WP_Post Object
(
    [ID] => 84476
    [post_author] => 19
    [post_date] => 2023-10-30 11:48:43
    [post_date_gmt] => 2023-10-30 09:48:43
    [post_content] => האירועים הקשים של המלחמה המתחוללת בישראל מאז שמחת תורה תשפ"ד, שבעה באוקטובר 2023, מעוררים גם שאלות הקשורות בשפה. אנחנו מביאים כאן כמה מן השאלות שהגיעו לאקדמיה ולצידן תשובותינו, שיכולות לעזור גם לאחרים.
יחד או ביחד?
נשאלנו מה עדיף – "נעבור את זה ביחד" או "נעבור את זה יחד".
תשובתנו היא ששתי הצורות 'יחד' וגם 'ביחד' תקניות. אומנם במקרא יש רק "יחד", ואילו את "ביחד" אפשר למצוא רק בחיבורים מאוחרים יחסית מספרות חז"ל, ואולם די בתיעוד זה כדי להתיר את השימוש בצירוף "ביחד". ראו עוד כאן.
שבעה ברבים

נשאלנו אם למילה "שבעה" לציון ימי האבל יש צורת רבים, ואם כן מהי.
תשובתנו: המילה 'שבעה' נתפסת בפי הדוברים כשם עצם בצורת נקבה ("השבעה הייתה עצובה מאוד"), ולפי זה יש לה גם צורת רבים: "שְׁבָעוֹת". מי שמעדיף להימנע מכך יוכל לומר "ניחומי אבלים".
אזעקה או הזעקה?
לכל אחת משתי המילים משמעות משלה: 'הזעקה' היא הפעולה, כגון 'הזעקת המשטרה למקום האירוע'. 'אזעקה' היא הצליל שמופק על ידי מנגנון ומופעל בשעת סכנה.
תמרוֹן ותמרוּן
‏‏במילון צה"ל מובאת הבחנה בין שתי המילים תמרוֹן ותמרוּן:
תמרוֹן (בחוֹלם) הוא תרגיל צבאי או סדרת תרגילים צבאיים הנערכים ביבשה, באוויר ובים, או תרגיל הדמיה על גבי מפה.‏‏
תמרוּן (בשורוק) הוא תנועת כוחות משולבת באש (או בפעולות אחרות) להשגת יתרון או לשיפור עמדות ביחס לאויב.
‏‏את שתי המילים חידש אליעזר בן־יהודה. נראה כי מתחילה חודשה המילה תִּמְרוֹן במובן 'תרגיל צבאי' (תמורת manoeuvre ) על פי המילה הערבית תַמְרִין, 'תרגיל' (מן השורש הערבי מר"ן). מכאן נגזרו הפועל לְתַמְרֵן ושם הפעולה תִּמְרוּן. לימים, במינוח הצבאי, נוצרה ההבחנה בין השתיים.
שובו בשלום או שובו לשלום?
נשאלנו אם יש עדיפות לאחד משני הצירופים.
תשובתנו היא ששתי הדרכים טובות. הרוצה לדבוק בנוסח המקראי של הברכה יאמר 'שובו בשלום', והרוצה לאחל על דרך לשון חז"ל יאמר 'חזרו לשלום'. ויש המקפידים לומר תמיד 'לשלום' (אף בשינוי מן המקור המקראי) בעקבות המקובל במסורת היהודית בברכה למי שיוצא לדרך "לך לשלום" (ולא "לך בשלום" הנאמר בשעת פרֵדה מן המת).
להרחבה על שאלה זו ראו כאן.
בשורות טובות
נשאלנו אם המילה 'בשורה' והפועל 'לבשר' יכולים לשמש גם להודעה רעה ועצובה.
במקרא מילים אלו משמשות הן להודעות טובות הן להודעות רעות. אומנם רוב הבשורות טובות, אבל יש גם כאלה שלא. כך למשל האיש שנס מן המערכה מספר לעלי הכוהן: "וַיַּעַן הַמְבַשֵּׂר וַיֹּאמֶר נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם וְגַם שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חָפְנִי וּפִינְחָס וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה" (שמואל א ד, יז). וכותב רד"ק: "כל המספר חדשות בין טוב בין רע נקרא מבשר". ידוע גם הצירוף 'בשורת איוב', אך לעומתו הביטויים 'איש בשורה' ו'יום בשורה' הלקוחים מן המקרא כוונתם לטובה.

ויתקיימו בנו דברי הנביא:
"מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה" (ישעיהו נב, ז).
    [post_title] => שאלות ותשובות בעת מלחמה
    [post_excerpt] => האירועים הקשים של המלחמה המתחוללת בישראל מאז שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, מעוררים גם שאלות הקשורות בשפה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%95%d7%aa-%d7%95%d7%aa%d7%a9%d7%95%d7%91%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%a2%d7%aa-%d7%9e%d7%9c%d7%97%d7%9e%d7%94
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2023-11-06 11:48:28
    [post_modified_gmt] => 2023-11-06 09:48:28
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=84476
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

האירועים הקשים של המלחמה המתחוללת בישראל מאז שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, מעוררים גם שאלות הקשורות בשפה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>