הדף בטעינה

על המילה מַגֵּפָה

במילון

 (ללא ניקוד: מגפה)
מיןנקבה
שורשנגף
נטייהמגֵפות

הגדרה

  • מחלה מידַבֶּקת הפוגעת באנשים רבים (בלועזית: אֶפִּידֶמְיָה)
  • תבוּסה (בלשון המקרא)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

ילד מכה בפטיש על נגיף קורונה והכיתוב: לנצח את הקורונה

העברית ונגיף קורונה

WP_Post Object
(
    [ID] => 39739
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2020-03-08 15:25:13
    [post_date_gmt] => 2020-03-08 13:25:13
    [post_content] => הנגיף קורונה מעלה בקרב הציבור לא רק שאלות בריאות אלא גם שאלות לשון. ריכזנו מבחר מן השאלות והתשובות לטובת המתעניינים:


האם צריך לתת שם עברי לנגיף?

נגיפי קורונה הם משפחה גדולה של נגיפים שקיבלו את שמם בשל צורתם כשמתבוננים בהם במיקרוסקופ: צורת כתר או בלטינית קורונה. ואולם הגישה הרווחת היא לא לתת שמות עבריים לחיידקים ולנגיפים. אל האקדמיה ללשון העברית הגיעו הצעות מהציבור לקבוע שם עברי למחלה ובהן כַּתֶּרֶת, קָרֶנֶת, נַזֶּרֶת. בשלב זה אין בכוונת האקדמיה לקבוע שם עברי למחלה. נזכיר כי בדרך כלל שמות המחלות ניתנים על פי מאפיינים בולטים של המחלה עצמה דוגמת השמות המקראיים דלקת וקדחת והשמות המחודשים צהבת, אדמת, סוכרת, דַּגֶּנֶת (צליאק).

נָגִיף או נְגִיף

הצורה נְגִיף בשווא נקבעה באקדמיה לפי הכלל (שבינתיים בוטל) שמילים שאינן נוטות לנקבה ישויכו למשקל פְּעִיל ולא למשקל פָּעִיל. אם כן נְגִיף כמו נְחִיר, רְכִיב, שְׁרִיר, שְׁתִיל – מילים השקולות במשקל פְּעִיל, ונהגות כולן בשווא. ומי חידש את המילה נגיף? עד כה אין בידינו תשובה. התיעוד הראשון שמצאנו לה הוא במילון האנציקלופדי "כל־בו לחקלאות" מאת מלך זגורודסקי שיצא לאור בשנים 1939–1940 בצירוף נָגִיף־סָנִין. השם הלועזי וירוס שניתן לגופיף הטפיל הזה גזור ממילה לטינית שמשמעה רעל, שכן תחילה (לקראת סוף המאה התשע־עשרה) סברו שמדובר ברעל שחיידקים מפיקים. גם בעברית אפשר למצוא תחילה 'רעל' ו'ארס' כחלופות לווירוס. כשהתחדשה המילה 'נגיף' בעברית כבר היה ידע רב יותר על גופיפים אלו. כך או כך ברור שהמילה חודשה בהשראת המילה מגפה, בהיות הנגיף מחולל מגפה. שם התואר 'סנין' משקף את הדרך שבה התגלו הנגיפים — על ידי סינון תמיסה המכילה חיידקים במסנן בעל נקבים קטנים מגודלם של חיידקים. קליטת המילה 'נגיף' ארכה שנים, ונראה שרק בימי הקורונה קיבלה החלופה העברית עליונות מוחלטת.

נגיף קורונה / נגיף הקורונה

התשובה על השאלה נגזרת ממעמדו של השם 'קורונה' – האם מדובר בשם פרטי כמו 'משה' או 'מרים' או שמעמדו דומה לשם של צמח או של בעל חיים. כידוע לשמות פרטיים אין מוסיפים יידוע, כי בהיותם שם פרטי הם מיודעים מאליהם. לעומת זאת לשמות צמחים ובעלי חיים, כמו 'כלנית' או 'קנגורו', אפשר להוסיף את ה' הידיעה. נראה שאין הכרעה ברורה בדבר מעמדו של השם 'קורונה', וכן שמות של נגיפים וחיידקים אחרים. אם כן אלו הרואים בשם 'קורונה' שם פרטי ממליצים לומר 'נגיף קורונה' במבנה של סמיכות (כמו 'מחלת אלצהיימר') או 'הנגיף קורונה' במבנה של שם ותמורה (כמו 'המלך דוד'). אחרים אינם רואים בעיה ביידוע השם 'קורונה' ואינם מרגישים אפוא צרימה בצירופים 'נגיף הקורונה', 'מגפת הקורונה' וכדומה.

