הדף בטעינה

על המילה הִתְאַוָּה

במילון

 (ללא ניקוד: מתאווה)
בנייןהתפעל
שורשאוי
נטייהמִתאַוָוה; הִתאַוָוה, יִתאַוֶוה, להִתאַווֹת לכל הנטיות

הגדרה

  • (ל־) חושק, רוצה מאוד
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

אִוָּה

WP_Post Object
(
    [ID] => 34061
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2019-03-20 13:15:11
    [post_date_gmt] => 2019-03-20 11:15:11
    [post_content] => איווה פירושו 'ביקש', 'השתוקק': "כִּי בָחַר ה' בְּצִיּוֹן, אִוָּהּ [=איווה אותה] לְמוֹשָׁב לוֹ" (תהלים קלב, יג). הפסוק הזה הוא בניין אב לניסוחים בני ימינו דוגמת "...שם איוותה לה השממית משכן", "אישה כמוך איוויתי לי".

בתנ"ך הפועל אִוָּה משמש בעיקר בצירוף המילה נֶפֶשׁ – לרוב בהקשר של אוכל, כגון "כִּי תְאַוֶּה נַפְשְׁךָ לֶאֱכֹל בָּשָׂר, בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תֹּאכַל בָּשָׂר" (דברים יב, כ). מפסוק זה וכיוצא בו התגלגל הביטוי הרווח בעברית החדשה כאוות נפשך.

שם הפעולה של אִוָּה הוא אִוּוּי – משאלה, רצון עז. בתחום הדקדוק מדברים על 'צורות איווי': צורות פועל המביעות רצון, בקשה וכדומה, כגון הצורות המוארכות 'נֵלְכָה' ו'אָשִׁירָה' בעברית המקראית.

אל הפועל אִוָּה קשורים הפועל הִתְאַוָּה והשמות תַּאֲוָה ומַאֲוַיִּים (=תשוקות, משאלות לב).
    [post_title] => אִוָּה
    [post_excerpt] => איווה פירושו 'ביקש', 'השתוקק'. בתנ"ך הפועל הזה משמש בעיקר בצירוף אִוְּתָה נַפְשׁוֹ.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%90%d6%b4%d7%95%d6%bc%d6%b8%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-03-08 22:55:45
    [post_modified_gmt] => 2021-03-08 20:55:45
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=34061
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

איווה פירושו 'ביקש', 'השתוקק'. בתנ"ך הפועל הזה משמש בעיקר בצירוף אִוְּתָה נַפְשׁוֹ.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
נחש צמות לתפוח אדום - הכיתוב: תאב ותאווה

תָּאֵב ותאווה

WP_Post Object
(
    [ID] => 15717
    [post_author] => 4
    [post_date] => 2016-06-22 08:41:33
    [post_date_gmt] => 2016-06-22 05:41:33
    [post_content] => המילים תָּאֵב ותאווה דומות בצלילן וגם במשמען – שהרי שתיהן עניינן רצון ותשוקה. אף על פי כן לא ידוע על קשר היסטורי ביניהן. תַּאֲוָה גזורה מן השורש או"י המוכר גם מן המילים אִוָּה, הִתְאַוָּה, מַאֲוַיִּים ומן הצירוף 'אַוַּת נפשו'. המילה תָּאֵב גזורה מן השורש תא"ב. במקרא אנו מוצאים פעמיים את הצורה תָּאַבְתִּי בפרק קיט בתהלים: "הִנֵּה תָּאַבְתִּי לְפִקֻּדֶיךָ" (פס' מ), "תָּאַבְתִּי לִישׁוּעָתְךָ" (פס' קעד), ופעם אחת "לְתַאֲבָה אֶל מִשְׁפָּטֶיךָ" (שם, פס' כ). את צורת הבינוני תָּאֵב אנו מוצאים החל בלשון חז"ל, למשל "שאין יצר הרע תאב אלא דבר שהוא אסור לו" (ירושלמי יומא ו:ה, מג ע"ד). מן השורש תא"ב נגזרה גם המילה תֵּאָבוֹן, גם היא מוכרת למן לשון חז"ל. מקובל לראות בשורש תא"ב שורש משני של השורש אב"י המוכר מן הפועל המקראי אָבָה ('רצה', 'הסכים'). השורש אב"י עצמו דומה עוד יותר לשורש או"י, אך לא ידוע על קשר בין השניים.

והנה בעברית החדשה נוצרה היערכות סדירה בצירופים המיוסדים על שתי המילים תאווה ותאֵבתַּאֲוָה משמשת השם המופשט של תָּאֵב: האדם הוא 'תאב דעת' או 'תאב בצע', ואילו תכונתו היא 'תאוות דעת' או 'תאוות בצע'. היערכות זו, אשר עמד עליה הבלשן חיים רוזן, היא חלק מתופעה כללית של מילים ממקור שונה המתקרבות זו לזו ומשפיעות זו על זו בגלל דמיונן הצורני. מכל מקום מכיוון ששתי המילים אכן יפות להבעת העניין – אין פסול בהיערכות הזאת.
    [post_title] => תָּאֵב ותאווה
    [post_excerpt] => המילים תָּאֵב ותאווה דומות בצלילן וגם במשמען – שהרי שתיהן עניינן רצון ותשוקה. אף על פי כן לא ידוע על קשר היסטורי ביניהן.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%aa%d6%bc%d6%b8%d7%90%d6%b5%d7%91-%d7%95%d7%aa%d7%90%d7%95%d7%95%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-04-09 20:14:44
    [post_modified_gmt] => 2020-04-09 17:14:44
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=15717
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

המילים תָּאֵב ותאווה דומות בצלילן וגם במשמען – שהרי שתיהן עניינן רצון ותשוקה. אף על פי כן לא ידוע על קשר היסטורי ביניהן.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִתְאַוָּה 1 (תשוקה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.1%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִתְאַוָּה 2 (גבול, התוויה) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>