הדף בטעינה

על המילה חֲנֻכָּה

בתשובות באתר

סביבון

הנגה"שים, מנורת החנוכה והמילון העברי

WP_Post Object
(
    [ID] => 8070
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2014-12-16 11:51:49
    [post_date_gmt] => 2014-12-16 09:51:49
    [post_content] => לקריאת המאמר

מי חידש את השם סביבון ואילו עוד שמות ניתנו לו? והאם ניצחה החנוכייה את מנורת החנוכה?
במאמר מסופר סיפורם של הסביבון והשמות המתחרים בו על פי עדויות כתובות מסוף המאה הי"ט וראשית המאה עשרים. בחלקו השני של המאמר המחברת דנה ביחסי הכוחות בין החנוכייה למנורת החנוכה.

תוספת מאת מחברת המאמר:
בפעם הראשונה באה המילה חנוכייה בכתובים ברשימתה של חמדה בן־יהודה, שנדפסה בעיתון 'הצבי' בחנוכה תרנ"ז (1896). רעייתו של אליעזר בן־יהודה לא ראתה במילה חידוש גמור שלה, אלא סיפרה ששמעה אותה מפי "ספרדי אחד" בתארו "חנוכייה של זהב".

[caption id="attachment_32491" align="aligncenter" width="300"] עיתון הצבי, כ"ט בכסלו תרנ"ז, 4 בדצמבר 1896, מכתבים מירושלים, מאת חידה (=חמדה בן־יהודה). הסיפור נפתח במילים: "היה ליל חשך מאד, ליל גשם ורוח, ליל שני, ליל חנכה". היא מספרת על שיחה ששמעה ברחוב באותו לילה. ובשיחה הזאת מוזכרת "חנכיה של זהב".[/caption]

ראו גם במאמרה של אורה שורצולד "שקיעי ספרדית־יהודית בעברית החדשה", פעמים 56, תשנ"ג, עמ' 45.

תוספת בעקבות הערה שהתקבלה במזכירות המדעית (חנוכה תשע"ט): בפי היהודים דוברי הערבית שימשה המילה 'חנוכה' עצמה לציון מנורת החנוכה או נר חנוכה. ראו במאמרו של מרדכי עקיבא פרידמן, "חזרת הש"ץ בערבית של ימים טובים ושבתות מצוינות במנהג ארץ ישראל", תרביץ פה (תשע"ח), עמ' 481.

[post_title] => הנגה"שים, מנורת החנוכה והמילון העברי [post_excerpt] => מי חידש את השם סביבון ואילו עוד שמות ניתנו לו? והאם ניצחה החנוכייה את מנורת החנוכה? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%a0%d7%94%d7%92%d7%a9%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%a8%d7%aa-%d7%94%d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%9f-%d7%94%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-12-03 09:37:49 [post_modified_gmt] => 2021-12-03 07:37:49 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8070 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מי חידש את השם סביבון ואילו עוד שמות ניתנו לו? והאם ניצחה החנוכייה את מנורת החנוכה?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור מתוך מילון הכיס "100 מילים"

ימאות עברית

WP_Post Object
(
    [ID] => 5367
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2013-05-26 10:36:29
    [post_date_gmt] => 2013-05-26 07:36:29
    [post_content] => 

השקה, אספנה או הספנה, חיבל, מִרְתָּק, מעגנה

בתמונה: הים

מבחר מונחים מן המילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר באקדמיה בשנת תשע"ג (2013)

הַשָּׁקָה

השקה של כלי שיט היא הורדתו מן היבשה אל המים, בעיקר לפני הפלגתו הראשונה. הִשִּׁיק והַשָּׁקָה קשורים אל נָשַׁק ונְשִׁיקָה (הדגש בשי"ן מציין את הנו"ן השורשית), וכמותם הם מציינים מגע בין דברים. לפי המסופר בקטע עיתון משנת 1951 "בא כוח חברת 'צים' פנה לשר [התחבורה] דוד רמז ז"ל בבקשה למצוא מונח עברי לפעולת הורדת אניה מהמספנה הימה. השר הרהר רגע, ניגש לארון הספרים ונטל מסכת מקואות והראה על הכתוב: 'עריבה [גיגית] שהיא מלאה כלים והִשִּׁיקָהּ למקוֶה' (תוספתא מקוואות ה, ב). ואז גרס: להשיק אניה אל המים, והפעולה השקה." בשנים האחרונות מתפשטת ההשקה לכל דבר חדש והיא הולכת ודוחקת מילים ותיקות כמו 'חנוכה' (חנוכת האולם) או 'בכורה' (הופעת בכורה).

