הדף בטעינה

על המילה כָּרִיךְ

בתשובות באתר

מדברים ביציאת מצרים

WP_Post Object
(
    [ID] => 50099
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2021-03-21 14:51:09
    [post_date_gmt] => 2021-03-21 12:51:09
    [post_content] => בכל דור ודור אנו יושבים לשולחן הסדר וקוראים בהגדה, ומִשָּׁנָה לשנה כבר זוכרים בעל פה את הפסוקים, את המדרשים, וכמובן את השירים. אין פלא אפוא כי סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה: דיינו, עבודת פרך, חושך מצרים, ליל שימורים, בל יירָאה, דור המדבר, שאלת תם, בכבודו ובעצמו, כל המרבה הרי זה משובח ועוד. הינה סיפוריהם של מילים וביטויים נוספים:

כריך כשר לפסח

המילה כָּרִיךְ נוצרה בעברית החדשה, אך ההשראה לה הייתה ה'כורך' של הלל הזקן, כמתואר בהגדה של פסח: "כן עשה הלל בזמן שבית המקדש היה קיים: היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל ביחד". שמות אחרים שהוצעו בעבר למאכל הזה הם כורך, כרוכית, כריכה, כורכייה ואף הִללית – גם הם בהשראת מעשהו של הלל. הסנדוויץ' האנגלי אף הוא מקורו בשם אדם: הלורד מסנדוויץ' שהיה מהמר כפייתי ואכל כריכים כדי שלא לחדול מהימוריו.

איזו החמצה!

החמץ – האסור בפסח באכילה ואף בהימצאות – הוא העומד בבסיסם של הפועל החמיץ ושם הפעולה החמצה הרגילים כל כך בלשוננו. על הכתוב "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַמַּצּוֹת כִּי בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה הוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתֵיכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (שמות יב, ז) דרש ר' יאשיה במכילתא דרבי ישמעאל: "אל תקרא כן, אלא 'ושמרתם את המצוות' – כדרך שאין מחמיצין את המצה, כך אין מחמיצין את המצווה, אלא אם באה מצווה לידך עשה אותה מיד". כוונת הדרשה היא שגם את המצווה אין להשאיר בצד, כביכול כדי שתחמיץ, כלומר תתפח ותיעשה חמץ. בעקבות דרשה זו התפתח השימוש המוכר לנו כיום בפועל 'החמיץ' לציון דבר שלא נעשה בזמנו, הזדמנות שהייתה ואבדה.

מה נשתנה?

בלשון חכמים נשתנתה צורתו של הבניין המקראי התפעל אל נתפעל (כנראה בהשפעת התחילית נו"ן של בניין נפעל), ומכאן השאלה במסכת פסחים ובהגדה של פסח "מה נשתנה?"' (ולא "מה השתנה?"). בעברית בת ימינו צורות נתפעל משמשות בעיקר בלשון הכתובה והרשמית: 'נתבקשנו לסייע', 'נתגלו כשלים במערכת', וכן בביטויים נוספים שירשנו מלשון חכמים, כגון 'נתפרדה החבילה', 'נתכרכמו פניו'. לעומת זאת בלשון העגה אין לצורות האלה כל דריסת רגל, ולא סביר שמישהו יאמר, למשל, "נתחרבשנו", "נתחרפנתי" או "נשתפנתם"...

כל דכפין

ההגדה של פסח כתובה ברובה הגדול בעברית. אף על פי כן היא מזוהה אצל רבים עם הלשון הארמית, אולי בגלל המסגרת שלה – הקטע הפותח של המגיד 'הא לחמנא עניא' והפיוט המסיים של ההגדה כולה 'חד גדיא'. בקטע 'הא לחמא עניא' ("זה לחם העוני") יש קריאה: "כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכֹל, כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח" – 'כל (מי) שרעב יבוא ויאכל, כל (מי) שצריך יבוא ויפסח' [במשמעות 'יעשה את קורבן הפסח']. הצורה 'כפין' קשורה למילה כָּפָן – 'רָעָב', המוכרת מספר איוב. בעברית בת ימינו קיבלה הקריאה 'כל דכפין' את ההוראה הכללית יותר 'כל מי שצריך', 'כל מי שרוצה', בדומה לביטוי אחר שירשנו מן השפה הארמית: לְכָל מַאן דְּבָעֵי – 'לכל מי שרוצה', 'לכל המעוניין'.

מָנוי ומינוי

מָנוי הוא מי שנמנֶה על דבר, כלומר משתתף בו. המקור לכך בדברי משנה: "הפסח אינו נאכל… אלא למנויו" (זבחים ה, ח). כאן המנויים הם האנשים שנמנו (נספרו) מראש לקבוצה משותפת לצורך הקרבת טלה אחד לקורבן הפסח. את המָנוי הזה של קורבן הפסח לקח אליעזר בן־יהודה אל העברית החדשה, כמוגדר במילונו: "מָנוי – מי ששלם סכום קצוב בעד ספר או עתון". לשם הפעולה קבעה האקדמיה ללשון את המילה מינוי – האדם מָנוי על התיאטרון, ויש לו מינוי לתיאטרון.

