הדף בטעינה

על המילה חִמֵּשׁ

במילון

 (ללא ניקוד: חימש)
שורשחמשׁ
נטייהחימֵּשָׁה

הגדרה

  • בן הנין
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של משפחת דובים והכיתוב: דברים שלא ידעת על המשפחה שלך

קרובים קרובים

WP_Post Object
(
    [ID] => 14048
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2016-02-09 09:19:36
    [post_date_gmt] => 2016-02-09 07:19:36
    [post_content] => 

מיהו דוד?

בתנ"ך 'דוד' הוא אחי האב ו'דודה' היא אחות האב וגם אשת הדוד. השימוש במילים אלו לציון קרבה דווקא מצד האב אינו מקרי, שכן בעת העתיקה הייתה חשיבות רבה יותר לקרבה מצד זה, למשל בהקשר של ירושה (הערבית מבחינה עד היום בין עַםּ 'אחי האב' ובין חַ'אל 'אחי האם'). בספרות חז"ל יש שימוש מועט ב'דוד' ו'דודה' גם לציון אחֵי האם, ובהמשך השתגר השימוש הזה לחלוטין. 'דוד' במשמע 'בעל הדודה' הוא המאוחר ביותר. בעבר היה ודאי הבדל גם בתפיסת המעמד של אשת הדוד לעומת בעל הדודה, אך בעת המודרנית הרחבת המשמעות של 'דוד' לבעל הדודה היא כמעט מתבקשת מאליה.

בת דוד או בת דודה?

שתי דרכי הבעה מצויות בלשוננו: בדרך הראשונה מתאימים את הצירופים לקרבה המדויקת: 'בן דודה', 'בני דודה', 'בת דוד' וכדומה. נוהגים בה בייחוד דוברים ממוצא מזרחי. בדרך השנייה נוהגים להחיל את ההתאם במין ובמספר על הצירוף כולו: זכר יחיד – 'בן דוד'; נקבה יחידה – 'בת דודה'; זכר רבים – 'בני דודים'; נקבה רבות – 'בנות דודות'. דרך זו נוקטים בייחוד דוברים ממוצא אשכנזי. במקורות מצאנו רק את הדרך הראשונה: "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ..." (אסתר ב, ז). עם זאת בצירופי סמיכות רבים בלשון חז"ל מצאנו תופעה דומה לדרך השנייה – ריבוי הנסמך גורר את ריבוי הסומך, כגון 'ערבי פסחים' ו'בתי כנסיות'. אם כן לשתי הדרכים יש על מה לסמוך, ושתיהן כשרות.

איך נקרא נכד האח?

לציון נכד האח או האחות נקבע המונח נֶכְדָּן (בנקבה נֶכְדָּנִית). ליחס ההפוך נקבעו הצירופים דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא ולצידם גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה.

איך נקרא נכד הדוד?

למזכירות המדעית של האקדמיה הגיעה פעמים רבות ההצעה לכנות את נכד הדוד בשם נֶכְדּוֹד (בנקבה נֶכְדּוֹדָה או נֶכְדּוֹדִית). בדיון בעניין בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה סברו כמה חברים שההצעה נחמדה, אך בסופו של דבר הוחלט שאין צורך בקביעת מונח רשמי לקרבה הזאת.

בן הנין - ריבע או חמש?

בדורות האחרונים רבים זוכים לראות לא רק נכדים ונינים אלא גם בנים ובנות של נינים. על השאלה מהו כינויו של בן הנין היו הדעות חלוקות: מקצת האנשים נקטו את המילה המקראית רִבֵּעַ, ואחרים את המילה המחודשת חִמֵּשׁ, חידוש המיוחס לביאליק.

מה המשמע של ריבע במקרא? מכמה פסוקים אפשר להבין ש'שילש' הוא נכד ו'ריבע' בן הנכד: "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי" (שמות כ, ד ועוד). ואולם מפסוק אחר יש המבינים ש'שילש' הוא בן הנכד ו'ריבע' הוא בנו: "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" (שמות לד, ז). לפי הבנה זו קבע ועד הלשון בשנת תש"ג (1943) ש'ריבע' הוא בן הנין.