להידבּק או להידבק

שתי הצורות לְהִדָּבֵק, לְהִדַּבֵּק משמשות – הראשונה היא מבניין נפעל והשנייה מבניין התפעל. בבניין נפעל יש דגש קל אחרי שווא נח באות ב בצורות העבר וההווה: נִדְבַּק, נִדְבַּקְתִּי, נִדְבָּקִים. לעומת זאת בצורות העתיד ושם הפועל אין דגש ב־ב: יִדָּבֵק, לְהִדָּבֵק (בלי ניקוד: יידבק, להידבק). אם כן כך יש לומר: 'אל תתנשק שמא תידָבֵק', 'אם לא תישמרו תידָבְקו בשפעת'. גם בשם הפעולה אין דגש ב־ב: 'סכנת הִדָּבְקוּת'. מן השורש דב"ק יש פועל גם בבניין התפעל, ובו ה־ב דגושה בדגש חזק של הבניין: הִדַּבֵּק לצד הִתְדַּבֵּק. פועל זה גם הוא משמש בהקשר של מחלות – אך לא לציון האדם שנעשה חולה, אלא לציון המחלה שדרכה לעבור מאדם לאדם: מחלה מִדַּבֶּקֶת (בלי ניקוד: מידבקת, ולא מְדַבֶּקֶת).

מבוֹדד או מבוּדד

הצורות בחולם מְבוֹדָד, מְבוֹדָדים עדיפות מן הצורות בתנועת u מבוּדד ומבוּדדים. הצורות בחולם בּוֹדַד (בעבר), מְבוֹדָד (בהווה), יְבוֹדַד (בעתיד) שייכות לבניין פוּעל בגרסת פּוֹלַל האופייני לשורשי גזרת הכפולים וגזרת ע"ו. צורות אלו מקבילות לצורות בבניין פיעל בגרסת פּוֹלֵל: בּוֹדֵד (בעבר), מְבוֹדֵד (בהווה), יְבוֹדֵד (בעתיד), וכן לשם הפעולה בִּידוּד (בחיריק מלא). בעבר הכלל היה שאם הפועל הפָּעיל הוא בחולם גם הפועל הסביל יהיה בחולם, ואילו הצורות בתנועת u – בֻּדַּד מְבֻדָּד יְבֻדַּד הן הצורות הסבילות של פיעל (בִּדֵּד). ואולם בהחלטת האקדמיה משנת תשנ"ו (1996) נקבע שצורות כגון בֻּדַּד מְבֻדָּד יכולות לשמש גם צורות הסביל של בּוֹדֵד מְבוֹדֵד.

לעבוד מהבית או לעבוד בבית

השימוש בצירוף "מן הבית" בהקשר של עבודה דומה לשימוש בצירוף "מרחוק". העבודה אמורה להיעשות במקום העבודה. אם העובד עושה את עבודתו שלא במקום עבודתו אלא בביתו הוא כאילו שולח אותה מהבית אל מקום עבודתו, וכך הבית נעשה מעין "נקודת שיגור" של העבודה. הצירוף "לעבוד בבית" יכול להתאים גם למי שמקום עבודתו הוא הבית, למשל לאדם שמקבל בביתו לקוחות או עורך לשון שהמשרד שלו הוא הבית.

תבהלה או בהלה

המילה תַּבְהֵלָה נקבעה (לראשונה בשנת תשי"ט–1959 ולאחרונה בשנת תשע"ו–2015) תמורת פניקה. משמעות המילה פניקה היא פחד התוקף המונים, לעיתים ללא סיבה של ממש ולעיתים בעקבות דבר מה מזעזע. מקור המילה הלועזית הוא בשם האל היווני הקדום Pan – אל היערות והשדות, שהיה אחראי לקולות מסתוריים שגרמו לפחד מידבק. המילה המחודשת תַּבְהֵלָה שקולה במשקל המילים תַּרְדֵּמָה, תַּבְעֵרָה, תַּדְהֵמָה, תַּרְעֵלָה. המילה בֶּהָלָה היא מילה מקראית, ובהקשריה בתנ"ך אינה רחוקה מן המשמעות של המילה תבהלה. 

