הדף בטעינה

על המילה דֶּמֶה

במילון

 (ללא ניקוד: דמה)
מיןזכר
שורשדמי

הגדרה

  • (לרוב רכיב שני בצירוף – לומר על הרכיב הראשון) שאינו אמיתי – שנועד להטעיה או לתרגול וכדומה, כגון 'מטוסי דמה' להטעות את האויב, 'תחמושת דמה' לאימון

צירופים

על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור תרופות בקופסה עם כיתוב "סוֹדְרַן תְּרוּפוֹת"

עברית לבריאות

WP_Post Object
(
    [ID] => 5510
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-11-04 11:00:48
    [post_date_gmt] => 2012-11-04 09:00:48
    [post_content] => 

חמרמורת, רגשת, היגב, תרופת דמה, סודרן תרופות

חֲמַרְמֹרֶת (הנגאובר)

חמרמורת היא תחושת גוף לא נעימה, ובעיקר מחושי ראש, שחש המרבה בשתיית משקה חריף בשעות שלאחר השתייה או בבוקר שלמוחרת. המילה חמרמורת נוצרה בהשראת הביטוי "מֵעַי חֳמַרְמָרוּ" (איכה א, כ; ומפרשים 'מעיי תססו'). כן נרמזת בה המילה חֶמֶר שפירושה יין, כגון "וְדַם עֵנָב תִּשְׁתֶּה חָמֶר" (דברים לב, יד). צורת המילה חֲמַרְמֹרֶת כשל המילים צְמַרְמֹרֶת וסְחַרְחֹרֶת, המציינות אף הן תחושת גוף לא נעימה. המילה חמרמורת אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).

רַגֶּשֶׁת

רגשת היא רגישות יתר לחומרים מסוימים, כגון תרופות, מאכלים ואבקת פרחים. הגוף מפעיל שלא לצורך את מערכת החיסון נגד החומר ונלחם בו כאילו היה גורם מזיק. מאפיינים נפוצים של רגשת הם פריחה בעור, בצקת ועיטוש. המילה רַגֶּשֶׁת בנויה במשקל המחלות, והיא מצטרפת למילים מן המקרא כמו דַּלֶּקֶת וקַדַּחַת (החי"ת גורמת לשינוי בתנועות), ולמילים מחודשות כמו אַדֶּמֶת, חַטֶּטֶת (אקנֶה), צַפֶּדֶת (טטנוס), גַּלֶּדֶת (אימפטיגו), אַבֶּסֶת (השמנה קיצונית), דַּגֶּנֶת (צליאק). המילה רגשת נכללת במונחי רפואה שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ז (2006).

הֶגֵּב (רפלקס)

היגב הוא תגובה לא רצונית של הגוף על גירוי, כגון סגירת העפעף בתגובה על ראייה של עצם זר המתקרב לעין. במערכת הרפואית מקובל המונח הֶחְזֵר. המילה הֶגֵּב מצטרפת למילים תְּגוּבָה והֲגָבָה שחודשו במונחי הפיזיקה של ועד הלשון כחלופה לרֵאקציה על פי הפועל הארמי אֲגֵיב (=השיב). הֶגֵּב שקולה במשקלן של הֶבֵּט, הֶשֵּׂג, הֶתֵּר (הדגש בגימ"ל על דרך השורשים חסרי הנו"ן). המילה היגב אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשס"ט (2009) במסגרת המילון למונחי הביולוגיה הכללית.

תְּרוּפַת דֶּמֶה (פלצבו)

תרופת דמה היא חומר לא פעיל הניתן כתרופה. לעתים תרופת הדמה ניתנת למטופל כדי לבדוק את ההשפעה הנפשית הנגרמת לו מעצם הטיפול במחלתו, בלא שייטול תרופה ממש. בתרופת דמה משתמשים גם בניסוי של תרופה חדשה: את התרופה הנבדקת נותנים לקבוצת הניסוי, ואילו לקבוצת הביקורת נותנים תרופת דמה. בהקשר הצבאי המילה דמה מציינת עצם להטעיה כגון 'מטוס דמה', 'חיילי דמה', או לאימון כגון 'תחמושת דמה'. לצד המונח התקני רווחת בציבור המילה 'אֵינְבּוֹ' (אין + בו). הצירוף תרופת דמה אושר במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ה (2005).

