הדף בטעינה

על המילה מִפֶּה אֶל פֶּה

במילון

 (ללא ניקוד: מפה אל פה)

הגדרה

  • (מלא) מקָצה אל קָצה
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה

WP_Post Object
(
    [ID] => 65545
    [post_author] => 42
    [post_date] => 2022-09-21 14:51:12
    [post_date_gmt] => 2022-09-21 11:51:12
    [post_content] => בסיקורים של הופעות גדולות או כנסים המוניים אומרים לעיתים קרובות שהמקום היה מלא מפה אל פה.

צורת הביטוי בימינו דומה מאוד לכתוב בספר עזרא, השייך לספרות המקראית המאוחרת של ימי הבית השני: "הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לְרִשְׁתָּהּ אֶרֶץ נִדָּה הִיא בְּנִדַּת עַמֵּי הָאֲרָצוֹת, בְּתוֹעֲבֹתֵיהֶם אֲשֶׁר מִלְאוּהָ מִפֶּה אֶל פֶּה בְּטֻמְאָתָם" (עזרא ט, יא).

ואולם כבר בספר מלכים מימי הבית הראשון אנו מוצאים ביטוי דומה מאוד: נִמלא/מילֵא פה לפה. על יהוא מלך ישראל נאמר: "וַיִּשְׁלַח יֵהוּא בְּכָל יִשְׂרָאֵל וַיָּבֹאוּ כָּל עֹבְדֵי הַבַּעַל וְלֹא נִשְׁאַר אִישׁ אֲשֶׁר לֹא בָא, וַיָּבֹאוּ בֵּית הַבַּעַל וַיִּמָּלֵא בֵית הַבַּעַל פֶּה לָפֶה" (מלכים ב י, כא), ועל חטאי מנשה מלך יהודה נאמר: "וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם פֶּה לָפֶה לְבַד מֵחַטָּאתוֹ אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת יְהוּדָה לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי ה'" (מלכים ב כא, טז).

מה ההיגיון הלשוני העומד ביסוד הביטויים 'מילא מפה אל פה' או 'נִמלא / מילא פה לָפה'?

כדי להבין זאת נזכיר כי בעברית – כמו בלשונות אחרות – שמות איברי הגוף משמשים בהשאלה לציון חפצים, חלקי כלים או רהיטים, מקומות ותצורות נוף; למשל: 'רגלי השולחן', 'ראש ההר', 'שפת הנחל' ועוד ועוד. שם האיבר פֶּה רגיל אף הוא בשימוש מושאל בלשוננו, לרוב בצורת הנסמך פִּי־: 'פי הבאר', 'פי התהום', 'פי המערה'. בצירופים אלו ודומיהם פֶּה משמעו 'פֶּתַח'.[1] גם בביטוי 'מפה אל פה' ההשערה הסבירה והרווחת היא שהכוונה לפתח, ומשמעות הביטוי היא אפוא 'מן הפתח האחד ועד לפתח השני'. ואומנם, בגרסה המוקדמת של הביטוי מספר מלכים מדובר על מקומות שיש להם פתחים – דַּלתות בית הבעל בסיפורו של יהוא ושערי ירושלים בתיאור חטאות מנשה (התרגום הארמי לפסוק במלכים ב פרק י הוא "וְאִתְמְלֵי בֵית בְּעָלָא סִפָּא בְּסִפָּא" – כלומר 'מסף אל סף', ובפרק כא התרגום דומה).

בגרסה המאוחרת יותר מספר עזרא כבר קיבל הביטוי את ההוראה הכללית 'מקצה אל קצה', 'עד גדותיו' וכדומה, שהרי הביטוי נאמר על מילוי הארץ בחטאים ובטומאה.

בימינו צורת הביטוי קרובה יותר לזו של ספר עזרא – 'מלא מפה אל פה' או 'מלא מפה לפה', אך שימושו דומה יותר לזה של סיפור יהוא בספר מלכים – לתיאור מקומות (אולם, אצטדיון ועוד) ההומים מאדם.

 

הערה: לפי הדעה המקובלת אין שום קשר בין הביטויים הללו ובין הכתוב "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ" (במדבר יב, ח), המציין דיבור ישיר פנים אל פנים בלא תיווך – שהרי בביטוי זה לא יצאה המילה 'פֶּה' מכלל הוראתה הראשונית 'איבר הדיבור'. וכמובן אין קשר גם למה שנוהגים לומר לילדים: 'לא אוכלים / שותים / מעבירים מפה לפה'.

____________________________________

[1] ייתכן שזו הוראת המילה 'פֶּה' גם בכתוב "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" (משלי כב, ו): 'בפתח דרכו', כלומר בעודו צעיר ביותר. להרחבה.

[post_title] => מָלֵא מִפֶּה אֶל פֶּה [post_excerpt] => מה ההיגיון הלשוני העומד ביסוד הביטויים 'מילא מפה אל פה' או 'נִמלא / מילא פה לָפה'? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d6%b8%d7%9c%d6%b5%d7%90-%d7%9e%d6%b4%d7%a4%d6%bc%d6%b6%d7%94-%d7%90%d6%b6%d7%9c-%d7%a4%d6%bc%d6%b6%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-06 10:37:25 [post_modified_gmt] => 2022-10-06 07:37:25 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=65545 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה ההיגיון הלשוני העומד ביסוד הביטויים 'מילא מפה אל פה' או 'נִמלא / מילא פה לָפה'?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>