עומס עד מחלף מסובים

צומת מסובים, כיום מחלף מסובים, מצוי במקום שיש המזהים אותו עם בני ברק הקדומה. הצומת קיבל את שמו מן המסופר בהגדה: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַתת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה". המילה מְסֻבִּין אינה אלא צורה אחרת של מְסִבִּין (מְסִבִּים), כלומר יושבים בהסבה.

אספה וערכה תמר קציר

[post_title] => מדברים ביציאת מצרים [post_excerpt] => סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה. על כמה מהם נספר כאן. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-04-24 09:56:56 [post_modified_gmt] => 2022-04-24 06:56:56 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=50099 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

סיפור יציאת מצרים וההגדה של פסח נתנו את אותותיהם בלשוננו, והביאו אליה מילים וביטויים המשמשים אותנו בכל ימות השנה. על כמה מהם נספר כאן.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור שולחן הסדר: מצה, ביצה חרוסת והגדה והכיתוב: קושיות לשולחן הסדר

קושיות לשולחן הסדר – פתרונות

WP_Post Object
(
    [ID] => 19520
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2017-04-09 15:03:12
    [post_date_gmt] => 2017-04-09 12:03:12
    [post_content] => 

1. לקראת חג הפסח רבים מקרצפים את הארונות במְשׁוּפָה. מהי משופה?

משופה היא כרית לניקוי כלים הידועה בשמות שונים: "ברזלית", "ננס", "צמר פלדה" ועוד. במשופה משפשפים, מקרצפים ומצחצחים. להרחבה

2. איזה צומת (כיום מחלף) קיבל את שמו מצורה דקדוקית מיוחדת בהגדה?

צומת מסובים (כיום מחלף מסובים) קיבל את שמו מן המסופר בהגדה: "מַעֲשֶׂה בְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְרַבִּי יְהוֹשֻעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה וְרַבְּי עֲקִיבָא וְרַבִּי טַרְפוֹן שֶהָיוּ מְסֻבִּין בִּבְנֵי בְרַק וְהָיוּ מְסַפְּרִים בִּיצִיאַתת מִצְרַיִם כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה". מְסֻבִּין – צורה אחרת של מְסִבִּין (מְסִבִּים), כלומר יושבים בהסבה.

3. 10 המכות, 10 הדיברות – איך אומרים במילים?

עשר המכות (מכה – נקבה), עשרת הדיברות (דיבר – זכר).

4. שלוש רגלים או שלושה רגלים?

שני הצירופים טובים ותקניים: 'שלוש רגלים' על פי הכתוב בתורה "שָׁלֹשׁ רְגָלִים תָּחֹג לִי בַּשָּׁנָה" ו'שלושה רגלים' על פי ספרות חז"ל. בתורה 'שלוש רגלים' הן 'שלוש פעמים', ואילו אצל חז"ל המילה רֶגֶל מציינת את החג עצמו, ובמשמעות זו מינה זכר. להרחבה

5. "וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה" – מה הן ערי מסכנות?

ערי מסכנות הן ערי אוצרות, מחסנים. המילה מסכנות היא ככל הנראה המילה האכדית maškantum שמשמעה מחסן, בית אוצר (מן הפועל šakānum 'הניח במקום').

6. דרור, חופש, חופשה, חירות – איזו מן המילים נזכרת בהגדה?

מכל המילים האלה רק המילה חירות נזכרת בהגדה: "הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת". המילה חירות נשאלה ללשוננו מן הארמית בתקופת חז"ל. שורש המילה הוא חר"ר, ומכאן גם 'בן חורין' (חֹר פירושו 'אציל', 'אדם חופשי'). גם הפועל שִׁחְרֵר גזור מן השורש חר"ר.

7. מה הקשר בין הלל הזקן ללורד סנדוויץ'?

סנדוויץ' – על שם הלורד מסנדוויץ' שהיה מהמר כפייתי ואכל כריכים כדי שלא לחדול מהימוריו. בהגדה של פסח מסופר איך הלל הזקן קיים את מצוות האכילה: "היה כורך פסח מצה ומרור ואוכל ביחד" – ומכאן כָּרִיךְ.

8. מותניים – זכר או נקבה? ואיך זה קשור לסיפור יציאת מצרים?

מותניים – זכר, כמו שאנו מוצאים בציווי אכילת הפסח בסיפור יציאת מצרים: "וְכָכָה תֹּאכְלוּ אֹתוֹ מָתְנֵיכֶם חֲגֻרִים נַעֲלֵיכֶם בְּרַגְלֵיכֶם וּמַקֶּלְכֶם בְּיֶדְכֶם וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן פֶּסַח הוּא לַה'"

9. "וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא... וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד" – מדוע לא כתוב "ותשם בה את התינוק"?

