הדף בטעינה

על המילה הִגֵּר

במילון

 (ללא ניקוד: מהגר)
בנייןפיעל
שורשהגר
נטייהמְהַגֶּרֶת; היגֵר, יְהַגֵּר, לְהַגֵּר לכל הנטיות

הגדרה

  • אדם היוצא מארצו ומשתקע בארץ אחרת (בלועזית: אֵמִיגרַנְט; אִימִיגְרַנְט)

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

על מהגרים והגירה

WP_Post Object
(
    [ID] => 51355
    [post_author] => 31
    [post_date] => 2021-05-24 11:47:37
    [post_date_gmt] => 2021-05-24 08:47:37
    [post_content] => בימינו מוכרים לכול הפועל הִגֵּר, צורות הבינוני מְהַגֵּר ומְהַגְּרִים ושם הפעולה הֲגִירָה. מדובר בחידושיו של אליעזר בן־יהודה על פי השורש הערבי הג"ר (هجر). כידוע דגל בן־יהודה בחידושי לשון המבוססים על שורשים ערביים, ובייחוד אם יש להם הד בשמות פרטיים מקראיים, ובמקרה זה – הָגָר המצרית, שפחת שרה, שילדה לאברהם את ישמעאל. ואכן בן־יהודה מעיר במילונו כי קרוב לוודאי שיש קשר בין השם הָגָר להוראת השורש 'יצא ממקום למקום'.

ברם הפועל הִגֵּר שייך לבניין פיעל, ואילו שם הפעולה הֲגִירָה נתון במשקל שמות הפעולה של בניין קל (כמו הֲלִיכָה). איך נוצר חוסר ההתאמה בין הפועל לשם הפעולה?

עיון במילון בן־יהודה מלמד כי הוא חידש את הפועל הָגַר בבניין קל. במילון הוא ציין כי פרסם אותו לראשונה "בעתון ההשקפה בשנת תתל"ה לחורבן גיליון ז". אכן בגיליון זה (מיום כ"ג במרחשוון תרס"ד, 13 בנובמבר 1903, עמ' 2 טור ימין פסקה 2) נכתב: "ברומניה עזרה החברה לשמנת אלפים יהודים להגר מן הארץ...". מכאן שאת הצורה 'להגר' בקטע זה יש לקרוא לַהֲגֹר, כמו שמות פועל אחרים בבניין קל הנכתבים ללא וי"ו באותה הפסקה כגון "לעזר".

מכאן ברור מדוע חידש בן־יהודה את שם הפעולה הֲגִירָה במשקל זה. גם חידוש זה מצוין במילונו, והוא משתמש בו לראשונה באותו העיתון ("השקפה") בשנת 1903.

אם כן מניין לנו הפועל היגר?

מתברר שעוד לפני חידוש הפועל ושם הפעולה חידש בן־יהודה את המילה מְהַגֵּר. מילה זו מופיעה בעיתוניו משנת 1900 (כשלוש שנים לפני הפועל ושם הפעולה). בן־יהודה מסביר במילונו את הצורה מְהַגֵּר על פי הערבית مُهَاجِر (מֻהַאגִ'ר) – צורת בינוני של הבניין השלישי. הצורה נבחרה כמסתבר בשל קרבתה הצלילית לצורה הערבית.

נשאלת אפוא השאלה מדוע חידש את הפועל בבניין קל. סביר שחברו כאן כמה סיבות – האחת כי מדובר בפועל תנועה שיפה לו בניין קל, כמו הָלַךְ, נָסַע, עָבַר. השנייה – בגלל קרבת הצליל לפועל הערבי הַאגַ'רַ (هَاجَرَ).[1]

לימים גברה הצורה מְהַגֵּר, השייכת לבניין פיעל, על הפועל הָגַר בבניין קל והתרחבה גם לצורות הפועל בעבר – הִגֵּר, הִגְּרוּ, ובעתיד – יְהַגֵּר, יְהַגְּרוּ. לצידן התקבע שם הפעולה הֲגִירָה.

אין זה המקרה היחיד בעברית של חוסר התאמה בין הפועל לשם הפעולה; כך למשל רָקַד (בניין קל) – רִקּוּד (בניין פיעל); קִלֵּל (פיעל) – קְלָלָה (בניין קל, כמו צְעָקָה); שִׁעֵר (פיעל) – הַשְׁעָרָה (הפעיל).

________________________________________________

[1] ושמא יצר בן־יהודה את שם הפעולה 'הגירה' בהשראת המונח הערבי אַל־הִגְ'רַה (أَلْهِجْرَة) המציין את הגירתו המפורסמת של הנביא מוחמד מעיר הולדתו מכה? יש לציין ששם הפעולה ('מצדר' בערבית) של הפועל הַאגַ'רַ (בבניין השלישי) הוא מֻהַאגַ'רַה (مُهَاجَرَة), וזו המילה הרגילה בערבית לציון 'הגירה'. לצד אַל־הִגְ'רַה שימשה המילה אַל־מֻהַאגִ'רוּןַ (أَلْمُهَاجِرُونَ), 'המהגרים', תומכי הנביא מוחמד שהיגרו איתו ממכה.

[post_title] => על מהגרים והגירה [post_excerpt] => איך קרה ששם הפעולה של הפועל הִגֵּר מבניין פיעל הוא הֲגִירָה במשקל השייך לבניין קל? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9c-%d7%9e%d7%94%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%94%d7%92%d7%99%d7%a8%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-01-06 16:06:37 [post_modified_gmt] => 2022-01-06 14:06:37 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=51355 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

איך קרה ששם הפעולה של הפועל הִגֵּר מבניין פיעל הוא הֲגִירָה במשקל השייך לבניין קל?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך הִגֵּר ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>