הדף בטעינה

על המילה אֶקְדָּם

במילון

 (ללא ניקוד: אקדם)
מיןזכר
שורשקדם

הגדרה

  • משקה כהיל שנוהגים לשתות כמְתַאֲבֵן לפני הסעודה (בלועזית: אַפֵּרִיטִיף)
על יסוד מילון ההווה

בתשובות באתר

פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי

WP_Post Object
(
    [ID] => 5611
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-04-08 10:07:31
    [post_date_gmt] => 2012-04-08 07:07:31
    [post_content] => 

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים)

כליל החורשהשם המדעי: Cercis siliquastrum. העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'. המילה כְּלִיל ידועה מן הארמית, ונזכרת לראשונה בעברית בספר בן־סירא בתיאורו של אהרן הכהן: "וַילבישהו כְּלִיל תפארת, וַיפארהו בכבוד ועוז" (מה, ו–ח). בדומה לכך נאמר על משה בפיוט המוכר מתפילת שחרית לשבת: "כְּלִיל תפארת בראשו נתתה, בעמדו לפניך על הר סיני". ויש גם שם התואר כָּלִיל שמשמעו 'מושלם', כגון בצירוף כְּלִיל יופי. וכך נאמר על ירושלים במגילת איכה: "הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ" (ב, טו). בשם כְּלִיל החורש חברו המשמעויות כתר, כלה, שלמות ויופי. ברשימת בשמות צמחי ארץ־ישראל של ועד הלשון משנת תש"ו (1946) השם הוא כְּלִיל הֶחֳרָשִׁים.

צַהֲרוֹן מָצוּי (משפחת האירוסיים)

Gynandriris sisyrinchiumהשם הקודם: אֲחִיאִירוּס מָצוּי. נקרא בפי הבריות גם 'אירוס אחר הצוהריים'. השם המדעי: Gynandriris sisyrinchium. הפרח הסגול נפתח בשעות הצוהריים, ומכאן שם הצמח. צהרון הוא גם מסגרת לילדים לאחר שעות הלימודים הסדירים. בעבר הייתה צורתה התקנית של המילה צָהֳרוֹן (tsohoron) – בשל הקשר שלה למילה צָהֳרַיִם. ואולם בעקבות ההגייה הרווחת נקבעה הצורה צַהֲרוֹן על דרך מילים כמו פַּעֲמוֹן. המילה צָהֳרַיִם גזורה מן השורש צה"ר הקרוב אל השורש זה"ר. גם המילה צֹהַר הנזכרת בפרשת נח מתקשרת אל האור לפי אחד מפירושיה: חלון קטן, פתח לאור. שם הסוג צַהֲרוֹן נקבע בוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל, ואושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג. [post_title] => פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a4%d7%a8%d7%97%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%9f-%d7%9c%d7%97%d7%92-%d7%94%d7%90%d7%91%d7%99%d7%91 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2019-03-20 14:18:01 [post_modified_gmt] => 2019-03-20 12:18:01 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5611 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>

סועדים ומשלמים

WP_Post Object
(
    [ID] => 5685
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2012-01-01 11:17:33
    [post_date_gmt] => 2012-01-01 09:17:33
    [post_content] => 

הַסְעָדָה, תֶּשֶׁר, אֶקְדָּם, אֶפְטָר

הַסְעָדָה (קייטרינג)

המילה הַסְעָדָה היא שם הפעולה של הבניין הגורם הִפְעִיל, בדומה למילה הַאֲכָלָה (לעומת אָכַל). המשמעות היסודית של השורש סע"ד אינה קשורה לאוכל, אלא לעזרה ותמיכה, כגון סַעַד וסִעוּד. אבל הקשר בין סָעַד ובין אָכַל נוצר כבר בתנ"ך, שכן האוכֶל תומך במי שאוכֵל אותו: "וְלֶחֶם לְבַב אֱנוֹשׁ יִסְעָד" (תהלים קד, טו), וגם בימינו רגיל הביטוי המקראי 'סעד את לבו'. מכאן גם המילה סְעוּדָה שנוצרה בלשון חכמים והיא מקבילה לאֲרוּחָה. המילה נדונה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה, ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשמ"א (1981).