סוֹדְרַן תְּרוּפוֹת

איור תרופות בקופסה עם כיתוב "סוֹדְרַן תְּרוּפוֹת"סודרן תרופות הוא קופסה אישית לתרופות המחולקות לתאים לפי שעות, ימים וכדומה. המילה סודרן חודשה לראשונה ברשימת מונחים בארכיונאות בסדרת מונחים דומים בצורתם לסוגי תיקים משרדיים:
  • סוֹדְרָן – תיק משרדי המחולק למדורים לפי אותיות או מספרים.
  • חוֹבְקָן – תיק פשוט החובק את הניירות בלי להדקם
  • כּוֹרְכָן – תיק שבו הניירות מושחלים ומהודקים ברצועות מתכת
  • עוֹטְפָן – תיק מכריכת קרטון העוטף את הניירות מארבעה צדדים
  • עוֹקְדָן – תיק בעל קַשתות מתכת שהניירות מושחלים בהן (קלסר, כיום רווח אוגדן).
[post_title] => עברית לבריאות [post_excerpt] => דברו עברית והבראתם! סיפוריהם של כמה מונחים עבריים מתחום הבריאות. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%aa-%d7%9c%d7%91%d7%a8%d7%99%d7%90%d7%95%d7%aa [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-07-26 12:20:54 [post_modified_gmt] => 2021-07-26 09:20:54 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5510 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

דברו עברית והבראתם! סיפוריהם של כמה מונחים עבריים מתחום הבריאות. המשך קריאה >>
איור של ילד עף בשמיים כחולים

כיד הדמיון

WP_Post Object
(
    [ID] => 1019
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2012-01-12 10:37:00
    [post_date_gmt] => 2012-01-12 08:37:00
    [post_content] => 

הפעם נצא לטיול לשוני במחוזות הדמיון. המילה דִּמְיוֹן שייכת למשפחת מילים מגוונת שראשיתה בתנ"ך. הפועל המקראי דָּמָה מציין שוויון וקִרבה בין דברים: "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" (שיר השירים ז, ח). פועל מקראי נוסף הוא דִּמָּה שפירושו הִשְׁוָה: "לְסֻסָתִי בְּרִכְבֵי פַרְעֹה דִּמִּיתִיךְ רַעְיָתִי" (שיר השירים א, ט), "לְמִי תְדַמְּיוּנִי וְתַשְׁווּ" (ישעיהו מו, ה). פועל זה משמש בתנ"ך גם במשמעות 'תיאר לעצמו', ומכאן 'חָשַׁב' ו'תכנן': "אַל תְּדַמִּי בְנַפְשֵׁךְ לְהִמָּלֵט בֵּית הַמֶּלֶךְ מִכָּל הַיְּהוּדִים" (אסתר ד, יג). בימינו הפעלים דָּמָה ("היא דמתה מאוד לאִמה") ודִמָּה (בנפשו) משמשים בעיקר בלשון הספרותית. לעומתם רגילים מאוד דּוֹמֶה (צורת ההווה של דָּמָה) ונִדְמֶה (צורת הווה בבניין נפעל) כגון "נדמה לי".

את המילה דְּמוּת אנו פוגשים כבר בפרק הראשון של ספר בראשית: "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ" (פסוק כו). דמות היא 'צורה הדומה לדבר', וכן 'מראֶה' ו'תבנית'. בהקשר של עדות על ראיית הירח מסופר במשנה שלרבן גמליאל הייתה "דמות צורות לבנות", כלומר ציורים של מצבים שונים של הירח, "שבהן מראה את ההדיוטות ואומר הכזה ראית או כזה?" (ראש השנה ב, ח). בימינו המילה דמות משמשת בעיקר ביחס לבני אדם או יצורים חיים אחרים במשמעויות מגוונות.

