הדף בטעינה

על המילה אוּרָנוּס

בתשובות באתר

מילים של אור

WP_Post Object
(
    [ID] => 5485
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-12-15 09:51:08
    [post_date_gmt] => 2012-12-15 07:51:08
    [post_content] => 

נהורנות, אורון, מבהק, זהרורים

נְהוֹרָנוּת (לוּמִינֵסֶנְצִיָּיה)

נהורנות היא תופעה של פליטת אור מחומר שלא כתוצאה מחום. כך הוא האור של נוּרה פְלוּאוֹרָנִית (פלורוסנט). לתופעה דומה – פליטת אור מגופם של יצורים חיים (כגון גחלילית) – נקבע המונח אוֹרוּת. המילה נְהוֹרָנוּת נגזרה מן השורש נה"ר המציין אור, כגון במילה נְהָרָה ובביטוי הקבלי הארמי 'נהורא מעליא' (אור עליון). דבר נָהִיר הוא דבר ברור, והַנְהָרָה היא הפיכת דבר לנהיר. המונח נהורנות נקבע במילון האקדמיה לקשר ואלקטרוניקה משנת תש"ל (1970).

אוֹרוֹן (אוּרָנוּס)

הכוכב אורוןהכוכב אורון אורון הוא השם העברי שנבחר לכוכב הלכת אורנוס. משמעות השם – אור קטן, רמז לאורו החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש. האור הוא מקור לשפע של מילים: אוֹרָה, מָאוֹר, תְּאוּרָה, הֶאָרָה, נְאוֹרוּת. גם האִיּוּר קשור לאור: הוא נועד להאיר את הכתוב (בעקבות המשמעות של המילה הלועזית אילוסטרציה). שם כוכב הלכת אורון נקבע במסגרת המיזם "כוכב עברי נולד" ואושר באקדמיה בשנת תש"ע (2009).

מִבְהָק (highlight בצילום)

מבהק הוא אזור בתצלום המואר בחוזקה עד כדי אובדן פרטים (בשל חשיפת יתר או במכֻוון). בקרב אנשי מקצוע משמש גם 'אזור שרוף'. המונח מבהק נקבע במילון למונחי הצילום משנת תשכ"ח (1968). הִבְהִיק פירושו 'הפיק אור בהיר ובולט': "נח בכניסתו לתיבה הכניס עמו אבנים טובות ומרגליות. בשעה שהיו כיהות היה יודע שהוא יום, ובשעה שהיו מבהיקות היה יודע שהוא לילה" (ירושלמי פסחים א, כז). מן השורש בה"ק מוכרים גם שם התואר בּוֹהֵק והשמות בֹּהַק והֶבְהֵק. מכאן גם המילים מובהק ומובהקוּת המציינות דבר ברור ובולט.

זַהֲרוּרִים

זהרוריםזהרורים הם נקודות אור, קווי אור וכדומה. המילה זַהֲרוּר דומה בצורתה למילים נַעֲצוּץ (מן המקרא), זַאֲטוּט (מלשון חז"ל) ופַעֲלוּל (עברית חדשה). המילה מקורה בארמית של התלמוד: 'זהרורי' (גם בגרסה 'זהרירי'). השימוש בה בעברית מוכר לראשונה מפירושי רש"י. את המילים "בְּרָקִים לַמָּטָר עָשָׂה" (תהלים קלה, ז) הוא מסביר: "הם זהרורי הרקיע המבריקים ומאירים לפני המטר", ובתיאור שקיעה בפירושו לתלמוד הוא אומר: "לערב חמה שוקעת במערב, וזהרורי החמה מאדימין את המזרח..." (שבת לה ע"א). בימינו המילה זהרורים משמשת בעיקר בלשון הספרותית, כגון 'זהרורי אור' ו'זהרורי שמש'. [post_title] => מילים של אור [post_excerpt] => ברשומה נשפוך מעט אור על מילים מוכרות פחות של אור: מה הם נהורנות, אורון, מבהק וזהרורים? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%90%d7%95%d7%a8 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-19 23:57:29 [post_modified_gmt] => 2021-04-19 20:57:29 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5485 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

ברשומה נשפוך מעט אור על מילים מוכרות פחות של אור: מה הם נהורנות, אורון, מבהק וזהרורים? המשך קריאה >>
איור כוכבי לכת לתד אותיות בעברית והכיתוב: עברית בחלל

אסטרונומיה שימושית

WP_Post Object
(
    [ID] => 7541
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2012-01-01 14:54:37
    [post_date_gmt] => 2012-01-01 12:54:37
    [post_content] => כּוֹכָב – star
גוף שמימי כדורי המפיץ אור. הכוכבים ברובם הם כדורים לוהטים של גז ופלזמה. השמש שלנו היא כוכב.


