הדף בטעינה

על המילה הַוָּה

במילון

 (ללא ניקוד: הווה)
מיןנקבה
שורשהוי
נטייההווֹת

הגדרה

  • צרה, אסוֹן (ספרותי)

צירופים



 (ללא ניקוד: הווה)
בנייןקל
שורשהוי
נטייההוֹוָה; ציווי: הֱוֵוה (נכתב גם: הֱוֵוי) לכל הנטיות

הגדרה

  • קַיים
  • [בצורת ציווי] משמש פועל עזר להבעת מצב או המשכיות או הישנות כגון 'הוֵוה יודע (ש־)'
  • [בצורת הווה זכר] הזמן של עכשיו
  • [ביידוע] המצוי, הרוֹוֵח (ספרותי)

צירופים



 (ללא ניקוד: הווה)
*כתיב מקראי: הֹוָה
מיןנקבה
שורשהוי

הגדרה

  • הַווה, צרה (ספרותי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

להוותי - מטבע לשון בכל יום

לְהַוָּתִי

WP_Post Object
(
    [ID] => 12819
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2015-11-18 09:00:02
    [post_date_gmt] => 2015-11-18 07:00:02
    [post_content] => 

פירוש הביטוי: 'לאסוני'. דוגמה: ככל שמתרחבת הרכיבה על אופניים מתרבות להוותנו גם התאונות.

lehavtiמקורו של מטבע הלשון 'להוותי' בפסוק מוקשה בספר איוב: "נָתְסוּ נְתִיבָתִי, לְהַוָּתִי יֹעִילוּ, לֹא עֹזֵר לָמוֹ" (ל, יג). לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה הַוָּה בתנ"ך היא 'אסון'. ואכן בפרשנות המסורתית 'להותי' מתפרש "לפורענותי" (התרגום הארמי), "לשברי" (מצודת דוד; כלומר 'לאסוני').

בשירת ספרד שובצו מדי פעם המילים "להותי יעילו", כגון אצל אבן בקודה (המאה ה־11): "דוֹרְשֵי רַעָתִי עַלַי הִגְדִילוּ / לְהַוָותִי יוֹעִילוּ" (הניקוד במקור). גם בספרות העברית החדשה אפשר למצוא שיבוצים כאלה, למשל: "עתה נפקחו עיניהם לראות, כי תקנתם היתה קלקלתם, והסענאט [=סֵנאט] אשר בהשקפה ראשונה תמך ידיהם, הועיל עוד יותר להוותם" (הצפירה, 23.3.1880). ואולם בד בבד יש שימוש במטבע 'להוותי', 'להוותם' כשהוא לעצמו. דוד ילין קשר את הַוָּה למשמע 'נפילה' – אחד המשמעים של השורש הו"י / הי"י, המוכר בעיקר מן הערבית, אך יש לו שרידים גם בעברית כגון "הִנֵּה יַד ה' הוֹיָה בְּמִקְנְךָ אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה" (שמות ט, ג). ילין הראה ששימוש המילה הַוָּה בכמה הקשרים במקרא הוא במשמע 'בור עמוק', ומכאן גם 'מלכודת': "קִרְבָּם הַוּוֹת, קֶבֶר פָּתוּחַ גְּרֹנָם, לְשׁוֹנָם יַחֲלִיקוּן" (תהלים ה, י); "צִדְקַת יְשָׁרִים תַּצִּילֵם, וּבְהַוַּת בֹּגְדִים יִלָּכֵדוּ" (משלי יא, ו; ילין מציע לקרוא כאן את הַוַּת כצורת נפרד, כלומר הבוגדים יילכדו בהַווה, במלכודת; והשוו לפסוק הקודם: "צִדְקַת תָּמִים תְּיַשֵּׁר דַּרְכּוֹ, וּבְרִשְׁעָתוֹ יִפֹּל רָשָׁע"). סביר שגם בפסוק באיוב מדובר על בור ומכשול בנתיבתו (דרכו) של הדובר. [post_title] => לְהַוָּתִי [post_excerpt] => לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה הַוָּה בתנ"ך היא 'אסון'. ואכן בפרשנות המסורתית 'להותי' מתפרש "לפורענותי" (התרגום הארמי), "לשברי" (מצודת דוד; כלומר 'לאסוני'). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9c%d7%94%d7%95%d7%aa%d7%99 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-10-01 17:19:31 [post_modified_gmt] => 2022-10-01 14:19:31 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=12819 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

לפי המילונים המשמעות העיקרית של המילה הַוָּה בתנ"ך היא 'אסון'. ואכן בפרשנות המסורתית 'להותי' מתפרש "לפורענותי" (התרגום הארמי), "לשברי" (מצודת דוד; כלומר 'לאסוני').
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הַוָּה ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>