המילה דמיון עצמה באה בתנ"ך רק פעם אחת – "דִּמְיֹנוֹ כְּאַרְיֵה יִכְסוֹף לִטְרוֹף" (תהלים יז, יב), ונראה שביסודה היא נרדפת לדמות. משמעותה זו קרובה לאחת ממשמעויותיה בימינו: היותו של דבר דומה לדבר אחר, כגון "יש ביניהם דמיון רב". משמעות אחרת של המילה דמיון הורישה לנו לשון הפילוסופיה והמחשבה של ימי הביניים, והיא 'הכוח לצייר במחשבה דברים שאינם במציאות' (המכונה גם הכוח המְדַמֶּה). פרי מחשבתו של כוח זה נקרא גם הוא דמיון, ובייחוד בצורת הרבים דמיונות ("יש לו חלומות ודמיונות"). דמיון במשמעויות אלו הוליד צירופים כגון 'דמיון פורה', 'כיד הדמיון הטובה' ואף את הפועל דִּמְיֵן.

דבר שהוא למראית עין בלבד מכונה מְדֻמֶּה, כגון 'שבר מדומֶה', 'מציאות מדומָה'. משמעות קרובה יש למילה דֶּמֶה ('מבחן דמה', 'תרופת דמה') שביצירתה חברו יחד משמעותו של השורש העברי עם דמיון הצליל למילה הלועזית dummy.

דִּמּוּי הוא אמצעי ספרותי שבו משווים במפורש דבר אחד לדבר אחר כדי להדגיש תכונה מסוימת שלו: 'עקשן כפרד', 'מתוק כדבש'. בהקשרים אחרים דימוי הוא הדרך שבה תופסים מישהו או משהו: "יש לו דימוי של מורה קשוח". משמעות דומה יש למילה תַּדְמִית בתחום הפסיכולוגיה: 'תמונה המצטיירת במוחנו ואינה מתאימה בהכרח למציאות'. לעיתים קרובות מדובר בדרך שבה האדם תופס את עצמו או את גופו. המילה תדמית חודשה לראשונה תמורת 'שבלונה' (במילון למונחי הקדרות של ועד הלשון משנת תש"י, 1950), ובמשמעות זו היא חיה עד היום בתחום התפירה. מכאן שם המקצוע תַּדְמָן או תַּדְמִיתָן – האדם המכין את התדמיות (מודלים). בהקשרים אחרים תדמיתן הוא יועץ לעיצוב תדמית של אדם או של עסק.

עוד שני חידושים נוצרו מן השורש דמ"י: הַדְמָיָה היא סימולציה – חיקוי התנאים של מצב אמיתי לשם תרגול, ומכאן גם מַדְמֶה (סימולטור). המונח דִּמּוּת יוחד ל־imaging: הפקת דְמוּת באמצעים שונים והטלתה על גבי מרקע או צג. הדימות משמש הרבה באבחון רפואי, כגון רנטגן, טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ודימות על־שמעי (אולטרה־סאונד).

ברבות השנים הוליד השורש המקראי דמ"י מילים שאנשים שחיו בתקופת התנ"ך לא יכלו לדמיין.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => כיד הדמיון [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%99%d7%93-%d7%94%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%95%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-02-07 16:57:34 [post_modified_gmt] => 2021-02-07 14:57:34 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1019 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

הפעם נצא לטיול לשוני במחוזות הדמיון. המילה דִּמְיוֹן שייכת למשפחת מילים מגוונת שראשיתה בתנ"ך. הפועל המקראי דָּמָה מציין שוויון וקִרבה בין דברים: "זֹאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר" (שיר השירים ז, ח). פועל מקראי נוסף הוא דִּמָּה המשך קריאה >>