הדף בטעינה

על המילה אַשְׁלָיָה

בתשובות באתר

סיפורה של מילה

ישליו אוהבייך

WP_Post Object
(
    [ID] => 1717
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-08-01 16:19:37
    [post_date_gmt] => 2011-08-01 13:19:37
    [post_content] => "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – כך מברכים עולי הרגל את העיר ואת יושביה במזמור תהלים קכב. "שאלו שלום ירושלים" – דִּרשו את שלומה של העיר. ומה פירוש "ישליו אוהביך"? אוהבייך יִשְׁלְווּ, יהיו שלווים. המילים שָׁלֵו ושַׁלְוָה שייכות לשורש של"ו, והפועל יִשְׁלָיוּ – לשורש של"י. שורשים אלו מתחלפים ביניהם, וככל הנראה של"ו הוא השורש המקורי.

המשמעות הכללית של השורש של"ו / של"י היא מנוחה ורוגע. בתנ"ך באה פעם אחת הצורה שַׁלְוִי שפירושה שַׁלְוָתִי: "וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם" (תהלים ל, ז), וככל הנראה מדובר בנטייה של המילה שֶׁלֶו. מילה נוספת שאולי שייכת לענייננו היא שֶׁלִי: יואב שר צבאו של דוד הטה את אבנר בן נר מדרכו כדי לדבר אתו בַּשֶּׁלִי (שמואל ב ג, כז), ורד"ק מפרש 'בשלי' – בשלום, מלשון ישליו. וגם אַשְׁלָיָה מן השורש הזה – שקט שיסודו בטעות, תקוות שווא. המילה אַשְׁלָיָה חדשה היא, אך היא מבוססת על הפועל הִשְׁלָה שמקורו בתנ"ך. פועל זה בא בסיפור האישה שאלישע החיה את בנה (מלכים ב ד, כח): "לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי", היא אומרת כשהיא מבקשת מאלישע שלא יעורר בה תקוות שווא.

יִשְׁלָיוּ היא צורת הפסק, כמו יֶחֱסָיוּ(ן) לעומת יֶחֱסוּ, יִשְׂמָחוּ לעומת יִשְׂמְחוּ. אילו הייתה כאן צורה רגילה היינו מוצאים יִשְׁלוּ, כמו יִבְנוּ ויִרְאוּ, בהשמטת היו"ד השורשית. צורת הפועל המיוחדת יִשְׁלָיוּ באה גם בלשונם של הסופרים בעת החדשה. מנדלי למשל, בסיפורו 'בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה', משלב אותה בלשונו המליצית והמשעשעת: "הנני רובץ לי על ארבע שוקט ובוטח, ישליו כלי המחשבה" – כלומר: כלי המחשבה שָׁלְווּ ונחו, חדלו מפעולתם. כאן המילה ישליו מתארת מצב, ואילו בַּמזמור בתהלים היא צורת איווי, ועניינה תקווה ומשאֶלֶת לב.

בברכתם של עולי הרגל באות המילים יִשְׁלָיוּ ושַׁלְוָה לצד מילים בעלות צליל דומה לתפארת השיר והמליצה: "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ".

כתבה צופי שקלים

[post_title] => ישליו אוהבייך [post_excerpt] => "שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – כך מברכים עולי הרגל את העיר ואת יושביה במזמור תהלים קכב. "שאלו שלום ירושלים" – דִּרשו את שלומה של העיר. ומה פירוש "ישליו אוהביך"? אוהבייך יִשְׁלְווּ, יהיו שלווים. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%99%d7%a9%d7%9c%d7%99%d7%95-%d7%90%d7%95%d7%94%d7%91%d7%99%d7%99%d7%9a [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-05-13 10:05:24 [post_modified_gmt] => 2021-05-13 07:05:24 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1717 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

"שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ" – כך מברכים עולי הרגל את העיר ואת יושביה במזמור תהלים קכב. "שאלו שלום ירושלים" – דִּרשו את שלומה של העיר. ומה פירוש "ישליו אוהביך"? אוהבייך יִשְׁלְווּ, יהיו שלווים.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
מה ההבדל

מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה

WP_Post Object
(
    [ID] => 864
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2010-07-25 12:09:34
    [post_date_gmt] => 2010-07-25 09:09:34
    [post_content] => 

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. מעט שמות במשקל זה מצויים בלשון חז"ל – אולי בהשפעת שם הפעולה המקביל בארמית (של בניין אַפְעֵל). בלשון חז"ל לא היה שום הבדל משמעות בין הצורות באל"ף לצורות בה"א, והן משקפות לעיתים טיפוסי לשון שונים. לדוגמה, הצורה הבדלה אופיינית לעברית כפי שהיא משתקפת בתלמוד הבבלי, ואילו הצורה אבדלה אופיינית לעברית של ארץ ישראל כפי שהיא משתקפת בתלמוד הירושלמי.

בשמות אחדים נוצר בידול משמעות בין הצורה בה"א לצורה באל"ף: הזכרה (הפעולה, כגון 'הזכרת נשמות', 'הזכרת שמות המשתתפים') לעומת אזכרה (לנפטר); הזעקה (הפעולה, כגון 'הזעקת המשטרה למקום האירוע') לעומת אזעקה (צליל שמופק על ידי מנגנון ומופעל בשעת סכנה). במקרים אחרים הבידול הוא תוצאה של מעשה המינוח. למשל המונח אסדרה נקבע כחלופה ל'רגולציה' לצד המילה הכללית הסדרה, וכיוצא בזה הם המונחים אבטחה לעומת הבטחה, אבחנה (דיאגנוזה) לעומת הבחנה.

לצד המילים שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה. למשל: 'הזהרה' ו'אזהרה', 'השליה' ו'אשליה', 'הפליה' ו'אפליה', 'הונאה' ו'אונאה'. ואף יש שרק הצורה באל"ף משמשת, דוגמת 'אבטלה'.

אנשי לשון רבים בתקופת התחייה וגם בתקופה מאוחרת יותר יצאו נגד הצורות במשקל 'אפעלה' שטעמה של הארמית דבק בהן, וקראו להשתמש בצורות במשקל 'הפעלה' שהוא המשקל העברי המקורי. לכן נעדיף 'המצאה' ולא 'אמצאה', 'התראה' ולא 'אתראה' וכדומה.

[post_title] => מה בין משקל הַפְעָלָה למשקל אַפְעָלָה [post_excerpt] => משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. לצד שמות שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה. [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%94-%d7%91%d7%99%d7%9f-%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%94%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%94-%d7%9c%d7%9e%d7%a9%d7%a7%d7%9c-%d7%90%d7%a4%d7%a2%d7%9c%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2022-08-02 15:46:15 [post_modified_gmt] => 2022-08-02 12:46:15 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=864 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

משקל הַפְעָלָה הוא שם הפעולה של בניין הפעיל. לצידו יש שמות במשקל אַפְעָלָה. לצד שמות שנוצר בהן בידול משמעות יש ששתי הצורות משמשות ללא הבחנה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>