הדף בטעינה

על המילה כְּפָר

במילון

 (ללא ניקוד: כפר)
מיןזכר
שורשכפר (ההוראה מסופקת)
נטייהכְּפָרים, כְּפָרי־

הגדרה

  • יישוב חקלָאִי קטן
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של אישה מובילה בעגלה בתים וחומות - העיר והבירה

העיר והבירה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1008
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-05-29 11:42:00
    [post_date_gmt] => 2011-05-29 08:42:00
    [post_content] => 

ירושלים היא עיר הבירה של ישראל. הצירוף עִיר בִּירָה חדש הוא, אך רכיביו עתיקי יומין.

המילה עִיר שכיחה מאוד בתנ"ך, והיא באה בו יותר מאלף פעמים. ביסודה היא מציינת כל יישוב של קבע, גם יישוב קטן מאוד. העיר המקראית הייתה מוקפת חומה בדרך כלל, אך היו גם עָרֵי פְּרָזוֹת – ערים שאין להן חומה. על ירושלים שהייתה עיר בצורה ניבא זכריה כי היא תתפשט לסביבותיה ותפרוץ את גבולות חומותיה: "פְּרָזוֹת תֵּשֵׁב יְרוּשָׁלִַם מֵרֹב אָדָם וּבְהֵמָה בְּתוֹכָהּ" (זכריה ב, ח).

ערים קטנות הסמוכות לעיר הראשית ונתונות למרותה נקראות בָּנוֹת. מכאן הביטוי עיר ואם בישראל (שמואל ב כ, יט) – עיר שהיא כמו אֵם לערים הקטנות שסביבה. במהלך ההיסטוריה קיבל הביטוי משמעות נוספת: עיר שיש בה קהילה יהודית מפוארת – דווקא מחוץ לארץ ישראל. גם המילה מטרופולין, המציינת עיר גדולה, משמעותה 'עיר אֵם' (מיוונית: mētēr – אֵם, polis – עיר). צורת הרבים הרגילה של עִיר היא עָרִים, אבל בתנ"ך אנו מוצאים פעם אחת את הצורה עֲיָרִים כמשחק מילים עם צורת הריבוי של עַיִר: "וַיְהִי לוֹ שְׁלֹשִׁים בָּנִים רֹכְבִים עַל שְׁלֹשִׁים עֲיָרִים (=בעל החיים) וּשְׁלֹשִׁים עֲיָרִים (=עָרִים) לָהֶם, לָהֶם יִקְרְאוּ חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה..." (שופטים י, ד). בספרות חז"ל רגילה הצורה עֲיָרוֹת כריבוי של עִיר, ובעת החדשה נגזרה ממנה המילה עֲיָרָה במשמעות 'עיר קטנה'.

אצל חז"ל עִיר היא יישוב גדול למדי ובו חנויות ומוסדות שונים. העיר הייתה מרכז לכְּפָרִים (ביחיד כְּפָר או כֹּפֶר) – יישובים קטנים מסביבה אשר סיפקו לה מים ותוצרת חקלאית. עיר גדולה ורבת אוכלוסין מכונה אצל חז"ל כְּרַךְ (ברבים כְּרַכִּים), ומילה זו משמשת עד היום בלשון הספרותית.

בעברית של ימינו יש מגוון מונחים רחב לציון צורות התיישבות שונות על פי גודלן ואופיין: עיר, קריה, עיירה, מושבה, מושב, כְּפָר, קיבוץ ועוד. כיום עִיר היא יישוב גדול בעל אופי עִירוֹנִי, ובראשה גוף מנהל המכונה עִירִיָּה – חידוש של בן־יהודה, על פי בַּלַדִיַּה בערבית.

ומן העִיר אל הבִּירָה: המילה בִּירָה מוכרת לנו מן הספרות המקראית המאוחרת ומספרות חז"ל. מקורה במילה האכדית birtu שפירושה 'מבצר' או 'מצודה'. בספר נחמיה נזכרת הַבִּירָה – מצודה שנבנתה בימי שיבת ציון כדי להגן על ירושלים ועל בית המקדש, ובדברי הימים נזכרות הבִּירָנִיּוֹת (צורת הרבים של בִּירָה) שבנו מלכי יהודה יהושפט ויותם. אך הבירה המקראית המפורסמת ביותר היא שושן הבירה הנזכרת במגילת אסתר. על כך כתב חוקר הלשון אבא בנדויד: "בתוך שושן היו שני חלקים: הייתה בה עיר והייתה בה בירה. מצודת המלך וסביבותיה נקראה שושן הבירה, ושאר העיר נקרא העיר שושן. ומרדכי היה בא והולך מן העיר אל הבירה ומן הבירה אל העיר. עיר לחוד ובירה לחוד".

הצירוף עִיר בִּירָה במשמעות capital city נולד כנראה מתוך פירוש מוטעה של 'שושן הבירה', כאילו בִּירָה פירושה 'עיר ראשית', שהרי שושן הייתה העיר הראשית שבה ישב המלך. ואיך נקראה עיר הבירה בימים עברו? בעבר היו ממלכות, ולכן העיר שבה ישב המלך נקראה 'עיר מלוכה' או 'עיר ממלכה'. וכך שורר ר' שלמה אלקבץ בן המאה השש־עשרה על העיר ירושלים בפיוטו הידוע 'לכה דודי':

מִקְדַּשׁ מֶלֶךְ עִיר מְלוּכָה / קוּמִי צְאִי מִתּוֹךְ הַהֲפֵכָה, רַב לָךְ שֶׁבֶת בְּעֵמֶק הַבָּכָא / וְהוּא יַחֲמֹל עָלַיִךְ חֶמְלָה.

כתבה: תמר קציר

קובץ להדפסה [post_title] => העיר והבירה [post_excerpt] => הצירוף עִיר בִּירָה במשמעות capital city נולד כנראה מתוך פירוש מוטעה של 'שושן הבירה'. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a2%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%94%d7%91%d7%99%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-04-10 00:09:36 [post_modified_gmt] => 2020-04-09 21:09:36 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1008 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הצירוף עִיר בִּירָה במשמעות capital city נולד כנראה מתוך פירוש מוטעה של 'שושן הבירה'.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך כְּפָר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>