הביטוי אוֹצָר בָּלוּם מהלך בקרב דוברי העברית בימינו במשמעות 'אוצר מלא וגדוש': "ידיעותיו בתחום הבולאות הן אוצר בלום". ואולם במקורו ככל הנראה היה הביטוי אוֹצָר בָּלוּס – בסמ"ך. הא כיצד?
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה בָּלוּם

במילון
בָּלוּם
 (ללא ניקוד: בלום)חלק דיבר | שם תואר |
---|---|
שורש | בלם |
נטייה | בְּלוּמָה |
הגדרה
- שנעצר, שלא הגיע לסוף דרכו או התפתחותו
- מלא וגדוש בעיקר בביטוי 'אוֹצָר בָּלוּם'