תֶּשֶׁר (טיפ)

המילה תשר נלקחה מלשון הפיוט, והיא מקבילה למילה תְּשׁוּרָה (מתנה). למשל בפיוט של אלעזר בר' קיליר נאמר: "לִי יִשָּׂא עַל אֶבְרַת נֶשֶׁר. כִּי יַגִּיד מֵלִיץ עָלַי שִׂיחַ יֹשֶׁר. כֹּפֶר מִשֶּׁלּוֹ אֶתֶּן־לוֹ תֶּשֶׁר. כִּי מִלְּפָנָיו הוֹן וְכָבוֹד וָעֹשֶׁר" (פיוט לתפילת מוסף של שבת פרשת שקלים). היו שהציעו להסביר את 'תשר' במשמעות 'טיפ' כמעין נוטריקון של 'תשלום שירות'. היום רווח במסעדות גם הצירוף 'דמי שירות'. המילה נדונה בוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה ואושרה במליאת האקדמיה בשנת תשמ"א (1981).

אֶקְדָּם ואֶפְטָר (אפריטיף ודיז'סטיף)

אֶקְדָּם הוא משקה כָּהִיל שנוהגים לשתות כמְתַאֲבֵן לפני הארוחה. אֶפְטָר הוא משקה כהיל שנוהגים לשתות לאחר הארוחה. שתי המילים שקולות במשקל המילים אֶקְדָּח ואֶשְׁחָר (שיח בעל גרגירים שחורים). המילה אקדם גזורה מן השורש קד"ם, המציין התחלה. משורש זה חודשו לא מעט מילים בעברית שלנו, כגון קדימון, תַּקְדִּים, קִדֹּמֶת, מִקְדָּמָה וקְדִימוֹן. המילה אפטר גזורה מן השורש פט"ר, שאחת ממשמעויותיו היא סיום. כך היא גם ההפטרה – פרק מן הנביאים הנקרא בבית הכנסת ומציין את סיום הקריאה בתורה. המילים כלולות במילון היין שיצא לאור בחוברת מיוחדת בשנת תשע"ג (2012). [post_title] => סועדים ומשלמים [post_excerpt] => גם לסעוד ולשלם אפשר בעברית: מהם אקדם ואפטר, מה מקורה של החלופה העברית ל"טיפ", ואיך אומרים קייטרינג בעברית? [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%9b%d7%9c%d7%99%d7%9d [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-04-13 15:24:20 [post_modified_gmt] => 2021-04-13 12:24:20 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=5685 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

גם לסעוד ולשלם אפשר בעברית: מהם אקדם ואפטר, מה מקורה של החלופה העברית ל"טיפ", ואיך אומרים קייטרינג בעברית?
המשך קריאה >> המשך קריאה >>

מונחי יין

WP_Post Object
(
    [ID] => 7856
    [post_author] => 5
    [post_date] => 2011-04-30 14:35:44
    [post_date_gmt] => 2011-04-30 11:35:44
    [post_content] => אוֹצֵר יַיִן - בצרפתית: sommelier
סוֹמֶלְיֶה; מומחה (בעל תואר) האחראי ליין במסעדה – רכישתו, אחסונו והגשתו.


