הדף בטעינה

על המילה כַּלְבָן

במילון

 (ללא ניקוד: כלבן)
שורשכלב
נטייהכַּלְבָנִית

הגדרה

  • מטַפל בכלבים ומפעיל אותם
  • מכאן: כַּלְבָנוּת
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

משקל פַּעְלָן ונספחיו

WP_Post Object
(
    [ID] => 34526
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-04-04 14:25:59
    [post_date_gmt] => 2019-04-04 11:25:59
    [post_content] => על פי החלטת האקדמיה משנת תשל"ט (1979), דרך המלך בניקוד משקל פַּעְלָן היא בלא דגש קל בל' הפועל, כגון צַרְכָן, חַנְפָן, שַׁדְכָן (בכמה שמות בא דגש בע' הפועל, כגון חַבְּלָן, קַבְּלָן). נשאלה השאלה כיצד ינוקדו השמות כלבן, קרתן ורפתן, הבאים בדגש במקצת המילונים. שאלה זו נוגעת לדרך גזירתם: אם נראה בהם שמות השקולים במשקל פַּעְלָן ("גזירה מסורגת"), תהיה ל' הפועל בהם רפה; ואם נראה בהם שמות הגזורים במישרין משמות עצם (כֶּלֶב, קֶרֶת, רֶפֶת בסיומת ־ָן – דוגמת חֻצְפָּן והַרְפַּתְקָן; "גזירה קווית"), תבוא בהם ל' הפועל בדגש (כַּלְבָּן על דרך כַּלְבִּי).

ההכרעה בין שתי דרכי הגזירה היא הכרעה מורכבת, והיא נוגעת לתפיסת השורש והמשקל. שמות כגון רַקְדָן, שַׂחְקָן – מקובל לראות בהם שמות השקולים במשקל פַּעְלָן, שכן הם אינם קשורים במובהק לשם עצם מסוים אלא להוראת השורש (או לאחת מהוראותיו), ושורשם בא גם בצורות פועליות (רָקַד, שִׂחֵק). נבדלים מהם השמות כַּלְבָּן ורַפְתָּן, שכן הם קשורים במובהק לשמות העצם כֶּלֶב ורֶפֶת ולא להוראה כללית של שורשם (הכלבן אינו "מְכַלֵּב" והרפתן אינו "רוֹפֵת").

נשאלת השאלה אם התפיסה התאורטית השואפת לחלוקה ברורה בין גזירה בדרך של שורש ומשקל ובין גזירה בדרך של בסיס וסיומת – עומדת גם במבחן המציאות הלשונית. אם השמות סַפְרָן ודַגְלָן גזורים מישרין מסֵפֶר ומדֶּגֶל, מדוע בא בהם פתח ולא חיריק (כבנטיית סֵפֶר ודֶגֶל)? וכיצד נסביר את תצורת השם קַלְפָן (שאילו נגזר במישרין משם העצם קְלָף, הייתה צורתו קְלָפָן), את תצורת בַּמַּאי (שאילו נגזר במישרין מבָּמָה, היה מנוקד בָּמַאי) ואת השם הַגַּאי (האומנם גזור הוא במישרין מהֶגֶה)? נראה שהבחנה "גורפת" בין שתי דרכי התצורה אינה אפשרית.

בבוא האקדמיה להכריע בשאלת ניקודם של 'כלבן', 'קרתן' ו'רפתן', היא העדיפה את הניקוד בלא דגש, כדרך המלך במשקל פַּעְלָן: כַּלְבָן, קַרְתָן, רַפְתָן. החלטה זו תומכת בקיומה של מערכת אחידה, המקילה על הדוברים, שהרי מנקודת מבטו של הדובר אין חשיבות להבחנה בין שתי דרכי הגזירה כי התוצר הוא אחד – מילה בתבנית פַּעְלָן.

בקביעה זו אין כדי לשלול שלילה עקרונית יצירה של שמות בסיומת ־ָן משמות סגוליים: השם דַּעְתָּן גזור מן השם דַּעַת שכן שורשו יד"ע ולא דע"ת, ולכן בא בו דגש בל' הפועל. גם השם גִּזְעָן נראה גזור במישרין מגֶּזַע, ומשום כך בא בו חיריק.

היבט אחר בהחלטה נוגע בשאלת ההגייה הרוֹוחת בציבור: מאחר שרוֹוחות למדיי הצורות הדגושות כַּלְבָּן וחַלְבָּן (שאינו גזור משם סגולי, ואין כל צד זכות מבחינה דקדוקית לדגש שבו), הוחלט שלא לפוסלן ועם זאת לראות בצורות הרפות (כַּלְבָן, חַלְבָן) את דרך המלך.

