הדף בטעינה

על המילה מִלָּה

במילון

 (ללא ניקוד: מילה)
מיןנקבה
שורשמלל
נטייהמילים (בספרות גם מילות), מילות־ (בספרות גם מילֵי־)

הגדרה

  • יחידת דיבור הניתנת להיכתב בין רווחים
  • (בהרחבה) הבטחה (עממי)
  • [רבים: מילות] (בדקדוק) חלק דיבור שאין לו קטגוריה של זמן, מין ומספר, כגון מילת חיבור (ו־, גם), מילת יחס (על, ב־), מילת קריאה (הוי, הידד), מילת שאלה (מה, מתי)

צירופים

לכל הצירופים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

טקסט: מילה בסלע והכיתוב מטבע לשון בכל יום

מִלָּה בְּסֶלַע

בלשוננו היום מקובל ש'מילה' היא יחידת הלשון העצמאית הקטנה ביותר. מובן זה של 'מילה' מוכר בעברית למן ימי הביניים, אך קודם לכן – בתנ"ך ובספרות חז"ל – 'מילה' שימשה במשמע 'דיבור', 'דברים שנאמרים'. למשל: "שִׁמְעוּ…
המשך קריאה >>

שָׁנִים, נָשִׁים, מִלִּים – בנסמך

WP_Post Object
(
    [ID] => 112
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-06-13 14:20:29
    [post_date_gmt] => 2010-06-13 11:20:29
    [post_content] => בכמה שמות עצם ממין נקבה בעלי סיומת ־ִים ברבים – משמשות שתי צורות נסמך:

כנגד צורת הרבים שָׁנִים יש בנסמך גם שְׁנֵי וגם שְׁנוֹת. שתי הצורות מתועדות כבר במקרא: "שְׁנֵי חיי שרה" (בראשית כג, א), "שְׁנוֹת דור ודור" (דברים לב, ז).

צורת הנסמך של נָשִׁים במקרא היא נְשֵׁי, כגון "נְשֵׁי למך" (בראשית ד, כג). צורה זו היא הרווחת גם בספרות חז"ל ובספרות שלאחריה, ואילו צורת הנסמך נְשׁוֹת נדירה מאוד.

לעומת שנים ונשים – שבהן יש צורת רבים אחת ושתי צורות נסמך – בנטיית המילה מִלָּה יש שתי צורות רבים: במקרא מִלִּים, ונטייתה מִלַּי, מִלֶּיךָ, מִלֵּיהֶם (לא מִלּוֹתַי וכדומה) ומכאן צורת הנסמך מִלֵּי; בלשון חז"ל ובלשון ימי הביניים מופיעה גם צורת הרבים מִלּוֹת, ומכאן הנסמך מִלּוֹת־.

נראה שבלשון ימינו מעדיפים הדוברים את צורות הנסמך בסיומת ־וֹת: שְׁנוֹת חיים, נְשׁוֹת השוטרים, מִלּוֹת סיום. אבל כמובן אפשר להשתמש גם בצורות שְׁנֵי־, נְשֵׁי־ מִלֵּי־.
    [post_title] => שָׁנִים, נָשִׁים, מִלִּים - בנסמך
    [post_excerpt] => נראה שבלשון ימינו מעדיפים הדוברים את צורות הנסמך בסיומת ־וֹת: שְׁנוֹת חיים, נְשׁוֹת השוטרים, מִלּוֹת סיום. אבל כמובן אפשר להשתמש גם בצורות שְׁנֵי־, נְשֵׁי־ מִלֵּי־.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%81%d6%b8%d7%a0%d6%b4%d7%99%d7%9d-%d7%a0%d6%b8%d7%a9%d6%b4%d7%81%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d6%b4%d7%9c%d6%bc%d6%b4%d7%99%d7%9d
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-07-02 12:12:08
    [post_modified_gmt] => 2020-07-02 09:12:08
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=112
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

נראה שבלשון ימינו מעדיפים הדוברים את צורות הנסמך בסיומת ־וֹת: שְׁנוֹת חיים, נְשׁוֹת השוטרים, מִלּוֹת סיום. אבל כמובן אפשר להשתמש גם בצורות שְׁנֵי־, נְשֵׁי־ מִלֵּי־.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך אוגוסט 1994

למד לשונך 6

WP_Post Object
(
    [ID] => 6766
    [post_author] => 15
    [post_date] => 1994-08-14 15:18:30
    [post_date_gmt] => 1994-08-14 12:18:30
    [post_content] => הערת עדכון: מִשָּׁק, מִנְשָׁק > גם מִמְשָׁק (תשע"ה, 2015).
    [post_title] => למד לשונך 6
    [post_excerpt] => על המונחים טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית, מִשָּׁק ומִנְשָׁק, דִּמּוּת, תַּדְמִית; על הכתיב המלא של המילים מִלָּה ומִלִּית ועל כתיבן של מילים דוגמת פִיזִיקָה ומוּזֵאוֹן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-6
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-26 23:50:26
    [post_modified_gmt] => 2020-08-26 20:50:26
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6766
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

על המונחים טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית, תַּעֲשִׂיָּה עִלִּית, מִשָּׁק ומִנְשָׁק, דִּמּוּת, תַּדְמִית; על הכתיב המלא של המילים מִלָּה ומִלִּית ועל כתיבן של מילים דוגמת פִיזִיקָה ומוּזֵאוֹן.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך מִלָּה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>