הדף בטעינה

על המילה בְּעַל פֶּה

במילון

 (ללא ניקוד: בעל פה, על פה)

הגדרה

  • (נאמר) מן הזיכרון; (נמסר, מועבר, נלמד וכד') בדיבור (כנגד: בִּכתב) (בלועזית: אוֹרָלִי)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

איור של מיניונים עם הכיתובים: כולנו יחד ו-כולנו ביחד

ביחד ובחינם – על ב' היחס לפני תוארי פועל

WP_Post Object
(
    [ID] => 53267
    [post_author] => 32
    [post_date] => 2021-09-12 17:35:51
    [post_date_gmt] => 2021-09-12 14:35:51
    [post_content] => שואלים אותנו לא אחת מה הן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חינם או בחינם. תשובתנו היא ששני הזוגות טובים ומתועדים במקורות.

להלן פירוט הדברים:

אחת הדרכים הרווחות ליצירת תוארי פועל בעברית היא הוספת ב' היחס לפני שמות עצם מופשטים, למשל בנחת, בשמחה, בשגגה, בכוונה, במהירות, בקלות, בדיוק, בשקט, בהצלחה, ברצינות. ב' זו עשויה להצטרף גם לשמות תואר – בטוב, בנעימים, בקצרה, בגלוי, במפורש וכיו"ב.

ואולם הייתכן שב' היחס ליצירת תואר הפועל תבוא לפני מילה שמלכתחילה משמשת תואר הפועל? האין בכך משום עודפוּת? ובכן, עיון במקורות מעלה תיעוד גם לדרך זו.

במקרא לצד מופעים רבים של תואר הפועל מְהֵרָה אנו מוצאים את הצירוף בִּמְהֵרָה (פעם אחת במגילת קהלת ד, יב); ולצד מופעים רבים של פִּתְאֹם מצוי הצירוף בְּפִתְאֹם (פעם אחת בדברי הימים ב כט, לו). עוד מזדמן במקרא הצירוף בִּמְאֹד מְאֹד לצד מְאֹד מְאֹד.

בספרות חז"ל מתועד תואר הפועל בוודאי לצד ודאי, בעל פה לצד על פה, בעל כורחו לצד על כורחו ואף בכאן לצד כאן.

ומה בדבר תוארי הפועל ביחד ובחינם?

במקרא מתועדות פעמים רבות רק הצורות ללא ב' – יחד וחינם, ואילו הצירופים ביחד ובחינם עולים בספרות חז"ל – ביחד בחיבורים מאוחרים יחסית,[1] כגון בספר הרזים, ובחינם בחיבורים מוקדמים יותר כגון בתלמוד הירושלמי והבבלי. לדוגמה: "ואל תערבם ביחד אלה עם אלה" (ספר הרזים); "מצוה מן התורה לפרֹק בחנם ולא לטעון בחנם אלא בשכר" (בבלי בבא מציעא לב ע"א).

אין כמובן בדברים האמורים כדי ללמדנו שאפשר להוסיף את ה"ב' היתרה" הזאת לכל תואר פועל, אך עצם התיעוד במקורות הקדומים יש בו כדי להכשיר את הצירופים ביחד ובחינם גם בעברית של ימינו.

_____________________________

[1] במגילות כת מדבר יהודה המילה יַחַד משמשת במעמד שם עצם לציון 'הקהילה', 'קבוצת חברי הכת'. לכן ברוב המקומות יש להבין את הצירוף 'ביחד' במשמעות 'בַּקבוצה' וכדומה ולא כתואר הפועל, ואולם לא מן הנמנע שבהקשרים מסוימים הוא משמש תואר הפועל.
    [post_title] => ביחד ובחינם – על ב' היחס לפני תוארי פועל
    [post_excerpt] => שואלים אותנו לא אחת מהן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חינם או בחינם. אנו משיבים ששני הזוגות טובים ומתועדים במקורות.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%91%d7%99%d7%97%d7%93-%d7%95%d7%91%d7%97%d7%99%d7%a0%d7%9d-%d7%a2%d7%9c-%d7%91-%d7%94%d7%99%d7%97%d7%a1-%d7%9c%d7%a4%d7%a0%d7%99-%d7%aa%d7%95%d7%90%d7%a8%d7%99-%d7%a4%d7%95%d7%a2%d7%9c
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2021-10-17 14:43:40
    [post_modified_gmt] => 2021-10-17 11:43:40
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => https://hebrew-academy.org.il/?p=53267
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

שואלים אותנו לא אחת מהן הצורות התקניות – יחד או ביחד, חינם או בחינם. אנו משיבים ששני הזוגות טובים ומתועדים במקורות.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>