השם עצבני, הנוהג בדיבור בבי"ת פוצצת, נקבע בדגש.
    [post_title] => משקל פַּעְלָן ונספחיו
    [post_excerpt] => בבוא האקדמיה להכריע בשאלת ניקודם של 'כלבן', 'קרתן' ו'רפתן', היא העדיפה את הניקוד בלא דגש, כדרך המלך במשקל פַּעְלָן: כַּלְבָן, קַרְתָן, רַפְתָן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%a4%d6%bc%d6%b7%d7%a2%d6%b0%d7%9c%d6%b8%d7%9f
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-11-14 11:24:35
    [post_modified_gmt] => 2021-11-14 09:24:35
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=34526
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

בבוא האקדמיה להכריע בשאלת ניקודם של 'כלבן', 'קרתן' ו'רפתן', היא העדיפה את הניקוד בלא דגש, כדרך המלך במשקל פַּעְלָן: כַּלְבָן, קַרְתָן, רַפְתָן. המשך קריאה >>
צורות ותצורות

על ניקוד משקל פַּעְלָן

WP_Post Object
(
    [ID] => 880
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2019-04-03 12:02:23
    [post_date_gmt] => 2019-04-03 09:02:23
    [post_content] => האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן.

וזה הרקע להחלטה:

בעבר, כפי שאפשר לראות במילונים ישנים ובספרי דקדוק, היו שהבחינו בין פעלן שאין בו דגש חזק בע' הפועל, כגון בַּכְיָן, שַׁמְרָן, ובין פעלן בדגש חזק בע' הפועל שקשרו אותו לבניין הדגוש פיעל, כגון בַּדְּרָן, חַיְּכָן, שַׁקְּרָן (על פי בִּדֵּר, חִיֵּךְ, שִׁקֵּר).

האקדמיה ללשון העברית דנה כמה פעמים בניקודו של משקל פַּעְלָן וביקשה להכריע אם יש יסוד להבחנה זו בין שני המשקלים או שמא מוטב לקיים משקל אחד בלבד. לצורך ההכרעה נסקרו ניקודיהם של השמות השייכים למשקל פַּעְלָן – בכתבי יד של ספרות חז"ל, במסורות העדות ובמילונים העבריים. מסקירת מסורות לשון חז"ל התברר כי אין יסוד להבחנה המוצעת: לרוב הניקוד של משקל פַּעְלָן הוא בלא דגש – לא בע' הפועל ולא בל' הפועל – בלא כל קשר לבנייני הפועל שאליהם קשורים השמות (יצוין כי במסורות הארץ־ישראליות של לשון חז"ל משמש תמורת משקל זה משקל פועלן, כגון גּוֹזְלָן, בּוֹיְשָׁן). הוחלט אפוא ללכת בעקבות הרוֹוח במקורות ולקיים משקל אחד בלבד שאינו דגוש – לא בדגש חזק ולא בדגש קל.

שמות מעטים הוצאו מן הכלל הזה: שמות שע' הפועל שלהם היא מאותיות בכ"פ ונשתרשה בהם ההגייה בדגש, כגון קַבְּצָן, וַכְּחָן. חלק משמות אלו דגושים כבר במסורות אחדות של לשון חז"ל, כגון דַּבְּרָן, קַבְּלָן. בשם 'קפדן' לבדו הותרו שתי הגיות: קַפְדָן וגם קַפְּדָן, משום שלשתיהן יסוד מוצק במסורות העדות ובהגייה בת ימינו (בכתבי יד של לשון חז"ל מצינו קוֹפְדָן כאמור לעיל על משקל פועלן). אשר לל' הפועל – מן הקביעה שאין דגש קל הוצא רק שם התואר עַצְבָּנִי.

שמות שלא הוצאו במפורש מן הכלל נהגים אפוא בלא דגש חזק ובלא דגש קל. כך למשל נאמר זַכְיָן (ולא זַכְּיָן), צַרְכָן, צַלְבָן, כַּלְבָן (ולא צַרְכָּן, צַלְבָּן, כַּלְבָּן). אפילו במילה המיושנת 'חלבן' מומלצת ההגייה חַלְבָן (ולא חַלְבָּן).

יש התמהים כיצד ייתכן שבמשקל פַּעְלָן אין דגש קל באות בגדכפ"ת הבאה לאחר שווא נח. ראשית, כאמור, ניקוד זה הוא המסור לנו מן המקורות. ושנית יש לדעת כי הכלל של דגש קל אחרי שווא נח אינו כלל גורף. עוד דוגמאות למקרים שבהם הכלל הזה אינו מתקיים הן משקל פַּעְלוּת, כגון מַלְכוּת סַמְכוּת ועַצְבוּת, וכן מילים כגון קִרְבָה, שִׁכְבָה ושַׁרְבִיט.

נעיר כי אין בהחלטה על ניקוד משקל פַּעְלָן כדי לקבוע מה דרך תצורתן של המילים הנזכרות בכלל – אם נוצרו מלכתחילה בדרך של שורש ומשקל או שיסודן בהוספת סיומת ־ָן לשם עצם (על כך ראו את ההסבר כאן).