אִחְמוּץ - acidification of wine הוספת חומצה ליין.
בְּשֹׂמֶת - aroma אָרוֹמָה; רכיב ריחו הטבעי של זן העֵנב בתירוש וביין בתהליך הייצור.
הֲגָזָה - carbonization הוספת פחמן דו־חמצני ליין כדי ליצור יין מוגז.
יַיִן וָרֹד - בצרפתית: rose רוֹזֶה; יין המיוצר מענבים אדומים שקליפותיהם עברו תסיסה חלקית.
יֵין מִמְסָךְ - blend; בצרפתית: coupage בְּלֵנְד; יין הנוצר מזנים שונים. ממסך – מן מָסַךְ, הקרוב בצלילו למָזַג, ושניהם מציינים ערבוב, מהילה.
יַיִן פִּרְחָנִי - flowery wine יין בעל בשומת של פרחים.
יֵינָן - wine maker; בצרפתית: vigneron האדם האחראי לייצור היין.
יֵינָנוּת - enology אֵינוֹלוֹגְיָה; מדע היין.
מַחְלֵץ - corkscrew כלי לחליצת פקקים.
עֲפִיצוּת - astringency תחושת יובש או חספוס בפה הנגרמת ממשקה המכיל עַפְצָן (טָנִין) כמו יין אדום.
עִרְסוּל - swirl סיבוב של כוס היין כדי לאוורר את היין ולשחרר את הבשומת.
שִׁפְקוּק - recorking החלפת פקק בבקבוק. [post_title] => מונחי יין [post_excerpt] => מיהו הסוֹמֶלְיֶה? מחלץ או חולץ? ומה זה שפקוק? – מונחים עברים מתחום היין והייננות [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%9e%d7%95%d7%a0%d7%97%d7%99-%d7%99%d7%99%d7%9f [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2021-03-03 19:54:51 [post_modified_gmt] => 2021-03-03 17:54:51 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=7856 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )

מיהו הסוֹמֶלְיֶה? מחלץ או חולץ? ומה זה שפקוק? – מונחים עברים מתחום היין והייננות
המשך קריאה >> המשך קריאה >>
איור של אדם קדמון ועם השלטים קדימה אחורה

עם הפנים קדימה

WP_Post Object
(
    [ID] => 1002
    [post_author] => 1
    [post_date] => 2011-02-20 14:54:00
    [post_date_gmt] => 2011-02-20 12:54:00
    [post_content] => 

לעת העתיקה אנו קוראים ימי קֶדֶם ולהתפתחויות שהעת החדשה מביאה עימה אנו קוראים קִדְמָה. אדם שחי בתקופה הפְּרֵה־היסטורית מכונה בפינו האדם הקַדְמוֹן, ואדם נאור במיוחד נחשב לאדם מִתְקַדֵּם. הא כיצד?

המשמעות המקורית של המילה קֶדֶם היא 'לפנים', 'ההפך מן אחור'. שמותיהם העתיקים של הכיוונים נולדו מנקודת ראותו של אדם המביט אל כיוון זריחת השמש. לכן נקרא צד מזרח קֶדֶם או קָדִים, צד מערב אָחוֹר, צד צפון שְׂמֹאל, וצד דרום יָמִין או תֵּימָן. הים הקדמוני הנזכר בתנ"ך הוא ים המלח שבמזרח, והים האחרון הוא הים התיכון שבמערב.

אך השורש קד"ם משמש לא רק בתחום הגאוגרפי, אלא גם בתחום הזמן. מילים רבות הגזורות ממנו מציינות דברים שהיו בעבר או דברים הבאים לפני דברים אחרים, כלומר בהתחלה: קָדוּם, קֹדֶם כֹּל, קַדְמוֹן, מֻקְדָּם ועוד. שימוש זה מבוסס כנראה על התפיסה העתיקה שראתה את העבר כדבר שנמצא לפנים משום שהוא גלוי ואפשר לראותו, ואת העתיד כדבר שנמצא מאחור משום שהוא סמוי מן העין. ואכן, השורש אח"ר משמש לעיתים לתיאור העתיד: מְאֻחָר, אַחֲרוֹן וכמובן – אַחֲרִית הַיָּמִים.

גם בארמית השורש קד"ם משמש במשמעות של עבר והתחלה, כגון בביטוי מִקַּדְמַת דְּנָא שפירושו המקורי 'לפני כן' וכיום משמש במשמעות 'מימי קדם', 'מן העבר הרחוק'. בארמית הבבלית נוצרה מן השורש קד"ם הצורה קַמָּא בהבלעת הדל"ת. מכאן שמה של המסכת הראשונה משלוש המסכתות במשנה ובתלמוד העוסקות בדיני נזיקין: בָּבָא קַמָּא – '(ה)שַׁער (ה)ראשון'. ובעברית החדשה נוצרה המילה קַמָּאִי שפירושה קדום, ראשוני.