המחלוקת בין 'ריבע' ל'חימש' הונחה על שולחנה של הוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה. הוועדה הפנתה את השאלה לציבור, והתברר שבקרב דוברי העברית יש עדיפות ל'חימש'. הנימוק להעדפה זו הוא שטבעי יותר לאדם לספור גם את עצמו בחישוב הדורות - ובן הנין הוא החמישי למניין הדורות כולל סב הסב. ואומנם בשנת תשע"ה אישרה האקדמיה את המונח חִמֵּשׁ (בלי ניקוד חימש) לציון בן הנין. צורת הנקבה היא חִמֵּשָׁה (בלי ניקוד חימשה) וברבים חִמֵּשִׁים (בלי ניקוד חימשים).

מיהו גיס?

המילה גִּיס נשאלה ללשוננו מן הסורית בתקופת חז"ל. משמע המילה בסורית הוא 'בעל אחות אשתו', ובמשמע זה היא משמשת גם במשנה (סנהדרין ג, ד) ובתלמוד הבבלי (יבמות מה ע"ב). בתלמוד הירושלמי גם שני אנשים הנשואים לשתי אחיות נקראים גיסים (שקלים א:ז, מו ע"ב). לציון היחסים הקרובים יותר 'אחי אשתו' ו'בעל אחותו' חז"ל אינם משתמשים במילה גִּיס אלא פשוט בצירופים מעין אלו. בימי הביניים התרחבה הוראת המילה גִּיס לציון אחי האישה, אחי האיש ובעל האחות, וגם נוצרה לה צורת הנקבה גִּיסָה. בעברית בת ימינו המילים גיס וגיסה משמשות בכל ההוראות האלה, ואף רווחות יותר בהוראתן המאוחרת 'אחי האיש או האישה' ו'בעל האחות'. הערה: רבים מזהים את המילה גִּיס עם גִּיס, גִּסָּא בהוראת צד (כגון בביטוי "מחד גיסא... מאידך גיסא..."), ואולם בסורית ובמסורות הטובות של ספרות חז"ל יש הבחנה בניקוד: בהוראה 'צד' יש דגש בסמ"ך ואילו בהוראה של קרוב משפחה אין דגש.

[post_title] => קרובים קרובים [post_excerpt] => לרגל יום המשפחה, כמה עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה המורחבת שלכם. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%a8%d7%95%d7%91%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-18 13:56:25 [post_modified_gmt] => 2021-03-18 11:56:25 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=14048 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

לרגל יום המשפחה, כמה עובדות בעברית שאולי לא ידעתם על המשפחה המורחבת שלכם. המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 107 - התשע"ה 2015

למד לשונך 107

WP_Post Object
(
    [ID] => 11634
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-08-09 09:36:33
    [post_date_gmt] => 2015-08-09 06:36:33
    [post_content] => מהצעות הוועדה למילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ה (2015)
    [post_title] => למד לשונך 107
    [post_excerpt] => מהצעות הוועדה למילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ה (2015): תִּקּוּנַאי, תְּמוּנָה מְזַהָה, נֶכְדָּן, דּוֹד רַבָּא, דּוֹדָה רַבְּתָא, דּוֹד גָּדוֹל, דּוֹדָה גְּדוֹלָה, חִמֵּשׁ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-107
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:55:08
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:55:08
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=11634
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

מהצעות הוועדה למילים בשימוש כללי שאושרו בשנת תשע"ה (2015): תִּקּוּנַאי, תְּמוּנָה מְזַהָה, נֶכְדָּן, דּוֹד רַבָּא, דּוֹדָה רַבְּתָא, דּוֹד גָּדוֹל, דּוֹדָה גְּדוֹלָה, חִמֵּשׁ. המשך קריאה >>

אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9000
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2014-12-15 11:29:48
    [post_date_gmt] => 2014-12-15 09:29:48
    [post_content] => 

בישיבת המליאה של האקדמיה ללשון העברית בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) אושרו מילים חדשות בשימוש כללי בתחום קרבת המשפחה, בתחום המזון ועוד.

מילים בתחום קרבת המשפחה

בשנים האחרונות הגיעו פניות רבות אל הוועדה למילים בשימוש כללי לקבוע מונחים בתחום המשפחה המורחבת. הוועדה דנה בכמה מהם, הציעה מונחים ואלו אושרו במליאת האקדמיה.