נספח: אברהם אבן־שושן ומשקל פעלן

אברהם אבן־שושן נהג במילונו ("מילון חדש" משנות החמישים ו"המילון החדש" משנות השישים) לנקד את המילים ממשקל פעלן הקשורות לבניין פיעל בדגש: וַתְּרָן, סַדְּרָן, פַּזְּרָן, שַׁקְּרָן על פי וִתֵּר, סִדֵּר, פִּזֵּר, שִׁקֵּר וכדומה. בשנותיו האחרונות היה חבר האקדמיה ללשון וחבר בוועדת הדקדוק שלה, וכך אמר בדיון במליאת האקדמיה על משקל פעלן (תשל"ט, 1978):

"אני חבר הוועדה לדקדוק ויצאתי מהחלטותיה נפסד ביותר משום שבמילוני הבאתי את כל השמות בלי יוצא מן הכלל הנגזרים לפי הסברה הלשונית מבניין פיעל כשע' הפועל שלהם מנוקדת בדגש. ואף על פי כן השתכנעתי מן הנימוקים המדעיים וההיסטוריים שהושמעו בדיוני הוועדה שאין אחיזה בלשון למשקל הזה. ישבנו על כך שעות רבות. שוכנעתי כי דרך זו של השמטת הדגש בכל השמות נכונה יותר אף על פי שתחייב אותי (או את המו"ל!) לשנות ערכים רבים במהדורות הבאות של המילון, אם אמנם תאושר קביעה זו".

[post_title] => על ניקוד משקל פַּעְלָן [post_excerpt] => האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%a0%d7%99%d7%a7%d7%95%d7%93-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%a4%d6%b7%d6%bc%d7%a2%d6%b0%d7%9c%d6%b8%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-01-26 14:22:10 [post_modified_gmt] => 2020-01-26 12:22:10 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=880 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

האקדמיה קבעה כי ניקודן הרגיל של מילים במשקל פַּעְלָן הוא בלא דגש חזק באות השנייה ובלא דגש קל (באות בגדכפ"ת) לאחר השווא: סַפְרָן, אַסְפָן. המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 68

למד לשונך 68

WP_Post Object
(
    [ID] => 6970
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2007-01-14 16:18:05
    [post_date_gmt] => 2007-01-14 14:18:05
    [post_content] => ענייני דקדוק
    [post_title] => למד לשונך 68
    [post_excerpt] => ענייני דקדוק: מבחר כללי דקדוק שנקבעו באקדמיה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-68
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 08:36:03
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 05:36:03
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6970
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

ענייני דקדוק: מבחר כללי דקדוק שנקבעו באקדמיה. המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 17

אקדם 17

WP_Post Object
(
    [ID] => 7974
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2001-03-14 16:03:26
    [post_date_gmt] => 2001-03-14 14:03:26
    [post_content] => תוכן העניינים
  • היערכות מחדש של הוועדה למינוח טכנולוגי בחיפה, עמ' 1
  • מסלול חוקרים באקדמיה, עמ' 1
  • ספר המקורות לספרות צפון־אפריקה (המילון ההיסטורי), עמ' 1
  • החלטות בדקדוק, עמ' 2 סֵרָחוֹן, אַבָּהִי, כֹּהַל, פְּתַלְתַּל, מַעֲרָבוֹן, מַעֲרָכוֹן, צַהֲרוֹן, מֶקַח, מִסּוּי, עִתּוּי, עַתִּיקָה, קוֹרוֹת, גֶּרֶב, טַרְשִׁי, שְׁטָרִי, עַכְּבִישִׁים, שִׂפְתוֹנִים, שִׁנְתוֹנִים, צורות מקור מגזרת פ"י ופ"נ, הִתְוַסֵּף, הִקִּיף, הזוגי, נַעֲלַיִם, עֲבוּר
  • החלטות במינוח, עמ' 2 הַמְחָאָה, תַּרְחִישׁ, חַיְשָׁן; מונחי ספרנות
  • מחבר מחפש נוסח מאת ברכה דלמצקי־פישלר, עמ' 3
  • מלשונו של ר' פינחס הכהן מאת שולמית אליצור, עמ' 6
  • שמשון מלצר ז"ל, עמ' 7
  • על משקל פַּעְלָן (המזכירות המדעית), עמ' 7 בין שורש ומשקל לבסיס וצורן; כַּלְבָן, רַפְתָן, קַרְתָן; סַפְרָן, דַּגְלָן, קַלְפָן; בַּמַּאי, הַגַּאי; דַּעְתָּן, גִּזְעָן; חַלְבָן, עַצְבָּנִי
  • הצצה למכון מזי"א: שמות למטבעות הארץ־ישראליים (סמדר ברק), עמ' 8
[post_title] => אקדם 17 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-17 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-12-14 01:23:52 [post_modified_gmt] => 2018-12-13 23:23:52 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7974 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים היערכות מחדש של הוועדה למינוח טכנולוגי בחיפה, עמ' 1 מסלול חוקרים באקדמיה, עמ' 1 ספר המקורות לספרות צפון־אפריקה (המילון ההיסטורי), עמ' 1 החלטות בדקדוק, עמ' 2 סֵרָחוֹן, אַבָּהִי, כֹּהַל, פְּתַלְתַּל, מַעֲרָבוֹן, מַעֲרָכוֹן, צַהֲרוֹן, המשך קריאה >>