כפי שראינו, בלשוננו היום השורש קד"ם משמש גם במשמעות הפוכה – לציון דברים המאוחרים בזמן – כגון במילים מִתְקַדֵּם וקִדְמָה (חידושו של אליעזר בן־יהודה). מילים אלו נוצרו מנקודת מבט שונה: הסתכלות לכיוון שאליו צועדים בציר הזמן. בדומה לכך גם המילה לְפָנִים משמשת בשתי ההוראות: "מה שעומד לפנינו" מתייחס לעתיד, ואילו לְפָנִים פירושו 'בעבר' ובעיקר 'בעבר הרחוק'.

ואולם גם בעברית החדשה שימושיו העיקריים של השורש קד"ם הם במשמעות של עבר והתחלה, ולא רק במילים שירשנו מימי קדם. הינה כמה דוגמאות:

  • קְדַם – תחילית שנתחדשה על פי קֳדָם הארמית ('לפני') ומשמשת חלופה לתחילית הלועזית -pre: 'קדם־היסטורי', 'קדם־צבאי' ועוד;
  • תַּקְדִּים – מקרה שהיה ומשמש דוגמה למקרים דומים בעתיד (חידושו של איתמר בן אב"י);
  • קִדֹּמֶת – תוספת הבאה בראש מספר או מילה;
  • מִקְדָּמָה – תשלום שניתן מראש.

נסיים בשניים מחידושיה של האקדמיה ללשון העברית משורש זה:

  • קְדִימוֹן (פְּרוֹמוֹ) – פרסומת הבנויה מקטעים הנותנים טעימה מסרט או משדר שיוצגו בקרוב;
  • אֶקְדָּם (אַפֵּרִיטִיף) – משקה כהיל שנוהגים לשתות כמְתַאֲבֵן לפני סעודה.

כתבה: תמר קציר (כץ)

קובץ להדפסה [post_title] => עם הפנים קדימה [post_excerpt] => [post_status] => publish [comment_status] => closed [ping_status] => closed [post_password] => [post_name] => %d7%a2%d7%9d-%d7%94%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%a7%d7%93%d7%99%d7%9e%d7%94 [to_ping] => [pinged] => [post_modified] => 2018-11-14 22:02:03 [post_modified_gmt] => 2018-11-14 20:02:03 [post_content_filtered] => [post_parent] => 0 [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=1002 [menu_order] => 0 [post_type] => post [post_mime_type] => [comment_count] => 0 [filter] => raw )


המשך קריאה >> המשך קריאה >>
גיליון למד לשונך 81

למד לשונך 81

WP_Post Object
(
    [ID] => 6996
    [post_author] => 15
    [post_date] => 2010-01-14 15:18:06
    [post_date_gmt] => 2010-01-14 13:18:06
    [post_content] => לקט ממונחי היין שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט
    [post_title] => למד לשונך 81
    [post_excerpt] => לקט ממונחי היין שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט: אֶקְדָּם, אֶפְטָר, אוֹצֵר יַיִן, יֵינָן, רְדִידָה.
    [post_status] => publish
    [comment_status] => closed
    [ping_status] => closed
    [post_password] => 
    [post_name] => %d7%9c%d7%9e%d7%93-%d7%9c%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%9a-81
    [to_ping] => 
    [pinged] => 
    [post_modified] => 2020-08-27 11:16:02
    [post_modified_gmt] => 2020-08-27 08:16:02
    [post_content_filtered] => 
    [post_parent] => 0
    [guid] => http://hebrew-academy.org.il/?p=6996
    [menu_order] => 0
    [post_type] => post
    [post_mime_type] => 
    [comment_count] => 0
    [filter] => raw
)

לקט ממונחי היין שאושרו באקדמיה בשנת תשס"ט: אֶקְדָּם, אֶפְטָר, אוֹצֵר יַיִן, יֵינָן, רְדִידָה.
המשך קריאה >> המשך קריאה >>