  • נֶכְדָּן הוא נכד האח או האחות. בעבר קבע ועד הלשון את המילה 'נכדן' לבן האח ואולם היא לא נקלטה במשמעות זו, ובמקומה משמשת מאז ועד היום המילה אַחְיָן.
  • דּוֹד רַבָּא ודוֹדָה רַבְּתָא הם אחֵי הסב או הסבה. לצד אלו נקבעו גם דּוֹד גָּדוֹל ודוֹדָה גְּדוֹלָה, ומהם נגזרת צורת הרבים 'דודים גדולים'.
  • חִמֵּשׁ וחִמֵּשָׁה הם בני הנין. המילה חִמֵּשׁ נוצרה על פי שִׁלֵּשׁ ורִבֵּעַ שבמקרא, וחידושה מיוחס לביאליק. רבים משתמשים במילה, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה אימוץ רשמי.

מילים בתחום המזון

  • מִצְלֶה – "על האש", האירוע החברתי של הצלייה והאכילה. החלטה זו התקבלה בעקבות החלטה מלפני כעשר שנים לחדש את מַצְלֶה למכשיר הצלייה (מנגל, גריל). המילה מִצְלֶה שקולה במשקל המילה מִשְׁתֶּה.
  • זְלֹלֶת (ג'אנק פוד) – במילה זלולת יש שילוב של זלילה וזוֹל (נחות, חסר ערך, על פי "וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל" בירמיהו טו, יט). המילה שקולה במשקל המילה פְּסֹלֶת.
  • עוּגוֹנִית – קאפקייק. בשנים האחרונות הגיעו לאקדמיה עשרות פניות למצוא חלופה עברית לקאפקייק. ההצעה עוגונית זכתה לתמיכה רחבה של הגולשים באתר האקדמיה.
  • שׁוֹקוֹלָדַאי – שוקולטייר, אדם שמקצועו עיבוד והכנה של ממתקים ומוצרים משוקולד, כגון מוליות (פרלינים). הצורה שוקולדאי נבחרה מתוך כמה הצעות, ובהן שׁוֹקוֹלָדָן, שׁוֹקוֹלָדָר, שַׁקְלָד, שַׁקְלְדַאי, שַׁקְלְדָן, מְשַׁקְלֵד, שׁוֹקוֹלָן, שׁוֹקוֹלַאי, שׁוֹקוֹלָר.
  • מַצְנֵם – טוסטר. בעבר התנגדו באקדמיה למילה מַצְנֵם וקבעו במקומה מַקְלֶה, שכן טוסטר אינו עושה צנימים אלא קולֶה לחם. ואולם המילה מצנם התפשטה בציבור, ועתה החליטה האקדמיה לאמץ אותה. לפי זה טוסטר לחיצה הוא מַצְנֵם לְחִיצָה, ומכינים בו כָּרִיךְ קָלוּי.
  • מִגְדְּנַאי – קונדיטור; מִגְדְּנָאוּת – קונדיטאות; מִגְדָּנִיָּה – קונדיטוריה. שלוש המילים העבריות כבר משמשות, והאקדמיה קיבלה אותן בשמחה. מקורן במילה מִגְדָּנוֹת המופיעה במקרא בהקשר של מתנות וחפצי ערך (בראשית כד, נג ועוד). רבים קושרים את 'מגדנות' למילה מֶגֶד – טוב, מֶתֶק. כבר בספרות ימי הביניים יש שימוש במִגְדָּנוֹת במשמעות מְגָדִים, מאכלים מתוקים. במילוני ועד הלשון המילה מִגְדָּנוֹת היא חלופה ל־sweets לצד מַטְעַמִּים, מַמְתַּקִּים ורֶקַח.

מילים שונות

  • תִּקּוּנַאי – הנדימן, "תיקונצ'יק". סיומת ־אי אופיינית לבעלי מקצוע, כגון חַשְׁמַלַּאי. לצד תיקונאי הוצעו גם תַּקָּן, תַּקְנַאי.
  • תְּמוּנָה מְזַהָה ('תמונת פספורט') – המונח נקבע בהשראת המונח 'תעודה מזהה'.
  • פַּמְפֶּמֶת – פומפה. המילה פמפמת מזכירה בצליליה את הקול שנוצר בעת השימוש במכשיר, ויש לה זיקה למונח הלועזי.
  • לַבָּה (במלרע, במקום לָבָה). כבר במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה עולה הכתיב לבה המכוון כנראה למילה המקראית לַבָּה שנהוג לפרשה להבה, אש. עד כה נהגה במונחי האקדמיה הצורה לָבָה (בבי"ת רפה) – על פי lava הלועזית.

המילים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. ראו ב'הצגת מילון': שימוש כללי (תשע"ה).

