הביטוי אוֹצָר בָּלוּם מהלך בקרב דוברי העברית בימינו במשמעות 'אוצר מלא וגדוש': "ידיעותיו בתחום הבולאות הן אוצר בלום". ואולם במקורו ככל הנראה היה הביטוי אוֹצָר בָּלוּס – בסמ"ך. הא כיצד?
המשך קריאה >>
הדף בטעינה
על המילה בָּלוּם
במילון
בָּלוּם
(ללא ניקוד: בלום)| חלק דיבר | שם תואר |
|---|---|
| שורש | בלם |
| נטייה | בְּלוּמָה |
הגדרה
- שנעצר, שלא הגיע לסוף דרכו או התפתחותו
- מלא וגדוש בעיקר בביטוי 'אוֹצָר בָּלוּם'