כּוֹכַב שֶׁבֶת – fixed star כוכב הנראה כקבוע במקומו בשמי הלילה. מקור הצירוף בימי הביניים.
כּוֹכַב לֶכֶת – planet פְּלָנֵטָה; גרם שמיים בעל צורה כדורית הנמצא במסלול סביב השמש או סביב כוכב אחר, ואיננו בעל אור עצמי. כוכבי הלכת נראים כהולכים ברקיע על רקע כוכבי השבת, ומכאן שמם. הצירוף כוכב לכת מקורו בימי הביניים.
מַזָּל – zodiac sign כל אחת ואחת משתים עשרה קבוצות הכוכבים המצויות בפס בשמיים המשתרע משני צדי המִלְקֶה ("גלגל המזלות"). המאמינים באסטרולוגיה מייחסים למזלות השפעה על גורל האדם.
קְבוּצַת כּוֹכָבִים – constellation כוכבים מספר הנראים כקבוצה אחת בעלת צורה מסוימת, כגון אוריון, הדובה הגדולה.
מוֹפְעֵי הַיָּרֵחַ – phases of the moon פָזוֹת הַיָּרֵחַ; מגוון צורותיו המוארות של הירח במהלך החודש.
מִלְקֶה  – ecliptic קו דמיוני של מסלול השמש על פני ספֵרת השמיים. המישור שבו מקיף כדור הארץ את השמש. המלקה קרוי כך משום שליקוי חמה או לבנה ייתכן רק בעת שהשמש, כדור הארץ והירח מצויים על קו ישר אחד הנח במישור זה.
כּוֹכַב חַמָּה – mercury כוכב הלכת הראשון בסדרו מן השמש החוצה. במקורות הקדומים נקרא כּוֹכָב. השם כוכב חמה, המשמש מימי הביניים, הוא על שום היותו כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
נֹגַהּ – venus כוכב הלכת השני בקרבתו לשמש. השם נֹגַהּ, שפירושו אור, ניתן לו בשל היותו כוכב הלכת הבהיר ביותר במערכת השמש. נוגה נראה בזוהרו בשעות הערב או לפנות בוקר, ולפיכך חשבו הקדמונים שמדובר בשני כוכבים שונים. ייתכן שהשמות המקראיים הקדומים אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר והֵילֵל בֶּן שַׁחַר מכוונים גם הם לכוכב לכת זה. בכמה מקורות יהודיים משמש גם השם כּוֹכֶבֶת. ראו גם: לשפוך אור על נוגה
כַּדּוּר הָאָרֶץ – earth כוכב הלכת שלנו, השלישי בקרבתו לשמש, נקרא בעברית על פי שמו הלועזי Terra ('ארץ' בלטינית). הקדמונים לא ראו בו כלל כוכב לכת, אלא מרכז שכל העולם סובב סביבו, ולפי תפיסתם העולם נחלק לשני חלקים: ארץ ושמיים – כלומר האדמה שאנו חיים עליה לעומת כל השאר. ראו גם: גלגוליו של כדור
מַאֲדִים – mars כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש. נקרא על שם צבעו האדמדם הנובע מתחמוצות ברזל רבות שעל פניו (בדומה לאדמת החמרה המוכרת לנו מכדור הארץ). שמו הלועזי מרס הוא על שם אל המלחמה הרומי, כנראה משום שאדום מסמל שפיכות דמים.
צֶדֶק – jupiter כוכב הלכת החמישי בקרבתו לשמש. מקור שמו של כוכב הלכת צדק איננו ברור, אך ייתכן שיש קשר קדום בינו ובין השם הלועזי יופיטר – ראש האלים במיתולוגיה הרומית הממונה על החוק והצדק (מקבילו של האל היווני זאוס). הגמרא במסכת שבת דורשת על כוכב הלכת צדק את הפסוק בישעיהו מא, ב: "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק יִקְרָאֵהוּ לְרַגְלוֹ". יש המזהים גם את השם המקראי גָּד עם כוכב לכת זה.
שַׁבְּתַאי – saturn כוכב הלכת השישי בקרבתו לשמש. שבתאי ידוע בזכות הטבעת המקיפה אותו, העשויה גושי קרח. יש הסוברים שהוא מכונה כך על שום היותו כוכב הלכת האיטי ביותר שנראה בעת העתיקה שכביכול שובת מתנועה. לפי דעה אחרת השם שבתאי קשור ליום השבת, בדומה לכוכב הלכת סטורן הנקשר בשביעי מימות השבוע (בכמה מלשונות אירופה קרוי עד היום יום שבת על שמו של סטורן, כגון Saturday באנגלית. לשיטה זו קשה לדעת אם השם שבתאי הוא תרגום של השם הרומי, או שמא מדובר בגלגול של שם שמי קדום).
אוֹרוֹן – uranus כוכב הלכת השביעי בקרבתו לשמש. שמו העברי נקבע במיזם "כוכב עברי נולד", ומשמעו 'אור קטן' – על שם האור החיוור שלו כפי שהוא נראה מכדור הארץ. השם אוֹרוֹן קרוב בצלילו לשם אוּרָנוּס ומסייע בזכירתו. ראו גם: מילים של אור.
רַהַב – neptune כוכב הלכת השמיני בקרבתו לשמש. השם העברי נקבע במיזם "כוכב עברי נולד" בזיקה לנֶפְּטון, הוא אל הים. רַהַב במסורת היהודית הוא "שָׂרוֹ של ים". כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב" (איוב כו, יב) כמתאר את הניצחון על שר הים. השם רַהַב טעון קונוטציות מיתולוגיות כמו השם הלטיני. [post_title] => אסטרונומיה שימושית [post_excerpt] => כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון ורהב - כוכבי הלכת בעברית ועוד כמה מונחים מתחום האסטרונומיה [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => 7541 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-02 17:07:26 [post_modified_gmt] => 2021-03-02 15:07:26 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7541 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