[post_title] => אושרו מילים בשימוש כללי מתחום קרבת המשפחה (תשע"ה, 2014) [post_excerpt] => מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) ואישרה את המילים נכדן (נכד האח), תיקונאי (הנדימן), זלולת (ג'אנק פוד), עוגונית (קאפקייק) ועוד. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%9c%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%a8%d7%94-%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-03-26 02:25:30 [post_modified_gmt] => 2019-03-26 00:25:30 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9000 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מליאת האקדמיה ללשון העברית התכנסה בכ"ג בכסלו תשע"ה (15 בדצמבר 2014) ואישרה את המילים נכדן (נכד האח), תיקונאי (הנדימן), זלולת (ג'אנק פוד), עוגונית (קאפקייק) ועוד. המשך קריאה >>

איך ייקראו בן הנין ואחי הסב?

WP_Post Object
(
    [ID] => 9977
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2013-11-20 12:23:38
    [post_date_gmt] => 2013-11-20 10:23:38
    [post_content] => הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור כדי לברר איזה כינוי מקובל יותר לבן הנין – ריבע או חימש. עוד התלבטה הוועדה כיצד ייקרא אחי הסב.

1. בן הנין – ריבע או חימש?
מכמה פסוקים בתנ"ך אפשר להבין ששילש הוא נכד וריבע בן הנכד: "פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי" (שמות כ, ד ועוד). ואולם מפסוק אחר יש המבינים ששילש הוא בן הנכד וריבע הוא בנו: "פֹּקֵד עֲוֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים" (שמות לד, ז). לפי הבנה זו קבע ועד הלשון שריבע הוא בן הנין. מילה אחרת לבן הנין היא חימש, שחידושה מיוחס לביאליק.
על פי תוצאות ההצבעה עולה כי הכינוי חימש מקובל יותר לציון בן הנין.

2. אחי הסב
הוועדה ביקשה לדעת כיצד מקובל לתפוס את מעמדו של אחי הסב – האם רואים בו מעין דוד או מעין סבא?
בתוצאות ההצבעה היה רוב בפער קטן בלבד לרואים בו מעין סב.

* * *

בישיבת המליאה ה־338 של האקדמיה בכסלו תשע"ה (דצמבר 2015) אושרו המונחים האלה:
  • לציון בן הנין אומץ הכינוי חִמֵּשׁ (בלי ניקוד חימש), בנקבה חִמֵּשָׁה (בלי ניקוד חימשה), וברבים חִמֵּשִׁים (בלי ניקוד חימשים).
  • לאחי הסב הוחלט לאמץ שני צירופים שכבר קנו להם שביתה בספרות ובמקצת המשפחות: דוד רַבָּא ודוד גדול. בנקבה דודה רַבְּתָא ודודה גדולה. ברבים דודים גדולים.
  • לנכד האח נקבע המונח נֶכְדָּן, בנקבה נֶכְדָּנִית.
[post_title] => איך ייקראו בן הנין ואחי הסב? [post_excerpt] => הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור כדי לברר איזה כינוי מקובל יותר לבן הנין – ריבע או חימש. עוד נעזרה הוועדה בציבור בשאלה כיצד ייקרא אחי הסב. בכסלו תשע"ה (דצמבר 2015) אושר המונח חימש לבן הנין, והמונחים דוד רבא או דוד גדול לאחי הסב. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%95%d7%95%d7%a2%d7%93%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9e%d7%95%d7%a9-%d7%9b%d7%9c%d7%9c%d7%99-%d7%a0%d7%a2%d7%96%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a6%d7%99%d7%91%d7%95 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-01-29 09:03:41 [post_modified_gmt] => 2017-01-29 07:03:41 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9977 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הוועדה למילים בשימוש כללי פנתה לציבור כדי לברר איזה כינוי מקובל יותר לבן הנין – ריבע או חימש. עוד נעזרה הוועדה בציבור בשאלה כיצד ייקרא אחי הסב. בכסלו תשע"ה (דצמבר 2015) אושר המונח חימש לבן הנין, והמונחים דוד רבא או דוד גדול לאחי הסב. המשך קריאה >>
מגילה עם כיתוב "ועתה השבעה לי באלוהים הנה אם תקשר לי ולניני ולנכדי" עברית לשבת בראשית כא, כג