פנדמיה בעברית

המילה פַּנְדֶמְיָה (באנגלית pandemic) מורכבת מן התחילית pan המציינת "כָּל־", דוגמת pan-Arabism שתורגם ל"כל־ערביוּת". לפי זה פנדמיה היא מגפה כוללת. במילון למונחי גאוגרפיה אנושית של האקדמיה נקבע תמורתה מַגֵּפָה רַבָּתִי. אפשר גם להשתמש בצירוף מגפה עולמית. נזכיר שאת המילה מגפה כותבים ללא יו"ד בכתיב המלא.

מניין לנו המסכה

כיום המילה מַסֵּכָה מציינת אביזר המשמש כיסוי לפנים – גם לתחפושת וגם לצרכים משעשעים פחות, כגון מסכה להגנה מפני הידבקות ממחלות. מסכה מקורה בתנ"ך, אבל שם המשמעות שלה אחרת לגמרי: מסכה – מן השורש נס"ך – היא תבנית יצוקה ממתכת, מילה נרדפת לפסל. הדוגמה המפורסמת היא "עֵגֶל מַסֵּכָה" מסיפור חטא העגל. לצד המשמעות של פסל יש למילה מסכה התנ"כית גם משמעות של כיסוי. כגון בכתוב "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ וְהַמַּסֵּכָה צָרָה כְּהִתְכַּנֵּס" (ישעיהו כח, כ).אם כן נשאלת השאלה: איך קיבלה המילה מסכה את המשמעות המודרנית של כיסוי פנים? והתשובה היא שהצליל והמשמעות של המילה הלועזית mask (באנגלית) או masque (בצרפתית) התחברו לצליל ולמשמעות (של כיסוי) של המילה התנ"כית מַסֵּכָה, וכך קיבלה המילה חיים חדשים בעברית החדשה. ומה היו המילים בתנ"ך לכיסוי הפנים? מילה אחת היא אֲפֵר: "וַיִּתְחַפֵּשׂ בָּאֲפֵר עַל עֵינָיו" (מלכים א כ, לח), וממנה יש לנו המילים איפור ולהתאפר. המילה השנייה היא מסווה: "וַיִּתֵּן עַל פָּנָיו מַסְוֶה" (שמות לד, לג). מַסֵּכִית ברשימת מונחי רפואה שאישרה האקדמיה בשנת תשע"ד (2014) הוצע לייחד למסכה הרפואית את המונח מַסֵּכִית – שהרי המסכה הרגילה מסתירה בעיקר את העיניים, ואילו המסכה הרפואית מסתירה רק את הפה ואת האף.

מסכה – עוטים, לובשים או שמים?

עם התפשטות נגיף הקורונה ובהנחיית משרד הבריאות נאלצים כולנו לכסות את הפה והאף במסכה, ומעתה תוהים רבים – האם עוֹטִים מסכה או חוֹבְשִׁים אותה? ואולי פשוט שָׂמִים? נראה שהפועל המתאים ביותר בהקשר זה הוא עָטָה. להרחבה

מיטיגציה – אִפְחוּת

אִפְחוּת הוא כלל הפעולות שננקטות כדי להפחית ולמתן תוצאות שליליות של אירוע או מצב קשה. בהקשר של התפשטות מחלה האפחות כולל את הפעולות שננקטות כדי להאט ולמתן את התפשטות המחלה. תכליתן של פעולות אלו הוא לשפר את הסיכוי לתת מענה לחולים וכן "למשוך זמן" בתקווה שיימצא חיסון וישתפר הידע על אודות המחלה ודרכי ריפויה. המונח אִפְחוּת תמורת מִיטִיגַצְיָה (mitigation) נקבע ברשימת מונחי חירום שאושרה באקדמיה בשנת תשס"ז (2007).

לשטח את העקומה או להשטיח אותה?

בימי הקורונה למדנו שהמטרה העיקרית היא 'לשטח את העקומה' או 'להשטיח את העקומה'. נשאלנו מה נכון יותר. תשובתנו: שני שימושי הלשון האלה מחודשים, ונראה שאין עדיפות לפועל אחד ממשנהו. כך גם בשמות הפעולה: 'שיטוח העקומה' או 'השטחת העקומה'. להרחבה

גידול אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיָּאלִי – גידול מַעֲרִיכִי

המומחים מסבירים שמחלות מידבקות מתפשטות באופן אֶקְסְפּוֹנֶנְצִיָּאלִי. המילה הלועזית הקשה להגייה הזאת זכתה בחלופה עברית פשוטה: מַעֲרִיכִי. הינה הסבר למושג העומד מאחורי שתי המילים הללו: אֶקְסְפּוֹנֵנְט, ובעברית מַעֲרִיךְ, הוא מונח מתמטי הקשור להעלאה בחֶזקה: הוא המספר המציין את מספר הפעמים שיש להכפיל את המספר בעצמו. לדוגמה המספר 3 הוא המעריך בתרגיל 23. כאשר מעלים מספר בחזקה, בכל פעם המספר שהתקבל בהכפלה הקודמת מוכפל בעצמו – וכך בכל הכפלה והכפלה נוצר מספר גדול בהרבה מקודמו. אם כן בצירוף "גידול מעריכי" הכוונה היא לגידול מהיר מאוד.