כוכב חמה, נוגה, כדור הארץ, מאדים, צדק, שבתאי, אורון ורהב - כוכבי הלכת בעברית ועוד כמה מונחים מתחום האסטרונומיה המשך קריאה >>
איור מערכת השמש

כוכב עברי נולד – שמות עבריים לאוראנוס ונפטון: אורון ורהב (תש"ע, 2009)

WP_Post Object
(
    [ID] => 9394
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2009-12-30 15:11:22
    [post_date_gmt] => 2009-12-30 13:11:22
    [post_content] => 

לציון שנת 2009 כשנת האסטרונומיה הבין־לאומית, הכריזו מרכז נוער שוחר מדע באוניברסיטה העברית והמזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית על מיזם יחיד מסוגו: בחירת שמות עבריים לכוכבי הלכת אוראנוס ונפטון.

חמשת כוכבי הלכת הקרובים יותר אל השמש (לא כולל ארץ) מוכרים עוד משחר האנושות. ניתנו להם שמות של אלים מן המיתולוגיה היוונית־רומית: מרקורי, ונוס, מרס, יופיטר, סטורן. גם העברים הקדמונים נתנו להם שמות, ואלו הם לפי הסדר: כוכב (או כוכב חמה), נוגה, מאדים, צדק, שבתאי. כוכבי הלכת אוראנוס ונפטון נצפו בפעם הראשונה רק לאחר המצאת הטלסקופ, ולא זכו עד כה לשמות עבריים.

במיזם "כוכב עברי נולד" נקרא ציבור דוברי העברית לעשות היסטוריה אסטרונומית־לשונית: לתת שמות עבריים לשני כוכבי הלכת. הציבור נענה לקריאה והתקבלו מאות הצעות לשמות עבריים. הצעות אלו הועברו לחֶבֶר שיפוט בהשתתפות אסטרופיזיקאים בכירים ונציגי האקדמיה ללשון העברית. ארבעה שמות עלו לבסוף אל שלב הגמר והועמדו להצבעה:

אלפי אנשים השתתפו בהצבעה האלקטרונית ובחרו בין החלופות.

תוצאות ההצבעה:

אין העדפה השם הזוכה השם השני סה"כ
אוראנוס 81 אוֹרוֹן: 2,808 שַׁחַק: 1,539 4,428
נפטון 255 רַהַב: 2,907 תַּרְשִׁישׁ: 1,266 4,428

הסברים לשמות שנבחרו:

אוֹרוֹן – משמעות השם 'אור קטן' והוא מרמז על האור החיוור של כוכב הלכת כפי שהוא נראה מכדור הארץ בשל מרחקו הרב מן השמש; השם אוֹרוֹן קרוב בצלילו לשם הלועזי ומסייע בזכירתו.

