הדף בטעינה

על המילה וִסֵּת

במילון

 (ללא ניקוד: מווסת)
בנייןפיעל
שורשוסת
נטייהמווסֶתת; ויסֵת, יוַוסֵת, לוַוסֵת לכל הנטיות

הגדרה

  • שומר על סְדירוּת הפעולה של מכשיר או של מנגנון וכד'
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

וסת

WP_Post Object
(
    [ID] => 64610
    [post_author] => 42
    [post_date] => 2022-07-21 13:00:12
    [post_date_gmt] => 2022-07-21 10:00:12
    [post_content] => המילה וֶסֶת מתועדת בעברית למן ספרות חז"ל (בכתבי היד של המשנה גם ווסת בשתי וי"וים), בעיקר לציון המחזור החודשי של האישה, וליתר דיוק ההפרשה הדמית במחזור החודשי.

דומה כי הוראה זו של וסת היא בבואה של הביטויים המקראיים 'דרך' (בראשית לא, לה: "דֶּרֶךְ נָשִׁים לִי") ו'אֹרַח' (בראשית יח, יא: "חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים"), שכן המילה וסת רגילה בלשון חכמים גם בהקשר הכללי, במובן 'הֶרגל', 'נוהַג', 'דרך'. למשל:
  • משל למה הדבר דומה, לאחד שהיה מקבל חכמים ותלמידים והיו הכל מאשרין אותו [גורמים לו אושר]. באו גוים וקיבלם, באו ליסטים וקיבלם, היו הבריות אומרים: כך היא וסתו [=דרכו] של פלוני – לקבל את הכל. (ספרי דברים פסקה א)
  • מצאנו שלא חרב הבית בראשונה אלא שהיו עובדי עבודה זרה ומגלי עריות ושופכין דמים, אבל בשני [בימי הבית השני] מכירין אנו אותם שהיו יגיעין בתורה וזהירין במצות ובמעשרות וכל ווסת טובה [=מנהג טוב] היתה בהן. אלא שהיו אוהבין את הממון ושונאין אלו לאלו שנאת חנם. וקשה היא שנאת חנם שהיא שקולה כנגד ע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים. (ירושלמי יומא א, א [לח ע"ג])
  • שינוי וסת [=הרגל] – תחילת חולי מעיים (בבלי כתובות קי ע"ב)
וכך גם בתבנית "עשה עמנו כווסתך" המופיעה מדי פעם בספרות השו"ת (בעיקר בתקופת הגאונים), למשל "שואלים אנו מכבודך יקירינו לעשות עמנו כווסתך הננהגת עם בני תורה ובני סנהדרין" (איגרת בקשת עזרה משנת 1030, מן ישועה החבר בן צבגה). דוגמאות דומות אפשר למצוא גם בספרות העברית החדשה:
  • בימינו אלה נשתנה בכלל וסתו של אויר העולם, הפכפך ומשוגע הרוח... (מנדלי מוכר ספרים, 'בימים ההם', 1894, עמ' 173)
  • עכשיו נשתנה וסתו עמי והוא נלחם כנגדי בכלי זין אחרים – בעינים. (ח"נ ביאליק, 'ספיח', 1934, עמ' 344)
  • אי אתה יודע ווסתה של נפש. (ש"י עגנון, 'סיפור פשוט', 1935, עמ' קסד)
מקור המילה וסת לא הובהר. מקובלת ההשערה הקושרת אותה אל המילה היוונית εθος (באותיות לטיניות: ethos) שמשמעה 'הרגל', 'מנהג קבוע'.[1] יש מי שהציע שהיא התגלגלה מן המילה הלטינית suetum (בשיכול עיצורים) – שם תואר בהוראת 'היה מורגל'. אך כאמור אין ההצעות יוצאות מידי ספק. הפועל לְוַסֵּת התחדש ב"מִלּוֹן לְמֻנְּחֵי הַתֶּכְנִיקָה" של ועד הלשון משנת תרפ"ט (1929) תמורת to regulate. הוא נגזר משם העצם וֶסֶת, ומשמעו 'להסדיר', 'לעשות שדבר יפעל באופן קצוב או קבוע'. בהתאם לכך חודש גם שם המכשיר וַסָּת תמורת regulator. שני החידושים מיוחסים לחיים נחמן לביאליק שהשתתף בהכנת המילון. בלשון חז"ל המילה משמשת בלשון נקבה אבל בספרות המאוחרת יותר אפשר למצוא שימוש בלשון זכר. במילוני ימינו המין הדקדוקי של המילה הוא זכר ונקבה. --------------------------------------------------------------

[1] יש לציין כי במילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית לא הוכרע אם היא 'מילה מלשון אירופית'. מיעוט המילים העבריות שפותחות בווי"ו מטה לכך שמקורה אינו עברי.

[post_title] => וסת [post_excerpt] => מה הקשר בין הפועל לְוַסֵּת לשם העצם וֶסֶת? התשובה נעוצה בהוראה היסודית של המילה וֶסֶת (רמז: לא 'המחזור החודשי של האישה'). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%95%d7%a1%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-04 16:44:01 [post_modified_gmt] => 2022-08-04 13:44:01 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=64610 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מה הקשר בין הפועל לְוַסֵּת לשם העצם וֶסֶת? התשובה נעוצה בהוראה היסודית של המילה וֶסֶת (רמז: לא 'המחזור החודשי של האישה').
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במינוח המקצועי


וִסֵּת
לרשימה המלאה
טכניקה (תרפ"ט, 1929)
כִּוֵּן יָפֶה מִטְעַן הַשַּׁסְתּוֹם* , וִסֵּת מִטְעַן הַשַּׁסְתּוֹם*
* במילון המקורי כתוב: כַּוֵּן יָפֶה מִטְעַן הַשַּׁסְתּוֹם
* במילון המקורי כתוב: וַסֵּת מִטְעַן הַשַּׁסְתּוֹם
טכניקה (תרפ"ט, 1929)
וִסֵּת*
* במילון המקורי כתוב: וַסֵּת

במבט היסטורי

שכיחות הערך וִסֵּת ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>