הדף בטעינה

על המילה בְּכִי תַּמְרוּרִים

בתשובות באתר

איור מילולי: בכי תמרורים - מטבע לשון בכל יום

בְּכִי תַּמְרוּרִים

WP_Post Object
(
    [ID] => 13251
    [post_author] => 7
    [post_date] => 2015-12-28 12:25:48
    [post_date_gmt] => 2015-12-28 10:25:48
    [post_content] => 

פירוש הביטוי: 'בכי מר', 'בכי גדול'. דוגמה: בכל שנה הלב נחמץ מבכי התמרורים בפתח הגן החדש, אף שברור לכולנו שלאחר לכתנו יסתער הפעוט המייבב על מכוניות הצעצוע ובסוף היום יבקש להישאר.

מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה הידועים בתנ"ך – פרק לא בספר ירמיהו (הפטרת יום ב' של ראש השנה): "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ.... כֹּה אָמַר ה': מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (יד–טז).

המילה תַּמְרוּרִים גזורה מן השורש מר"ר ושקולה במשקל המילים תַּנְחוּמִים, תַּמְרוּקִים, תַּפְנוּקִים ועוד. 'בכי תמרורים' הוא בכי מר, בדומה לצירוף 'מירר בבכי' (על פי ישעיהו כב, ד). תמרורים כאלה אנו מוצאים אצל ירמיהו גם בצירוף מִסְפַּד תַּמְרוּרִים (ו, כו). בכי התמרורים אינו קשור לתמרורים המוכרים לנו מן הדרכים, אף כי שניהם מופיעים באותה נבואה. כמה פסוקים לאחר דברי הנחמה לרחל המבכה על בניה אומר ירמיהו כך: "הַצִּיבִי לָךְ צִיֻּנִים, שִׂמִי לָךְ תַּמְרוּרִים, שִׁתִי לִבֵּךְ לַמְסִלָּה דֶּרֶךְ הָלָכְתְּ, שׁוּבִי בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל שֻׁבִי אֶל עָרַיִךְ אֵלֶּה" (פסוק כ). צִיּוּנִים הם סימנים, סימני דרך, ומן התקבולת ברור שגם למילה תַּמְרוּרִים משמעות דומה. גיזרונה של המילה תמרורים במשמע זה אינו ודאי. אחת ההצעות הידועות מבקשת לקשור זאת לעץ התָּמָר: רש"י פירש "תמרים קטנים נטועים לסימן בדרך" ורד"ק כתב "לשון גובה", כלומר ציוני דרך גבוהים הנראים למרחוק. לתמרורים הגבוהים של ירמיהו אין אח ורע בתנ"ך, אך כיום הם מוכרים לכולנו ומכוונים את התנועה בדרכים. לעומתם התמרורים המרירים נותרו לפלטה רק במטבע הלשון בכי תמרורים. [post_title] => בְּכִי תַּמְרוּרִים [post_excerpt] => מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה בספר ירמיהו: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ.... כֹּה אָמַר ה': מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (יד–טז). [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%91%d7%9b%d7%99-%d7%aa%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-11-16 11:21:13 [post_modified_gmt] => 2022-11-16 09:21:13 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=13251 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מקור הצירוף באחד מפרקי הנחמה בספר ירמיהו: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ.... כֹּה אָמַר ה': מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (יד–טז).
המשך קריאה >> המשך קריאה >>