המילה תִּינוֹק – מן השורש ינ"ק – מקורה בלשון חז"ל, והיא מקבילה למילה המקראית יֶלֶד. לכן אפשר למצוא במקרא שגם תינוק קטן כמו משה בתיבה נקרא ילד (ואף נַעַר), ולעומת זאת בספרות חז"ל גם פעוֹט או ילד נקרא תינוק, כגון 'תינוקות של בית רבן' – הילדים הרכים הלומדים תורה.

10. מהו טַפְסָר בהגדה ומהו טפסר בימינו?

טַפְסָר או טִפְסָר הוא תואר פקידות אשורי אשר ציין את ראש הסופרים. הטפסר נזכר בתנ"ך פעמיים – בספר ירמיהו ובספר נחום. בהגדה של פסח "טפסרים" הוא כינוי למלאכים: "טַפְסְרָיו יֹאמְרוּ לוֹ לְךָ וּלְךָ". בימינו המילה טַפְסָר משמשת לציון הדרגות הבכירות בשירות הכבאות וההצלה.

11. הגאלת כלים או הגעלת כלים?

הגעלת כלים. בספרות חז"ל השורש גע"ל מציין טיהור וניקיון. יש הסוברים שמדובר באותו השורש המוכר מן המקרא במשמע מיאוס, כגון "הֲמָאֹס מָאַסְתָּ אֶת יְהוּדָה אִם בְּצִיּוֹן גָּעֲלָה נַפְשֶׁךָ" (ירמיהו). לפי דעה זו נולד משמע הטיהור ממשמע המיאוס: סילוק הדבר המאוס (כמו הקשר בין חֵטְא ובין הפועל חִטֵּא – 'ניקה', 'טיהר').

12. "הכהה את שיניו" או "הקהה את שיניו"?

הקהה את שיניו – מן קֵהֶה 'ההפך מחד' (כמו זווית קהה, קהות חושים).

13. למה אומרים "את פתח לו" ולא "אתה פתח לו"?

בספרות חז"ל רגיל כינוי הנוכח אַתְּ במקום אַתָּה על דרך הארמית. גם בתנ"ך מצוי מעט הכינוי הזה, למשל: "וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג" (במדבר יא, טו).

14. מה פירוש המשפט "מלמד שהיו ישראל מצוינים שם"?

מלמד שהיו ישראל מצוינים שם [במצרים]" – מסומנים, נבדלים. המשמעות היסודית של צִיּוּן היא סימן, כגון 'נקודת ציון', 'ציון דרך'. משמעות זו מקורה בתנ"ך, כגון בירמיהו: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים, שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים".

15. "כְּמָה שנאמר" או "כְּמוֹ שנאמר"?

בהגדות רבות, ובייחוד בהגדות אשכנזיות, בא לפני ציטוטי הפסוקים הביטוי "כְּמָה שנאמר" – לעומת "כְּמוֹ שנאמר"' בהגדות אחרות. שני הביטויים טובים וזהים במשמעם. הביטוי "כְּמָה ש" הוא על דרך הארמית ותיעודו קדום יותר. להרחבה

16. מצה זוּ או מצה זוֹ?

כינוי הרמז הרגיל לנקבה הוא זוֹ בחולם, אך במסורת אשכנז הכינוי הוא זוּ בשורוק. ההגייה הזאת מוכרת מן ההגדה של פסח ("מצה זוּ") ומנוסח הקידושין ("בטבעת זוּ"). רוב מתקני הלשון ממליצים להגות זוֹ בחולם: ילדה זוֹ, מצה זוֹ, לא זוֹ אף זוֹ. אך מי שמסורת אבותיו היא זוּ בשורוק יכול כמובן לדבוק בה, ודאי בהקשר המסורתי של קריאת ההגדה. להרחבה

17. "על שׁוּם מה" – מה פירוש המילה שום כאן?

בספרות חז"ל המילה שׁוּם היא צורה אחרת של המילה שֵׁם. כלומר הפירוש המילולי של "על שום מה" הוא "על שם מה". יש הרואים בצורה שׁוּם השפעה ארמית ויש הסוברים כי התנועה השתנתה מ־e ל־u בהשפעת העיצור השפתי מ"ם. ואולי השפיעו שני הגורמים.  

חזרה לחידון

גרסה להדפסה

פתרונות להדפסה

[post_title] => קושיות לשולחן הסדר – פתרונות [post_excerpt] => מה הקשר בין הלל הזקן ללורד סנדוויץ'? מצה זוּ או מצה זוֹ? מה הן ערי מסכנות? מוזמנים לפתור את הקושיות לשולחן הסדר.

[post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a7%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%97%d7%9f-%d7%94%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%a4%d7%aa%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-05-23 16:45:12 [post_modified_gmt] => 2019-05-23 13:45:12 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=19520 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה הקשר בין הלל הזקן ללורד סנדוויץ'? מצה זוּ או מצה זוֹ? מה הן ערי מסכנות? מוזמנים לפתור את הקושיות לשולחן הסדר.


המשך קריאה >> המשך קריאה >>