פרשת וירא – נִין

WP_Post Object
(
    [ID] => 12160
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2015-10-28 14:46:18
    [post_date_gmt] => 2015-10-28 12:46:18
    [post_content] => 
"וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בֵאלֹהִים הֵנָּה אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי..." (בראשית כא, כג)
דוברי העברית בת ימינו עשויים לתמוה על סדר המילים בדברי אבימלך לאברהם "אִם תִּשְׁקֹר לִי וּלְנִינִי וּלְנֶכְדִּי". מדוע הקדים את הנין לנכד? ולמה לא הזכיר את הבן? התשובה הפשוטה היא כי משמע המילים נִין ונֶכֶד בימינו שונה ממשמען המקורי. על כך כתב חבר האקדמיה ללשון העברית שמעון שרביט במאמרו "ה'נין' וה'נכד' – מן המקרא ללשון ימינו". להלן נביא את עיקרי דבריו, וכן את עמדת האקדמיה בעניין המילה נִין. המילים נִין ונֶכֶד מופיעות יחד בתנ"ך שלוש פעמים, ותמיד בסדר הזה. את המילה נִין הוצע לקשור לצורת העתיד יִנּוֹן שבכתוב "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם, לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן [כתיב: ינין] שְׁמוֹ..." (תהלים עב, יז), וכן אל המילה הארמית נוּן – 'דג'. משערים שמשמעות היסוד של השורש היא השרצה והעמדת צאצאים, וכי נִין פירושו צאצא, זרע. המילה נֶכֶד מתפרשת בדרך כלל באותה משמעות על פי המילה האתיופית nagd ('גזע', 'משפחה') והמילה המצרית ngd ('נצר ממשפחה'). יש הרואים בצמד 'נין ונכד' מקרה של "שניים שהם אחד" (הנדיאדיס) – מושג אחד המובע במילים קרובות המחוברות בווי"ו החיבור, כגון 'דת ודין', 'חלק ונחלה'. לפי הסבר זה הצירוף 'נין ונכד' דומה בהוראתו לצירוף 'שֵׁם ושארית' (שמואל ב יד, ז) ושניהם מציינים צאצאים באופן כללי. גם בתרגום השבעים והפשיטתא 'נין ונכד' מתפרשים זרע, צאצא. בתרגום אונקלוס ובתרגום יונתן נין הוא 'בן' ונכד הוא 'בן הבן'. כך הבינו גם פרשני ימי הביניים – מן הסתם בעקבות סדר המילים בתנ"ך. מכאן נוצר שימוש במילה נֶכֶד במשמע 'בן הבן' בספרות הרבנית (לצד השימוש הרווח ב'נין ונכד' לציון צאצאים בכלל), וכך המילה נֶכֶד משמשת עד ימינו. השימוש במילה נִין לציון בן הנכד נולד כנראה רק בעברית החדשה. לא ברור מדוע כך אירע, שהרי לעניין זה העמיד לרשותנו המקרא מילה אחרת: שִׁלֵּשׁ, ולדעת אחרים רִבֵּעַ. ועד הלשון התנגד למשמע המחודש של נִין, וברשימת מונחי קרבת משפחה שפרסם בשנת תש"ג (1943) נקבע כי בן הנכד הוא שִׁלֵּשׁ. כן הוער שם כי נִין משמעו 'זרע האב בכל הדורות' – נרדף של צֶאֱצָא. אך הניסיונות לבער את השימוש במילה נִין לציון בן הנכד לא צלחו. שנים רבות לאחר מכן, בשנת תשע"ה (2014), כשנדרשה האקדמיה לחידוש כמה מונחים של קרבת משפחה, נוצלה ההזדמנות לעדכן את החלטות ועד הלשון בזמנו. המילה נִין אושרה במשמעות בן הנכד, כנוהֵג, וכן נקבע כי בן הנין הוא חִמֵּשׁ.   [post_title] => פרשת וירא – נִין [post_excerpt] => משמע המילה נִין בימינו שונה ממשמעו המקורי במקרא, וכך גם המילה נֶכֶד. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa-%d7%95%d7%99%d7%a8%d7%90-%d7%a0%d6%b4%d7%99%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-18 14:03:21 [post_modified_gmt] => 2021-03-18 12:03:21 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12160 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

משמע המילה נִין בימינו שונה ממשמעו המקורי במקרא, וכך גם המילה נֶכֶד. המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך חִמֵּשׁ ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


חִמֵּשׁ
לרשימה המלאה
כללי (תשע"ה, 2015)
חִמֵּשׁ בן הנין. בנקבה: חִמֵּשָׁה. ברבים: חִמֵּשִׁים