בידוד, הֶסְגֵּר, סֶגֶר, עוצר

המילה הֶסְגֵּר נקבעה כחלופה למונח הלועזי קרנטינה – השמת אנשים או בעלי חיים החשודים כנשאים של מחלות בהפרדה ובבידוד עד לבירור מצבם. המונח מבוסס על הפועל הִסְגִּיר המשמש בספר ויקרא בנוגע למצורעים: הכוהן בודק את הנגע החשוד בעורו של האדם, ולפי תנאים שהתורה קובעת הוא מסגיר אותו לשבעה ימים (כלומר על האדם להסתגר בביתו); ביום השביעי נעשית בדיקה נוספת ואם אין שינוי בנגע הכהן מסגיר אותו לשבעה ימים נוספים (בסך הכול 14 יום, כמו בימינו): "וְאִם בַּהֶרֶת לְבָנָה הִוא בְּעוֹר בְּשָׂרוֹ וְעָמֹק אֵין מַרְאֶהָ מִן הָעוֹר וּשְׂעָרָה לֹא הָפַךְ לָבָן וְהִסְגִּיר הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע שִׁבְעַת יָמִים. וְרָאָהוּ הַכֹּהֵן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי וְהִנֵּה הַנֶּגַע עָמַד בְּעֵינָיו לֹא פָשָׂה הַנֶּגַע בָּעוֹר וְהִסְגִּירוֹ הַכֹּהֵן שִׁבְעַת יָמִים שֵׁנִית" (ויקרא יג ד, ה). המילה בידוד (באנגלית isolation) משמשת בתחום הבריאות לציון הפרדת אדם החולה במחלה זיהומית מסביבתו למניעה הדבקה (או לחלופין הפרדת אדם שאסור שיידבק במחלה זיהומית מסביבתו המסכנת אותו). בהקשר של המגפה כיום משתמשים במילה 'בידוד' גם במשמעות של 'הֶסגר'. כך למשל מתבקשים אנשים ששהו ליד חולים מאומתים להיות ב"בידוד ביתי". למילה סֶגֶר כמה שימושים בעברית בת ימינו. אחד מהם נוצר ככל הנראה במערכת הביטחון: סגירת יישוב או אזור ואיסור על תושביו לצאת ממנו, כדי לאפשר לכוחות הביטחון לערוך חיפושים ולעצור חשודים. נראה שלאחרונה עולה האפשרות להרחיב את השימוש במילה גם להקשרים שאינם ביטחוניים אלא קשורים לבריאות הציבור. המילה עוצר נתייחדה לציון איסור מוחלט ליציאה מן הבתים בעיתות מלחמה וחירום.

שנהיה בריאים!

[post_title] => העברית ונגיף קורונה [post_excerpt] => הנגיף קורונה מעלה בקרב הציבור לא רק שאלות בריאות אלא גם שאלות לשון. ריכזנו מבחר מן השאלות והתשובות לטובת המתעניינים. שנהיה בריאים! [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%95%d7%94%d7%a0%d7%92%d7%99%d7%a3-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-11-16 14:28:16 [post_modified_gmt] => 2020-11-16 12:28:16 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=39739 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הנגיף קורונה מעלה בקרב הציבור לא רק שאלות בריאות אלא גם שאלות לשון. ריכזנו מבחר מן השאלות והתשובות לטובת המתעניינים. שנהיה בריאים! המשך קריאה >>
אבני שפה

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת, אֶבֶן נֶגֶף, אֶבֶן בֹּחַן, כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין

WP_Post Object
(
    [ID] => 5299
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2014-02-23 12:07:06
    [post_date_gmt] => 2014-02-23 10:07:06
    [post_content] => 

אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת

אבן שואבת היא מגנט או אבן בעלת תכונות מגנטיות. בתלמוד הבבלי (סוטה מז ע"א ועוד) נחלקו חכמים מה היה חטאו החמור של גֵּיחֲזִי נער אלישע שבגללו לא ניתנה לו הזדמנות לעשות תשובה.  לפי אחת הדעות "אבן שואבת תָּלָה לו לחטאת ירבעם והעמידו בין שמים לארץ" – כלומר גיחזי תלה אבן מגנטית מעל עֶגלי הזהב שעשה ירבעם מלך ישראל, וכך גרם להם לרחף באוויר ועודד אנשים להאמין בהם. בהשאלה 'אבן שואבת' היא מוקד משיכה ומרכז ההתעניינות. למשל: 'שמורת הטבע הקטנה היא אבן שואבת לחובבי הציפורים'.

אֶבֶן נֶגֶף

אבן נגף היא אבן שההולך נתקל בה בדרכו, ובהשאלה מכשול והפרעה בדרך אל המטרה. למשל: 'ההדלפות החוזרות ונשנות היו אבן נגף בהתקדמות המשא ומתן'. מקור הצירוף בספר ישעיהו: "וְהָיָה לְמִקְדָּשׁ וּלְאֶבֶן נֶגֶף וּלְצוּר מִכְשׁוֹל לִשְׁנֵי בָתֵּי יִשְׂרָאֵל" (ח, יד). המילה נֶגֶף קשורה אל הפועל נִגַּף (הוכה, נחל תבוסה) ואל המילה מַגֵּפָה.

אֶבֶן בֹּחַן

אבן בוחן היא אבן המשמשת לבדיקת טיבן של מתכות על ידי שפשופן בה. השימוש בצירוף במשמעות זו מוכר לפחות מן המאה השמונֶה־עשרה. בהשאלה 'אבן בוחן' היא אמת מידה מרכזית להערכה של דבר, למשל: 'ההתמודדות עם המשבר הנוכחי תהיה אבן הבוחן של ההנהלה'. מקור הצירוף 'אבן בוחן' בתנ"ך, אך שם כנראה במשמעות שונה: "הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן, אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד..." (ישעיהו כח, טז). יש הקושרים את המילה בֹּחַן שבפסוק זה למילה המקראית בַּחַן שפירושה מבצר, ולפי זה 'אבן בוחן' היא אבן מבצר חזקה. לדעת אחרים הכוונה לאבן שנבחנה ונמצאה טובה וראויה; ויש הקושרים זאת למילה מצרית קרובה המציינת אבן שַׁחַם (גרניט).

כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין

דבר המונח כאבן שאין לה הופכין הוא דבר שנזנח ואין איש מתעניין בו. מקור הביטוי בתלמוד הבבלי: "שפעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שכל הסומך יֵהרג וכל הנסמך יֵהרג [...] מה עשה יהודה בן בבא? הלך וישב לו בין שני הרים גדולים [...] וסמך שם חמשה זקנים [...] כיון שהכירו אויביהם בהן אמר להן: בניי, רוצו! אמרו לו: רבי, מה תהא עליך? אמר להן: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכים" (סנהדרין יד ע"א; עבודה זרה ח ע"ב). דימוי קרוב יש במקרא, אך שם סופה של האבן טוב: "אֶבֶן מָאֲסוּ הַבּוֹנִים הָיְתָה לְרֹאשׁ פִּנָּה" (תהלים קיח, כב) – אבן שהבונים לא רצו בה נעשתה בסופו של דבר לאחת מאבני היסוד בבניין. [post_title] => אֶבֶן שׁוֹאֶבֶת, אֶבֶן נֶגֶף, אֶבֶן בֹּחַן, כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִין [post_excerpt] => המילה אבן היא מן המילים היסודיות בלשון, ולא פלא שהיא עומדת במרכזם של מטבעות לשון רבים, ובהם גם ארבעת המטבעות המבוארים כאן. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%a9%d7%a4%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-18 16:48:41 [post_modified_gmt] => 2021-05-18 13:48:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5299 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילה אבן היא מן המילים היסודיות בלשון, ולא פלא שהיא עומדת במרכזם של מטבעות לשון רבים, ובהם גם ארבעת המטבעות המבוארים כאן. המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מַגֵּפָה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


מַגֵּפָה
לרשימה המלאה
דמוגרפיה (תשמ"ז, 1987)
ביולוגיה (תשס"ט, 2009)
המונח epidemic לא היה במילון המקורי
חלופות תקניות : מַגֵּפָה עוֹלָמִית