי מטבח של ועד הלשון משנת תרצ"ח (1938).

 

 

דבשיתדִּבְשִׁית
כלי לדבש. המילה החלה לשמש בציבור לפני שנים אחדות ואושרה באקדמיה בשנת תשע"א (2011).

 

 

דבשוןדִּבְשׁוֹן

מקלון להוצאת דבש בעל ראש מעוגל ומחורץ.
מחידושי האקדמיה בשנת תשע"א (2011).

 

ראו גם את מונחי המטבח שקבע ועד הלשון במילון חזותי שיצא לאור בשנת תרצ"ג (1933).

[post_title] => מילים לשולחן החג [post_excerpt] => מילים רבות עולות על שולחננו בחגים, מהן עתיקות יומין ומהן חדשות ומחודשות. בפרוס החג אנו מגישים לכם סעודה של מילים – מוכרות יותר ומוכרות פחות – המתובלת בהסברים קצרים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%9f-%d7%94%d7%97%d7%92 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 23:08:20 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 20:08:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1014 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מילים רבות עולות על שולחננו בחגים, מהן עתיקות יומין ומהן חדשות ומחודשות. בפרוס החג אנו מגישים לכם סעודה של מילים – מוכרות יותר ומוכרות פחות – המתובלת בהסברים קצרים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


מַצָּעִית (בבוטניקה)
לרשימה המלאה
ביולוגיה (תשס"ט, 2009)
מַצָּעִית בוטניקה

מַצָּעִית (סנדל)
לרשימה המלאה
תשמישי רחצה (תש"א, 1941)
מַצָּעִית ר' מַצְעִיּוֹת
עדכון: ברבים מַצָּעִיּוֹת
תשמישי רחצה (תש"א, 1941)
מַצָּעִית שַׁעַם*
* במילון המקורי כתוב: מַצְעִית שַׁעַם
תשמישי רחצה (תש"א, 1941)
מַצָּעִית לוּפָה*
* במילון המקורי כתוב: מַצְעִית לוּפָה
תשמישי רחצה (תש"א, 1941)
מַצָּעִית קַשׁ*
* במילון המקורי כתוב: מַצְעִית קַשׁ

מַצָּעִית (מפה קטנה וכד')
לרשימה המלאה
כללי (תשנ"ד, 1994)
מַצָּעִית מעין מפה קטנה עשויה פלסטיק או מקלעת רַפְיָה וכדומה, ומונחת על השולחן תחת צלחתו של הסועד
מונחים נוספים באותה המשמעות: פְּלֶיְסְמֶט (לועזי)