רַהַב  ההצעה באה בעקבות משמעות השם נֶפְּטון – שמו של אל הים. השם המקביל לו במסורת היהודית הוא רַהַב – שמו של שר הים, "שָׂרוֹ של ים". כך למשל מתפרש בתלמוד הבבלי הפסוק "בְּכֹחוֹ רָגַע הַיָּם וּבִתְבוּנָתוֹ מָחַץ רָהַב" (איוב כו, יב) כמתאר את הניצחון על שר הים. השם רַהַב טעון קונוטציות מיתולוגיות כמו השם הלטיני.

[post_title] => כוכב עברי נולד – שמות עבריים לאוראנוס ונפטון: אורון ורהב (תש"ע, 2009) [post_excerpt] => י"ג בטבת תש"ע, 30 בדצמבר 2009: אוֹרוֹן הוא שמו העברי של כוכב הלכת אוראנוס וכוכב הלכת נפטון הוא מעתה רַהַב. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9b%d7%95%d7%9b%d7%91-%d7%a2%d7%91%d7%a8%d7%99-%d7%a0%d7%95%d7%9c%d7%93 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-04-17 13:51:32 [post_modified_gmt] => 2018-04-17 10:51:32 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=9394 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

י"ג בטבת תש"ע, 30 בדצמבר 2009: אוֹרוֹן הוא שמו העברי של כוכב הלכת אוראנוס וכוכב הלכת נפטון הוא מעתה רַהַב. המשך קריאה >>
אקדם - גיליון 38

אקדם 38

WP_Post Object
(
    [ID] => 8040
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2009-02-14 16:28:56
    [post_date_gmt] => 2009-02-14 14:28:56
    [post_content] => תוכן העניינים
  • ערב עיון לרגל הוצאת הספר "שָׂפָה קָמָה", עמ' 1
  • פרס האקדמיה ללשון העברית על שם רוברט ומישל אסרף לפרופ' אהרן ממן ולפרופ' אלישע קימרון, עמ' 1
  • דָּרְבָּן, תּוֹבָנָה, כִּלּוּל, נַוְטָן מאת רונית גדיש, עמ' 2
  • מינויים חדשים באקדמיה, עמ' 3 אהרן ברביאן – ראש מדור שירת ימי הביניים, דורית לרר – רכזת מפעל המילון ההיסטורי ואחראית לפיתוח אתרי האקדמיה
  • הוועדה למונחי התקשורת החלה את עבודתה, עמ' 3
  • השפעת התלמוד הבבלי על צורתה של העברית החדשה מאת יוחנן ברויאר, עמ' 6
  • כוכב עברי נולד – בחירת שמות עבריים לאורנוס ונפטון, עמ' 7
  • פרסומים חדשים: שפה קמה; צירופי ימינו ומאגר המילון ההיסטורי (לשוננו לעם) מאת ב' דלמצקי־פישלר; לא על הקמץ לבדו (לשוננו לעם) מאת ישי נוימן, עמ' 8
[post_title] => אקדם 38 [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%90%d7%a7%d7%93%d7%9d-38 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2017-06-22 21:37:46 [post_modified_gmt] => 2017-06-22 18:37:46 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=8040 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

תוכן העניינים ערב עיון לרגל הוצאת הספר "שָׂפָה קָמָה", עמ' 1 פרס האקדמיה ללשון העברית על שם רוברט ומישל אסרף לפרופ' אהרן ממן ולפרופ' אלישע קימרון, עמ' 1 דָּרְבָּן, תּוֹבָנָה, כִּלּוּל, נַוְטָן מאת רונית גדיש, המשך קריאה >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אוּרָנוּס 2 (שם כוכב לכת: אוֹרוֹן) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
ערכים נוספים:
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>

במבט היסטורי

שכיחות הערך אוּרָנוּס 1 (שוכן שמיים) ביחס לכלל המילים בתקופה (לפי מאגרי האקדמיה)
שכיחות 1=0.001%
  • 1
  • 0.9
  • 0.8
  • 0.7
  • 0.6
  • 0.5
  • 0.4
  • 0.3
  • 0.2
  • 0.1
  • 0
  • 200- עד 0
  • 0 עד 300
  • 300 עד 600
  • 600 עד 800
  • 800 עד 1100
  • 1100 עד 1300
  • 1300 עד 1500
  • 1500 עד 1750
  • 1750 עד 1918
  • 1919 ואילך
לצפייה במובאות >>