הדף בטעינה

על המילה גַּרְגֵּר

במילון

 (ללא ניקוד: גרגר, גרגיר)
מיןזכר
שורשגרגר
נטייהגַּרְגְּרִים או גַּרְגִּירִים

הגדרה

  • חתיכה קטנה מאוד, פֵּירור (של חול או של מלח וכדומה)
  • (בבוטניקה) פרי בן זרע אחד ממשפחת הדגניים
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

יד של מלצר אוחזת במגש ועליה הכיתוב חם מהתנור

החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אדר תש"ף, מארס 2020)

WP_Post Object
(
    [ID] => 39340
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2020-02-03 13:14:50
    [post_date_gmt] => 2020-02-03 11:14:50
    [post_content] => בישיבתה  של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרה רשימה של שמות כוכבי־ים, קיפודי־ים ומלפפוני־ים, אושרו מונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.

הוועדה לזואולוגיה של האקדמיה הביאה לאישור רשימה חדשה, והפעם שמות לבעלי חיים ימיים מן המערכה הקרויה קווצי העור (קְווּצֵי־ מן המילה קוֹץ). ברשימה כמאתיים שמות של כוכבי־ים, קיפודי־ים ומלפפוני־ים. בין השמות: כיפת־קוצים אילתית, עֶפרונן משולש (בשל הקוצים דמויי העפרונות), מַטבעון ים־סופי, קיפוד־קט בֵּיצני, פתילעת אדמדמה (מלפפון־ים מוארך – השם הוא הֶלחם של פתיל ותולעת). לרשימה המלאה

עוד אישרה מליאת האקדמיה מונח מטעם הוועדה למונחי בריאות הציבור: תחת סף הגילוי ובקיצור תת־סיפי תמורת undetectable – המונח משמש למשל לציון תוצאה של בדיקת עומס נגיפי של HIV או צהבת, ותוצאה כזו פירושה שהנבדק אינו מדביק. לצד מונח זה נקבע גם לא בר־גילוי להקשרים אחרים, כגון בדיקות לגילוי גידול סרטני.

האקדמיה אימצה מונחים שכבר משמשים אנשי מקצוע:
  • אִילָנַאי – אדם העוסק בטיפוח עצים ובטיפול בהם; השם המופשט הוא אִילָנָאוּת (באנגלית: arboriculture).
  • מִצְהָר (מֵרִידְיָאן) – באסטרונומיה לציון מעגל דמיוני העובר דרך הקטבים השמימיים והזֵנית של הצופה. בתחום הגאוגרפיה משמש המונח 'קו אורך'.
בשני מקרים החליטה האקדמיה לשנות את צורת המונח שנקבע בעבר:
  • נֶתֶר אִכּוּל (סודה קאוסטית) – במקום נֶתֶר מְאַכֵּל, כדי למנוע הטעיית הציבור במקרה שהמונח אינו מנוקד (נתר מאכל).
  • דִּלְגִּית (חבל קפיצה) – בחיריק לפי הרווח בציבור, במקום הצורה דַּלְגִּית (בפתח) שנקבעה לראשונה במילון למונחי התעמלות משנת תרצ"ז (1937).
מליאת האקדמיה אישרה גם את המונחים שנקבעו במיזמים עם גורמי חוץ:
  • הֶסְכֵּת – פודקאסט (עם תאגיד השידור הישראלי)
  • חוּפשוֹן – אפטר (עם דובר צה"ל וגלי צה"ל)
  • שׁוֹפֵט מָסָךְ, שיפוט מסך – VAR (עם איגוד שופטי הכדורגל ועוד)
בתחום הדקדוק אישרה האקדמיה כמה החלטות הנוגעות לניקוד ולצורתן של מילים:
  1. דגש חזק במילים ובשמות לועזיים לאחר אותיות מש"ה: לאחר אותיות מש"ה מסומן דגש חזק באות הראשונה של מילים ושמות לועזיים כבמילים עבריות, למעט בפ"א רפה ובכ"ף רפה, לדוגמה הַגּ'וּנְגֶּל, מִגָּ'קַרְטָה, הַזָּ'קֵט, הַצִּ'יטָה, שֶׁצֶּ'כְיָה, מִתּ'ור אבל הַפַנְטַזְיָה, מִפִינְלַנְד, הַכְרוֹנִי (לצד הַכְּרוֹנִי).
  2. הורחב כלל ג מכללי הקמץ: קמץ לאחר שווא נע באמצע המילה (ובכלל זה לאחר רצף שוואים) מתקיים בנטייה. למשל: דֻּבְדְּבָן דֻּבְדְּבָנֵיכֶם, לִוְיְתָנִים לִוְיְתָנֵיהֶם, שַׁלְשְׁלָאוֹת שַׁלְשְׁלָאוֹתֵיהֶם, דְּיוֹקָן דְּיוֹקְנָאוֹת דְּיוֹקְנָאוֹתָיו, מֵירְכָה מֵירְכָאוֹת מֵירְכָאוֹת־.
  3. האקדמיה חזרה בה מן ההחלטה להבחין בין גרגר לגרגיר. לפי ההחלטה המעודכנת שתי הצורות גַּרְגֵּר (ברבים גַּרְגְּרִים) או גַּרְגִּיר משמשות בשימוש הכללי (אבל שם הצמח הוא גַּרְגֵּר בלבד).
  4. הוחלט לאמץ את הניקוד צַבָּר בפתח ודגש, המשקף את ההגייה הרווחת, במקום צָבָר – כפי שנוקד שם הצמח בכל המילונים עד היום.
ההחלטות בדקדוק פורסמו באתר – ראו כאן. ההחלטות במינוח פורסמו באתר המונחים. [post_title] => החלטות האקדמיה בישיבתה האחרונה (אדר תש"ף, מארס 2020) [post_excerpt] => בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרו רשימת שמות ומונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%94%d7%97%d7%9c%d7%98%d7%95%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9e%d7%99%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%a9%d7%99%d7%91%d7%aa%d7%94-%d7%94%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%91%d7%98-%d7%aa%d7%a9 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-03-16 10:03:23 [post_modified_gmt] => 2020-03-16 08:03:23 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=39340 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