אַסְפָּנָה או הַסְפָּנָה

אספנה (או הַסְפָּנָה) היא הכנסת כלי שיט למספנה או למִבְדּוֹק לשם תיקון, תחזוקה, בדיקה או אחסון. הפועל הוא אִסְפֵּן. אַסְפָּנָה ומִסְפָּנָה קשורות כמובן למילה סְפִינָה. את הספינה מקובל לקשור לפועל המקראי סָפַן שפירושו חיפה, כיסה. לפי דעה זו היו הספינות העתיקות כלי שיט סגור בעל כיסוי. סִפּוּן בתנ"ך הוא תקרה, אך כיום המילה משמשת רק בהקשר של מכסה האנייה. גם המקבילה הלועזית מציינת ביסודה כיסוי. המילה אספנה נקבעה במילון למונחי כלי שיט קטנים ומעגנות שאושר בשנת תשע"ג (2013).

חִבֵּל

חיבל הוא כלל החבלים, הכְּבָלים והיתָרים בכלי שיט. מונחים כוללים אחרים הם תִּפְרֹשֶׂת (כלל המפרשים) וּתְרֻנָּה (כלל התרנים). מקור המילה חִבֵּל במקרא: "וְהָיִיתָ כְּשֹׁכֵב בְּלֶב יָם וּכְשֹׁכֵב בְּרֹאשׁ חִבֵּל" (משלי כג, לד). לפי אחד הפירושים חיבל "הוא התורן אשר בספינה שכל החבלים תלויים בו" (אבן עזרא), ויש הסוברים שהכוונה לחבלים עצמם. לחבלי האנייה קשורים גם שמות המקצועות חוֹבֵל ורַב חוֹבֵל. המונח חיבל נקבע במונחי ספנות של ועד הלשון בשנת תש"א (1941).

מִרְתָּק

מרתקמרתק הוא מקום עגינה של כלי שיט במַעֲגָנָה. הוא נקרא כך על שם פעולת הרתיקה – קשירת כלי השיט באמצעות חבל רתיקה אל כלונס רתיקה או אל מתקן אחר. פעולת הרתיקה מקורה בפעלים מן התנ"ך, כגון "עַד אֲשֶׁר לֹא יֵרָתֵק חֶבֶל הַכֶּסֶף" (קהלת יב, ו). מונחים נוספים לעגינת כלי שיט הם מִרְצָף (מקום חניית כלי שיט ליד הרציף) ומִקְשָׁר (מתקן לרתיקה של כלי שיט בים הפתוח). המונח מרתק נקבע לראשונה במילון הימאות של האקדמיה ללשון העברית משנת תש"ל (1970).

מַעֲגָנָה (מרינה)

איור מתוך מילון הכיס "100 מילים"מעגנה היא מקום עגינה לכלֵי שיט קטנים, כגון ספינות קטנות, סירות ויאכטות. מַעֲגָנָה היא בת הזוג של מַעֲגָן – שהוא מקום עגינה אך לאו דווקא לכלי שיט קטנים. השורש עג"ן בארמית משמעו קָשַׁר, ומכאן אישה עֲגוּנָה. לכאורה מכאן נגזרה גם המילה עֹגֶן, שהרי תפקיד העוגן הוא לקשור את הספינה למקום מסוים. ואולם החוקרים סבורים שהמילה עֹגֶן מקורה מן המילה היוונית ogkynon, ואכן בלשון חז"ל המילה כתובה גם בה"א או באל"ף. המילה מַעֲגָנָה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תש"ס (2000). [post_title] => ימאות עברית [post_excerpt] => איך נקראת הורדה של כלי השיט מן היבשה אל הים? מה הם אספנה, חיבל ומִרְתָּק, ואיך אומרים מרינה בעברית? מונחי ימאות עברית. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%9e%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-20 00:11:51 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 21:11:51 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5367 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך נקראת הורדה של כלי השיט מן היבשה אל הים? מה הם אספנה, חיבל ומִרְתָּק, ואיך אומרים מרינה בעברית? מונחי ימאות עברית.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור חנוכיה, סביבון וסופגניות

חנוכה חינוכית

WP_Post Object
(
    [ID] => 985
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-11-14 08:41:00
    [post_date_gmt] => 2010-11-14 06:41:00
    [post_content] => חג החנוכה נקרא על שם חנוכת המזבח שנעשתה לאחר טיהור המקדש, כמתואר בספר מקבים א מן הספרים החיצוניים (הספר הגיע לידינו ביוונית אך ככל הנראה נכתב עברית במקור): "ויעשו את חנוכת המזבח ימים שמונה ויעלו עולות בשמחה... ויקבעו יהודה ואחיו וכל עדת ישראל כי יוחגו ימי חנוכת המזבח בזמניהם מדי שנה בשנה..." (מקבים א ד, 52–59; תרגם א' רפפורט).