בישיבתה של האקדמיה ללשון העברית בא' בשבט תש"ף, 27 בינואר 2020 (ישיבה שסו), אושרו רשימת שמות ומונחים יחידים והתקבלו כמה החלטות בדקדוק.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של חצאי תפוח, אגס ואפרסק עם הגרעינים והגלעינים והכיתוב גרעין או גלעין?

גרעין וגלעין

WP_Post Object
(
    [ID] => 175
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2013-01-23 14:32:55
    [post_date_gmt] => 2013-01-23 12:32:55
    [post_content] => 

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת. מקורן בספרות חז"ל, אלא ששם צורות היחיד הן בנקבה: גלעינה וגרעינה. נפוצות יותר צורות הרבים גלעינים וגרעינים, ובכתבי יד של המשנה והתוספתא: גַּלְעַנִּים וגַרְעַנִּים (צורת רבים בסיומת ־ִים למילה בסיומת נקבה יש למשל במילים תאנה–תאנים, שעורה–שעורים, ביצה–ביצים ועוד).

הצורות בלמ"ד אופייניות לטקסטים ארץ־ישראליים, ואילו הצורות ברי"ש אופייניות לטקסטים בבליים, וכך גם בארמית. החילופים בין הלמ"ד והרי"ש נובעים מן הקרבה בין שני העיצורים האלה, והם מוכרים בצמדים נוספים, כגון שלשלת ושרשרת, נָשַׁל ונָשַׁר.

יש הסוברים שהגרעינים והגלעינים קשורים ביסודם למילה היוונית karuon, ואילו אחרים סוברים שקיומה היציב של הע"ין בכל צורות המילה הוא עדות למקורה השמי (רק במקום אחד עולה הכתיב "גראינין" – ברשימת מילים מן המשנה שחכמי התלמוד התלבטו אם יש בהן עי"ן או אל"ף; בבלי שבת עז ע"ב).

בספרות חז"ל נזכרים כמה פירות שיש בהם גלעינים או גרעינים: "גלעני זתים, גלעני תמרים וגלעני חרובין... גלעני אתרוג..." (תוספתא תרומות י, א–ב), ובמקומות אחרים גם אגסים ואגוזים.

בספרות ימי הביניים משמשות בעיקר הצורות ברי"ש בשל השפעתו הרבה של התלמוד הבבלי. כן רגילה בה צורת היחיד גרעין בזכר – גזירה לאחור מצורת הרבים גרעינים.

בעברית החדשה נוצל כפל הצורות ליצירת הבחנה במשמעות: גרעין הוא שם כללי לזרעים שבתוך הפרי כגון גרעינים באבטיח או בתפוח, ואילו גלעין הוא המעטה הקשה כאגוז שבתוכו טמון זרע יחיד של פירות כגון אפרסק, שזיף וזית. פרי שיש בו גלעין נקרא בלשון הבוטנאים בית גלעין.