הצירוף חנוכת המזבח מקורו בתנ"ך. חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה. השורש חנ"ך בא בתנ"ך בעיקר בהקשר של מבנים: מזבח, בית וחומה, כגון "מִי הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּנָה בַיִת חָדָשׁ וְלֹא חֲנָכוֹ יֵלֵךְ וְיָשֹׁב לְבֵיתוֹ..." (דברים כ, ה). גם הצירוף חנוכת בית מצוי בתנ"ך: "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" (תהלים ל, א).

מה הקשר בין 'חָנַךְ בית' ובין הפסוק המפורסם מספר משלי (כב, ו): "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה"? בשני השימושים האלה מדובר על הכנה ואימון לשם מילוי תפקיד מסוים או לשם הקניית הרגלים מסוימים. אפשר להכין מבנה וחפץ ואפשר להכין אדם. ואכן חנוכת המזבח לא הייתה אירוע טקסי בלבד, אלא תחילתה של עבודת הקרבנות במזבח. נחזור לפסוק מספר משלי. על פי השימוש המקובל בפסוק זה, המילים "חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַרְכּוֹ" הן המלצה להתאים את החינוך לאופיו של הילד. אולם לפי פירוש אחר משמעות המילים היא שיש להתחיל את החינוך בגיל צעיר ביותר: "על פי דרכו" כמו "על פי הבאר", כלומר 'בפתח דרכו של הנער'. פירוש זה מתאים להמשך הפסוק: "גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה". לפי זה המסר של הפסוק הוא שהחינוך שאדם מקבל בתחילת דרכו, כלומר בילדותו, נשאר עמו עד זקנתו. בכך מסתבר השימוש בפועל חָנַךְ דווקא, שכן משמעותו קשורה ל'התחלה' כמו בחנוכה של מבנה.

בספרות חז"ל נמשך השימוש בשורש חנ"ך בשתי המשמעויות, אבל לא בבניין קל אלא בעיקר בבניין פיעל. כך במשנה: "התינוקות אין מענין אותן ביום הכפורים אבל מְחַנְּכִין אותם... בשביל שיהו רגילים במצוֹת" (יומא ח, ד), וגם "אין מְחַנְּכִים את מזבח הזהב אלא בקטֹרֶת הסמים" (מנחות ד, ד). המעבר מבניין קל לבניין פיעל בלשון חז"ל מוכר לנו מזוגות פעלים נוספים, ובהם פָּסַל–פִּסֵּל, שָׁמַר–שִׁמֵּר.

העברית החדשה ניצלה את קיומם של פעלים משני הבניינים ליצירת בידול משמעות: בבניין קל חונכים בית, ובבניין פיעל מחנכים ילדים, ומכאן גם מְחַנֵּךְ, חינוך וחינוכי. ואולם גם השימוש בבניין קל בהקשר של הדרכה קיים בימינו: יש לנו חוֹנכים וחניכים ומכאן אף נגזר מחדש הפועל חָנַךְ. לעומת שכיחותו של השורש חנ"ך בכל הקשור בבני אדם, הרי במשמעות של 'תחילת שימוש בדבר' נדחקו הפועל חָנַךְ ושם הפעולה חנוכה לקרן זווית: פעם הִשִּׁיקוּ רק ספינות חדשות ועשו חנוכה כמעט לכל דבר חדש אחר, ואילו היום עושים הַשָּׁקָה לכל דבר – מסֵפֶר ואתר במרשתת ועד אולם ספורט – וחונכים, אם בכלל, רק בתים.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => חנוכה חינוכית [post_excerpt] => המקור של הצירוף חנוכת המזבח הוא בתנ"ך – חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%97%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%9b%d7%99%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-12-26 14:54:33 [post_modified_gmt] => 2019-12-26 12:54:33 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=985 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המקור של הצירוף חנוכת המזבח הוא בתנ"ך – חֲנֻכָּה הוא שם פעולה של הפועל חָנַךְ. שם זה שקול במשקל שמות הפעולה גְּאֻלָּה, חֲלֻקָּה, חֲתֻנָּה, וגם המילה פְּעֻלָּה עצמה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>