יש המשתמשים במילה גרעין גם בהקשרים אחרים, כגון לציון זרעים קשים במשפחת הדגניים ('גרעיני חיטה') או לציון פירות דמויי זרע (כגון 'גרעיני חמניות'). ואולם בלשון המקצועית משמשות בהקשרים אלו המילים גַּרְגֵּר (או גרגיר) וזירעון.

לסיכום הינה ההבחנות המקובלות בקרב הבוטנאים והחקלאים בימינו:

זרע – חלק בצמח שנוצר מהפריית ביצית בשחלת הפרח וממנו מתפתח צמח חדש (מקביל לעובר בבעלי חיים).

 

אפרסק גלעין – מעטה קשה שבתוכו טמון זרע יחיד של פירות כגון באפרסק, בשזיף ובזית.

 

גרעין דלעת גרעין – זרע בתוך פרי כגון גרעיני אבטיח, גרעיני תפוח, גרעיני תפוז.

   

גרגיר חיטה גַּרְגֵּר (או גַּרְגִּיר) – פרי בעל זרע אחד עטוי בקליפה דקה; אופייני לדגניים, כגון גרגרי חיטה, גרגרי שעורה.

 

זירעון חמנית זירעון – פרי בעל זרע אחד הנתון בקליפה; אופייני למורכבים, כגון זירעוני חמנית, ולסוככים כגון זירעוני שומר.

 

בשאר זרעי פשתןהצמחים משמשת המילה הכללית זרע, כגון זַרעי פשתן, זַרעי קטניות (בלשון חז"ל קִטְנִית).

  לגרעיני הענבים מקובל השימוש במילה המקראית חרצן.

נסיים במובאה יפה העוסקת בגודלם של זרעים שונים: "ונתתי גשמיכם בעתם" – בלילי שבתות. מעשה בימי שמעון בן שטח ובימי שלומציון המלכה שהיו הגשמים יורדים מלילי שבת ללילי שבת, עד שנעשו חיטים ככליות ושעורים כגרעיני זיתים ועדשים כדינרי זהב, וצררו מהם חכמים והניחום לדורות הבאים... (ספרא בחוקותי א, ב).

[post_title] => גרעין וגלעין [post_excerpt] => המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת שמקורה בלשון חז"ל. בעברית החדשה נוצל כפל הצורות ליצירת הבחנה במשמעות. מה בין גרעין לגלעין בימינו ובין שני אלו ומילים גרגר או גרגיר, זירעון וזרע? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%92%d7%a8%d7%a2%d7%99%d7%9f-%d7%95%d7%92%d7%9c%d7%a2%d7%99%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2020-05-25 16:01:28 [post_modified_gmt] => 2020-05-25 13:01:28 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=175 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

המילים הקרובות גרעין וגלעין הן ביסודן מילה אחת שמקורה בלשון חז"ל. בעברית החדשה נוצל כפל הצורות ליצירת הבחנה במשמעות. מה בין גרעין לגלעין בימינו ובין שני אלו ומילים גרגר או גרגיר, זירעון וזרע?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך גַּרְגֵּר 1 (פרי קטן, חתיכה, פירור) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים: ,
שכיחות 1=0.01%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך גַּרְגֵּר 2 (שם צמח) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך גַּרְגֵּר 3 (גרגרת, גרון) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במינוח המקצועי


גַּרְגֵּר
לרשימה המלאה
חלופות תקניות : בֶּן-חַרְדָּל מָצוּי, בֶּן-חַרְדָּל
השם הבוטני המלא של המין הוא בֶּן-חַרְדָּל מָצוּי.
כלכלת הבית (תרצ"ח, 1938)
גַּרְגֵּר-נְהָרוֹת*
* במילון המקורי כתוב: גַּרְגִּיר-נְהָרוֹת
חלופות תקניות : גַּרְגֵּר הַנְּחָלִים
בוטניקה (תש"ו, 1946)
גַּרְגֵּר*
* במילון המקורי כתוב: גַּרְגִּיר

Latin: Nasturtium
בוטניקה (תר"ץ, 1930)
גַּרְגֵּר נְהָרוֹת* , קֹרַת רוּחַ*
* במילון המקורי כתוב: גַּרְגִּיר נְהָרוֹת
* במילון המקורי כתוב: קוֹרַת רוּחַ
חלופות תקניות : גַּרְגֵּר הַנְּחָלִים